משתמש:יצחק סמילוביץ/עלקת סגולת-פרחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעלקת סגולת-פרחים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: עלקתיים
סוג: עלקת
מין: עלקת סגולת-פרחים
שם מדעי
Orobanche lavandulacea
רייכנבך, 1831
שמות נוספים

Phelipanche lavandulacea

עונת פריחה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

עלקת סגולת-פרחים (שם מדעי: Orobanche lavandulacea) הוא טפיל רב שנתי ממשפחת העלקתיים, הנפוץ בארצות מזרח הים התיכון והמזרח התיכון. עַלֶּקֶת סְגֻלַּת-פְּרָחִים היא טפיל מוחלט חסר כלורופיל לחלוטין. מתחת לקרקע היא מפתחת פקעת-שורש ושורשי-מציצה החודרים לשורשיהם של צמחים אחרים ומוצצים מהם מים ומזון. מהפקעת עולים גבעולים אחדים זקופים, בלתי מסתעפים. הגבעול מעובה, מכוסה שערות מסולסלות דביקות, צבעו סגול–לבנבן או חום, גובהו 20 ס"מ ויותר, אף עד 80 ס"מ. הוא נושא לכל אורכו תפרחת שופעת וצפופה, ארוכה וצרה. עלקת סגולת-פרחים פורחת באביב, ממרס עד מאי. לכל פרח חפה ו-2 חפיות. הגביע פעמוני, ולו 4–5 אונות. אורך הכותרת 17–22 מ"מ, צינורה ארוך, האוגן דו-שפתני. צבע הכותרת סגול, שוליה כהים יותר, והיא שאירה, משחירה בהתייבשה. עלקת סגולת-פרחים היא מין רב-שנתי נדיר בארץ, גדלה בצפון הארץ ומרכזה. היא טפילה על שרעול ועל רותם. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון והמזרח התיכון.

הסוג עלקת כולל 30 מינים. בארץ 10, מהם 4 מזיקי-חקלאות. רובם נטפלים למינים שונים, אך יש מין הנטפל רק למין אחד של פונדקאי. לפרח חפה ולעיתים גם שתי חפיות. הכותרת דו-שפתנית, לשפה העליונה 2 אונות קצרות, לתחתונה 3 אונות ארוכות יותר. הגביע צינורי או פעמוני, שסוע לפנים עד בסיסו או עם 4–5 אונות. מינים שונים נטפלים לפונדקאים ממשפחות סולניים, פרפרניים, סוככיים, מורכבים, מצליבים ודלועיים. הזרע ינבוט רק במרחק קטן משורשי פונדקאי מתאים: מסתבר שהוא מקבל אות, גירוי, משורשים אלה, ואז שולח לעברם שורשי-מציצה.

משפחת עלקתיים בסדרת לוענאים כוללת 13 סוגים, 140 מינים. כולם טפילי שורש מוחלטים, לא ירוקים. אחדים מהם טפילים גם על גידולים חקלאיים, בשנים האחרונות הלכו נזקי העלקת ונעשו חמורים מאוד. הצמחים בשרניים מעט. העלים מסורגים, קשקשיים. הפרח לא נכון, דו-שפתני. צינור הכותרת כפוף. אבקנים 2+2. עמוד העלי כפוף. הצלקת גדולה, מבשילה לפני האבקנים. תחילה בולטת הצלקת מהפרח, והאבקנים חבויים מאחורי השפה התחתונה. מאוחר יותר נובלת הצלקת, זירי האבקנים מתיישרים, והאבקנים מתבלטים. הפרח מואבק על-ידי דבורים גדולות שוחרות צוף. הפרי הוא הלקט גלדני הנפתח בשתי קשוות. הזרעים קטנים מאוד, רבים (רבבות לצמח), ובהם חומר תשמורת שמנוני רב-קלוריות. הם שומרים על חיוניותם בקרקע 10 שנים ויותר. בארץ נכלל באותה משפחה גם הסוג יחנוק.



קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]