משתמש:ישראל שורק/פילוסופיה מעשית

פילוסופיה מעשית (או פילוסופיה יישומית, פילוסופיה שימושית וכיו"ב) היא שם כולל לנסיון לשלב בין הפילוסופיה לבין חיי היום-יום, ועכ"פ להפוך את הפילוסופיה לנגישה עבור ציבור שאינו בעל רקע פילוסופי בהכרח.

אין לבלבל בין ענף זה של הפילוסופיה לבין ייעוץ פילוסופי. ניתן לומר שבימינו, ובעיקר משנות השמונים, עם התפתחותו של הייעוץ הפילוסופי, מהווה הייעוץ הפילוסופי ענף או תת תחום בתוך התפיסה הכוללת של הפילוסופיה המעשית.

קווי התיחום בין פילוסופיה לבין פילוסופיה מעשית לא היו ברורים כלל לפילוסופים בעולם העתיק ואף לא לפילוסופים שפעלו בראשית העת החדשה. פילוסופים כמו אפלטון (427-347 לפני הספירה), אריסטו (384-322 לפני"ס), תומס אקווינס (1225-1274), מקיאוולי (1469-1527)ורבים אחרים עסקו בייעוץ (מבלי שהעלו על דעתם לקרוא לו "ייעוץ פילוסופי"). ניתן אף לומר שההפך הוא הנכון: סוקרטס לחם בנטיה של מלומדי זמנו להתהדר בז'רגון מעורפל וחתר להפוך את הידע לנחלת הכלל.

ואולם, ככל שהצטבר הידע הפילוסופי והפך לנחלתם של מלומדים ושל אקדמאים הלכה הפילוסופיה והתנתקה מתודעתו של הציבור הרחב. הפילוסופים לימדו באוניברסיטות, פירסמו והתפלמסו עם עמיתיהם, תוך שתהליך זה עצמו מעצים באופן אקספוננציאלי את הצטברות הטקסטים ומקורות ההשראה הפילוסופיים ובה בעת מרחיק באופן בלתי נמנע את הידע הזה מרפרטואר הידע האפשרי של האדם המשכיל.

בימינו נאלצים פילוסופים "מקצועיים" להתמודד לא רק עם בורות הציבור הרחב בנוגע לטיב העניינים שבהם הם עוסקים כי אם גם עם שורת דעות קדומות הקשורה בתחום: הפילוסופיה והפילוסופים נתפסים כ"מנותקים", "מרחפים", "מעורפלים", "מפריחי מילים בעלמא", "מדברים הרבה ואינם אומרים דבר" וכיו"ב.

דימוי זה רחוק מאו מן המציאות. הפילוסוף הנודע ג'ון לוק (1632-1704) כותב בספר הראשון של "מסה על שכל האדם" כי תכליתה העיקרית של הפילוסופיה היא לעקור עשבים שוטים מן התודעה. הפילוסופיה האנאליטית (שראשיתה בפילוסוף הגרמני בן המאה ה-19 גוטלוב פרגה ושיאה במאה העשרים בפילוסוף הגרמני-בריטי ויטגנשטיין) חותרת כל כולה להפיכת הפילוסופיה לממוקדת, חדה, בהירה, נטולת "פוזות" ומסיכות.

ניתן לומר כי הפילוסופיה המעשית מבקשת לבנות גשר ממשי בין הפילוסופיה לבין חיי היום-יום אך אם תילקח המטאפורה הזאת ברצינות יתחוור שהצורך בגשר הוא דו-צדדי. אף הפילוסופיה זקוקה לחיים עצמם כדי להוסיף ולהתקיים כפי שטען פרידריך ניטשה (1944-1900) בחיבורו "שקיעת האלילים". בכל האמור לפילוסופיה כדיסציפלינה אקדמית, המגמה הזאת של חיבור בין הפילוסופיה לחיי המעשה איננו חדש. לא רק האקזיסטנציאליזם והמרקסיזם עושים זאת, אלא כאמור אף הזרם האנליטי מבקש, בחלקים רבים שלו, לחקור תבניות שיח שגורות באופן פילוסופי. תרומת הפילוסופיה המעשית כזרם חוץ אקדמי היא בכך שהיא מביאה את הפילוסופיה עצמה ואת קווי הציר העיקרים שהעסיקו אותה- אל עולמם של אנשי המעשה. מקורות הידיעה, שאלות באונטולוגיה, דילמות באתיקה וכיו"ב הופכים בעזרת הפילוסופיה המעשית לסוגיות חיות, רלוונטיות ואקטואליות בעולמות "פרקטיים".

כיצד יכולה הפילוסופיה לשקע עצמה בחיי המעשה? ניתן להעלות שלושה צירים מרכזיים הנוהגים בימינו. הציר הראשון הוא הציר האנאליטי: הפילוסופיה יכולה באופן יעיל ומקיף יותר מדיסציפלינות אחרות לזהות כשלים לוגיים כמו סתירה, מעגליות, הנחת המבוקש וכיו"ב וכן לשקף את משמעותה של השפה הנוהגת בשיח של פרט, ארגון או קהילה. חקר השפה, חקר הז'רגון ואף עיון ביקורתי בעצם היווצרותם של ז'רגונים מקצועיים הוא אחת התרומות החשובות של הפילוסופיה המעשית לחקר הפרקטיקה. הציר השני הוא הציר החזוני: מעטים האנשים ומעטות הקהילות שמשתיתים את חייהם על בחירה מתמדת בין חלופות לגיטימיות, ומעטים עוד יותר הם אלה הבונים לעצמם סיפור מלכד משמעותי או חותרים לבנות אותו. הקושי הגדול שנתקל בו הפילוסוף המעשי בעניין זה הוא החשש מן המימד האידיאולוגי או הפסבדו דתי של השקפת עולם, חשש שמשותף לפילוסוף ולמרבית האנשים שעימם הוא פועל. על כן מוכרח להתקיים קשר מתמיד ודיאלקטי בין המימד הביקורתי והאנליטי לבין המימד היוצר, החותר לבחינה מתמדת וליצירה מתמדת של חלופות קיומיות. הציר השלישי הוא הציר האתי. לציר זה שתי תת משמעויות חשובות. האחד, אתיקה במובן של תורת מוסר, קביעת תכליות ראויות ובחינה של מכלול ההשתמעויות של פרקטיקות נוהגות. השני, אתיקה במובן של אורח חיים, רוטינה, הרגלים וכיו"ב שנועדו לבסס את הטענה האריסטוטלית שהטוב מצוי בתכונות האופי ושתכונות אופי אלו ניתנות לפיתוח ולשינוי תוך תרגול מתמיד. מאמנים רבים יכולים היו למצוא תימוכין לפרקטיקה שלהם באריסטו אילו רק היו בעלי ידע פילוסופי-מעשי או בעלי אוריינטציה כזאת.

בישראל הוקם בשנים האחרונות מכונים לפילוסופיה יישומית‏‏("במחשבה תחילה", "פילוהרמוני")שחותרים לעגן את הצורך בפילוסופיה באורחות חייהם של אנשי מעשה ושל ארגונים. כמו כן צומח תחום הייעוץ הפילוסופי בישראל. אוניברסיטת חיפה, למשל, מספקת קורסים בייעוץ פילוסופי ומדי שנה עולה מספר הפילוסופים ואנשי הרוח המבקשים להכשיר עצמם לעיסוק בתחום.

לקריאה נוספת

• שורק ישראל, "פילוסופיה כמדע מעשי", בתוך מעשה בחינוך, מוסד ביאליק, 2005
• בראמבאו רוברט, "פילוסופיה שימושית, עיון 19 (אוקטובר) 1968

קישורים חיצוניים

• שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר

.