לדלג לתוכן

משתמש:מיכל שמעוני/הצטלבות מיקומי שוליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הצטלבות מיקומי שוליים(באנגלית: Intersectionality) הינה מסגרת מושגית שנועדה לתאר את האופן בו מערכות כוח שלובות זו בזו ומשפיעות על הנמצאים בשולי החברה. לפיכך, מאפיינים שונים כגון גיל, מוצא (גזע), מעמד חברתי, נטייה מינית, מגדר וכד', אינם מתקיימים בנפרד זה לזה אלא שלובים יחד ויוצרים מערכות ייחודיות של דיכוי כלפי אנשים וקבוצות שוליים חברתיות המחזיקים בזהויות אלו.[1] לדוגמא, חוויית החיים של אישה, הסובלת מדיכוי בשל היותה אישה, אינה כמו אישה שחורה, הסובלת מדיכוי המשלב נחיתות על רקע מגדר ועל רקע גזע.

תיאוריה זו נבנתה בתחילה סביב מעמדן של נשים אפרו- אמריקאיות, אך כיום משמשת לבחינת מגוון הזהויות החברתיות. בישראל נתן מאבק זה השראה לנשים לסביות, מזרחיות וערביות לצאת כנגד הדיכוי שהן חוות אף בתוך התנועה הפמיניסטית בישראל, ואף נתן רוח גבית ליצירת הפמיניזם המזרחי.[2]

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאוריית הצטלבות המיקומים נועדה בכדי להאיר נקודות אשר לא קיבלו את מקומן בתנועה הפמיניסטית ובמחקר. bell hooks תיארה כיצד המונח אתגר את הגישה שרווחה בראשית התנועה הפמיניסטית, לפיה המגדר הוא שקובע את גורלה של האישה.[3] המבט ההומוגני על חווית החיים הנשית נדחה על ידי פמיניסטיות ממוצא אפרו-אמריקאי אשר טענו כי נשים לבנות בנות המעמד הבינוני אינן יכולות להיות נציגותיו העיקריות של הפמיניזם.[4] לדידן, צורות הדיכוי אשר חוות נשים לבנות אלו, שונות במהותן מצורות דיכוי שחוות נשים מגזעים שונים, בעלות מוגבלות או מעמד חברתי- כלכלי נמוך. הן שאפו להבנת גורלה של האישה כתוצר של המגדר, המשולב יחד עם הגזע והמעמד.[3]

הצטלבות מיקומים קשורה היסטורית באידיאולוגיה הפמיניסטית וב"פמיניזם שחור". התיאוריה חותרת ליצירת שיח "רגיש מגדר", אך תוך הנכחת המורכבות החברתית היוצרת אי שוויון, מתוך הכרה בכך שהתייחסות לכל מרכיב- מעמד כלכלי, גזע או מגדר, בפני עצמו ובנפרד מהאחרים, אינה מספקת ומחטיאה את החוויה המורכבת של את אוכלוסיות שוליים.

הגל הראשון של הפמיניזם התמקד בשוויון זכויות פוליטי בין נשים לגברים. ברם, התנועה התעלמה מאי השוויון על רקע גזע, כך שתנועות לזכויות נשים נתפסו כמשויכות למאבקיהן של נשים לבנות בלבד.[5] הגל השלישי של הפמיניזם לעומת זאת, מאופיין בניסיון להבין את חוסר הצדק כלפי נשים כמקפל בתוכו רבדים שונים של דיכוי. לפיכך, תשומת הלב החלה להתמקד בכך שגזע, מעמד, נטייה מינית ומגדר אף הם בעלי תפקיד ביצירת פערים חברתיים ופוליטיים.[6] בתחילת דרכן של תנועות צדק חברתי, נהוג היה להתעלם מנושאים אלו והם נתפסו כל אחד כמאבק עצמאי ומקביל. תיאוריית מיקומי השוליים מבקשת לקשור ביניהם, מתוך הבנה כי הדבר הכרחי בכדי לעמוד על יצירת ושימור אי שוויון חברתי.[7]

אידאולוגיה פמיניסטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאוריית הצטלבות המיקומים הוצגה לראשונה בהקשר הפמיניסטי ב1989, על ידי קימברלי קרנשאו (Kimberlé Crenshaw).[8] נושא עבודתה זו היה ביקורת על הדוקטרינה האנטי- גזענית, הפוליטיקה האנטי- גזענית והתיאוריה האנטי- פמיניסטית, באמצעות שיח של פמיניזם- שחור. [9] היא טענה כי חוויותיה של אישה שחורה (הצטלבות מיקומים של גזע ומגדר), יכולות להיות מובנות אך ורק כאשר חוקרים את הקשר בין שתי הזהויות- הזהות השחורה וזהותה כאישה. לא ניתן להתייחס לזהויות אלו באופן נפרד זו מזו, משום שהן קשורות ולרוב מזינות זו את זו.[10] קרנשאו ביקשה להראות כי נשים שאינן לבנות מחזיקות בחוויות חיים שונות בתכלית מנשים לבנות, בשל צבען ו/ או מעמדן. לשם כך היא חקרה שני סוגי אלימות גברית כלפי נשים: אלימות בבית, ואונס. דרך ניתוח סוגי האלימות הללו כלפי נשים, היא טוענת כי נשים שאינן לבנות נתקלות בחוויה המכילה גזענות וסקסיזם יחד. העובדה כי השיח הסוציולוגי מתייחס לנושא המין או לנושא הגזע, אך לא לשניהם כקשורים , נשים לא- לבנות נדחקות לשוליים אף בתוך שתי מערכות הדיכוי הללו. כלומר, אין התייחסות לכך שכאשר אישה לא- לבנה סובלת מדיכוי על רקע מגדרי, היא חווה קשיים רבים יותר מאישה לבנה, בשל היחס הגזעני המתווסף לדיכוי המגדרי.[11] בעבודתה, מזהה קרנשאו שלושה היבטים של הצטלבות מיקומים המשפיעים על נראותה של אישה לא- לבנה: הצטלבות מיקומים מבנים, הצטלבות מיקומים פוליטית, והצטלבות מיקומים ייצוגית. המבנית עוסקת באופן בו נשים לא- לבנות חוות אלימות בבית ואונס, אופן השונה באיכותו מחוויות האלימות של נשים לבנות. הצטלבות מיקומים פוליטית בוחנת כיצד מדיניות וחוקים פמיניסטיים ואנטי- גזעניים למעשה פגעו באופן ניכר במובחנות של האלימות כלפי נשים לא- לבנות. ולבסוף, הצטלבות מיקומים ייצוגית מדגימה כיצד ייצוגה של האישה הלא- לבנה בתרבות העממית יכולה לעמעם את חוויות החיים הייחודיות של נשים אלו.[11]

מושג הצטלבות המיקומים החל לבלוט ב- 1990, בייחוד באמצעות עבודתה של הסוציולוגית פטרישה היל- קולינס (Patricia Hill Collins), שפיתחה את עבודתה של קרנשאו. היא עברה להשתמש במושג שטבעה קרנשאו, על פני "אידאולוגיית הפמניזם השחור", והרחיבה את החלתו של המושג, שהתמקד בנשים אפרו- אמריקאיות, לכלל הנשים.[12] בדומה לקרנשאו, קולינס טענה כי תבניות דיכוי תרבותיות, מלבד היותן קשורות זו בזו, הן מושפעות ממערכות הצטלבותיות בחברה כגון מוצא (גזע), מגדר, מעמד ואתניות. קולינס מתארת זאת כ"מבנים חברתיים משולבים הנסמכים על אופנים שונים של אפלייה המייצרים מצבים של אי- צדק.[13]

עוד בטרם נטבע המושג, הרעיונות שבבסיסה של הצטלבות המיקומים באו לידי ביטוי בעולם בשיח הפמיניסטי. דוגמא לכך הוא נאומה שלSojourner Truth בו העבירה ביקורת על מושגים מקובלים של נשיות, בתור אישה שהייתה נתונה תחת עבדות. בדומה לכך, הדגישה ג'וליה קופר את האישה האפרו- אמריקאית כשחקן החשוב ביותר בתנועות שינוי חברתי, בשל ניסיונותיהן עם היבטים מרובים של דיכוי.[14]

מושגים מרכזיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבניות משולבות של דיכוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולינס מתייחסת למגוון ההצטלבויות של אי השוויון החברתי כתבניתיות של שליטה. הדבר נקרא גם "מחוללי דיכוי וזכויות-יתר" [15](vectors of oppression and peivilege). מדובר בתיאור כיצד שינויים בין אנשים (כגון נטייה מינית, מעמד, גזע, גיל וכד'), משמשים כאמצעי דיכוי כלפי נשים ומשנים את חוויית חייהן של נשים בחברה. קולינס מתייחסת לכך כמבנה של הבדלים דיכוטומיים, המאופיין בהתמקדות בהבדלים במקום במשותף.[16]

אפיסטמיולוגיה של נקודת מבט והזר מבפנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולינס, כמו גם דורות'י סמית ( Dorothy Smith) סיפקו הגדרה סוציולוגית של תיאוריית נקודת המבט. נקודת המבט הינה הפרספקטיבה הייחודית בה מחזיק כל אדם. הבסיס התיאורטי של גישה זו רואה את הידע הסוציולוגי כנמצא אצל האינדיבידואל. כך, הידע נעשה ייחודי וסובייקטיבי, ומשתנה בהתאם לתנאים החברתיים בהם נוצר. הרעיון של "הזרה מבפנים" (outsider within) מתייחס לנקודת המבט המקיפה את העצמי, המשפחה והחברה.[16] מדובר בהתייחסות לחווייה הספציפית של אנשים במעברם מעולם תרבותי אישי (כגון משפחה) לעולם החברה המודרנית.[15] לפיכך, גם כאשר אישה, ובייחוד אישה שחורה, יכולה להפוך למשפיעה בשדה מסוים, היא תרגיש שאינה שייכת. האישיות, ההתנהגות וקיומן התרבותי מאפילים על הערכים שלהן כאינדיבידואל. לפיכך הופכות הנשים ל"זרות מבפנים".[16]

התנגדות לדיכוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנקודת מבט ביקורתית, קולינס מצביעה על טענתן של Brittan ו Maybard כי שליטה תמיד מערבת החפצה של הנשלט. כל צורות הדיכוי משמען הפחתה בערכה של הסוביקטיביות של המדוכא.[16] קולינס טוענת כי הערכה עצמית והגדרה עצמית הינן שתי דרכים של התנגדות לדיכוי. מודעות עצמית לפיכך עוזרת לשמר את הדימוי העצמי של קבוצה מדוכאת ומאפשרת להם להימנע מהשפעות של דה-הומניזציה כלפיהם. קבוצות שוליים חברתיות לעתים קרובות נושאות סטאטוס של "האחר". אדם נחשב ל"אחר" אם הוא שונה מה"נורמה המיתית" (mythical norm. Ausre Lord). "אחרים" יכולים להיות כל אחד החורג מהסכמה החברתית של הגבר הלבן הממוצע. Gloria Anzaldúaמעלה תיאוריה לפיה המונח הסוציולוגי של "אחרות", או הניסיון להדיר אדם כבלתי- מקובל, מבוסס על קריטריון נסתר וחמקמק.[15] סובייקטיביות של האינדיבידואל הינה נושא קריטי עבור אוכלוסיות שוליים. הבדלים יכולים לשמש כנשק של הפחתת ערך (דה- וואליואציה), הגורמים להפנמת השקפות עולם חברתיות סטריאוטיפיות, וכך למעשה מוביל הדבר לצורה של דיכוי פסיכולוגי. כך, קולינס טוענת כי שמירה על ערך- עצמי והגדרה עצמית יציבה אשר לא מתערערת מהשפעות חיצוניות, עוזרות להתגבר על דפוסי שליטה אלו של דיכוי חברתי.[16]

היבטים יישומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן ליישם את תיאוריית הצטלבות מיקומי השוליים בשדות מגוונים, החל מפוליטיקה, חינוך, בריאות, תעסוקה, איכות חיים ורכוש. דוגמא לכך היא מחקר שנעשה בקרב נשים העובדות באקדמה מראה כי בחינת הכישורים בכל שכבות האוכלוסייה, נגועה בהשפעות קריטריון הגזע וגורמי דיכוי חיצוניים אחרים.[17] דוגמאות רבות ליישום בתחומי הבריאות ואיכות החיים יימצאו במחקרים שנעשו בארה"ב שם השימוש במושג הצטלבות מיקומי שוליים (intersectionality) משגשג. בישראל נידונה תיאוריה זו באופן מצומצם יחסית במקר, אולם נעשים מאמצים להחילה בשדה העבודה הסוציאלית.[2]

עבודה סוציאלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשני העשורים האחרונים הולך וגובר הניסיון להחיל את תיאוריית הצטלבות מיקומי השוליים בשדה העבודה הסוציאלית. תומכי התיאוריה טוענים כי לולא השימוש בפרספקטיבת הצטלבות המיקומים, נותני שירותים סוציאליים לא יוכלו להיות לעזר למגזרים רבים בשולי החברה. חוקרות ישראליות מצביעות על כך שהתיאוריה מתאימה לניתוח ויישום בכל הנוגע לנשים הפונות לשירותי הרווחה. נשים אלו הן לרוב סובלות ממצבי מצוקה מרובים ומחזיקות בזהויות שונות הפגיעות לדיכוי ולשוליות חברתית.[2]בישראל, היישומים הבולטים של התיאוריה נעשו בתחום הטיפול בנערות. קרומר- נבו וקומם יצרו מסגרת מושגית אשר מתבססת על ניתוח ביקורתי של מיקומי המגדר, המעמד והאתניות, (ובשל ההתאמה לנערות במצבי מצוקה בישראל, נלקחו בחשבון גם מיקומים של תעסוקה ומיניות). כמו כן עבודתן מתבססת על העיקרון לפיו יש לעשות שימוש בחוויות הסובייקטיביות של הנערות ובידע שלהן על עצמן ועל החברה.

מאז עבודתן, ישנן התייחסויות תיאורטיות ויישומיות נוספות בתחום הטיפול בנערות [18][19], כמו גם יישומים מחקריים בתחום נשירת נערות חרדיות[20] ונשים חרדיות בשוק העבודה[21] קרומר -נבו וקומם[2] מציעות כי התיאוריה נותרה שולית ניתן להבין את שוליותה בשדה העבודה הסוציאלית בשל הישענותה על מושגים סוציולוגיים, כמו גם נקיטת פרספקטיבה ביקורתית כלפי הסדר החברתי הקיים, מה שנדמה רחוק מהשפה הטיפולית ומגופי הידע של הפרקטיקה המקצועית בעבודה סוציאלית.

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמקדות בנרטיבים סובייקטיביים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההישענות על תיאוריית נקודת המבט הסובייקטיבית מעמידה את מצבו של אדם תחת דיכוי, לשיפוטו של אותו אדם בלבד. הדבר יכול להוליד פרדוקס כאשר שני אנשים החווים דיכוי זהה, מפרשים אירועים באופן שונה זה מזה. העדות האישית מצמצמת מאוד את היכולת להעמיד טיעון היכול להביא לפעולת שינוי חברתי ממשית.[22]

אבחון חלקי של המעמד הכלכלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמד כלכלי עומד בשורה אחת עם שאר הקטגוריות אליהן מתייחסת תיאוריית הצטלבות המיקומים, זאת על אף שמערכת הגומלין שלו עם המיקומים האחרים היא מורכבת יותר. אנשים בשולי החברה מאופיינים בהכנסה נמוכה מאחרים, דבר המצביע על קיומו של דיכוי כלכלי. אי לכך, המעמד הכלכלי הינו מערכת דיכוי בפני עצמו, ולא עוד הצטלבות. Michael Rectenwald מאשים את מחזיקי תיאוריית הצטלבות מיקומי השוליים בקידום אג'נדה ניאו- ליברלית, על ידי מיקוד הדיון בחלוקת משאבים במסגרת המערכת הבלתי שוויונית הנוכחית, מבלי לערער על עצם קיום אי השוויון.[23]

העדפת אי- פעולה בשל שאיפה לשלמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Rekia Jibrin ו ב Sara Sale טוענות כי התיאוריה מגבשת רעיון של פוליטיקה אנטי-דכאנית הדורשת מחסידיה יותר מאשר ניתן לצפות וליישם. בנוסף, המיקוד בבעיות של הפרט או הקבוצה מונעות מבט של נושאים כלל- חברתיים, וחקירת מבנים של הגמוניה.[21] בנוסף, נטען כי מתיאוריית הצטלבות המיקומים נובעות לעתים מסקנות מורכבות ואף סותרות, דבר ההופך אותה לבלתי נגישה. כך, משום שלא ניתן להשיג יישום מושלם של האידיאולוגיה, הדבר מוביל לשיתוק, כך שאנשים חדלים לשאוף להגשמת האידיאל.[24] אנשים הם בעלי משאבים מוגבלים, ולא יכולים, לצורך הדוגמא, לדאוג בכל ישיבה ובכל מסמך להנגשה בפני כל מוגבלות.[25]

פשטנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאוריית הצטלבות המיקומים מתארת את החברה באופן דיכוטומי, בו בצד האחד נמצאים המדוכאים (שחורים, מוגבלים, עניים וכד'), ובשני המדכאים (לבנים, עשירים וכיוב'). הדבר מביא להכלאה מאולצת בין מאבקים שונים, שלעתים אף סותרים זה את זה (כגון להטב"ים ומוסלמים, כאשר האסלאם שולל הומוסקסואליות). יצירת ה"אויב המשותף" לעתים נגועה באנטישמיות, כאשר בקמפוסים רבים בארה"ב חוברות קבוצות קורבנות מגוונות לפורום אנטי- ישראלי.[26] בהתאם לכך, טוענת הביקורת כי תיאוריית הצטלבות מיקומי השוליים מהווה מערכת נוקשה המכתיבה מי צודק וטוב ומי אינו, באופן שאינו נותן ביטוי למורכבויות. למשל, אדם עשיר אשר מגיע מקבוצת שוליים הנתונה לדיכוי או להיפך.[27]

אי גיוון אידיאולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפמיניזם המחזיק בתיאוריית הצטלבות מיקומי השוליים עומד בקצה האידאולוגי השמאלי, עד כי הוא נוטה להדיר משורותיו אוכלוסיות שוליים כגון נשים, להט"ב, בעלי מוגבלויות וכו' אשר אינם מתיישרים לפי עמדותיו הפוליטיות. קבוצות מוחלשות אלו הן מגוונות פוליטית, ופעמים רבות אינן תואמות את הסטריאוטיפים שהצמידה להן תיאוריית הצטלבות המיקומים. בנוסף נטען כי התיאוריה יוצרת קואליציה של קבוצות קורבניות אשר מלבד קורבניותן אין להם דבר במשותף. ההתמקדות סביב המאבק הלאומי הפלסטיני נתפסת בראייה זו כהימנעות מכוונת מעיסוק בנושאים בוערים יותר (כגון מלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה) העלולים להביא לפילוג בין הקבוצות.[28]

פסיכולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנות החמישים, זמן רב לפני טביעת המושג של הצטלבות המיקומים, חקרה הפסיכולוגיה את השפעותיהם של הצטלבויות המיקומים מתוך אלמנטים של הטיות, סטריאוטיפים ושיקול דעת. השפעות האינטראקציות הפסיכולוגיות הן בעלות משתנים רבים, אף שהשפעת "האדם בסיטואציה" היא הנחקרת ביותר. על כן, פסיכולוגים לא נוטים לייחס חשיבות יתר לקטגוריה זו או אחרת. בנוסף, הדיכוי יכול להיתפס כסובייקטיבי, ואף אם מייצרים הגדרה אובייקטיבית לדיכוי, קשה להחילה על אדם או קבוצה כזו או אחרת. לדוגמא, זהותו של גבר אפרו- אמריקאי תיחשב לפגיעה לדיכוי מחד, אולם מאידך ייתכן והיא מקנה לו יתרון בנושאים מסוימים, כגון נתון פיזי של יופי המהווה יתרון ביחסים בין- אישיים.[29] בדומה לכך, נטען כנגד תיאורית המיקומים כי מיקומי השוליים אינם בהכרח מוסיפים צורות דיכוי זה על זה. לדוגמא, גבר שחור בעל נטייה הומו-סקסואלית, לא יסבול מדיכוי יותר מגבר שחור הטרוסקסואל, משום שייתכן ותכונות גבריות שליליות המיוחסות לסטריאוטיפ של "גבר שחור" (אגרסיביות לדוגמא), אינן מושלכות עליו בשל היותו הומוסקסואל.[30] [31]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • WATTES‐JONES, T. D. (2010). Location of self: Opening the door to dialogue on intersectionality in the therapy process. Family Process, 49(3), 405-420.‏
  • http://www.mdpi.com/2075-4698/5/4/855/htm It’s All about the Children: An Intersectional Perspective on Parenting Values[ among Black Married Couples in the United States] Caitlin Cross-Barnet and Katrina Bell McDonald.2015

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Cooper, Brittney (1 February 2016). Intersectionality. doi:10.1093/oxfordhb/9780199328581.013.20.
  2. ^ 1 2 3 4 קרומר- נבו, מ.', קומם, מ' (2012). הצטלבות מיקומי שוליים: מסגרת מושגית לפרקטיקה של עבודה סוציאלית פמיניסטית עם נערות. חברה ורווחה לב, ג. 347- 374.
  3. ^ 1 2 Hooks, bell (2014) [1984]. Feminist Theory: from margin to center (3rd ed.). New York: Routledge. ISBN 9781138821668.
  4. ^ Davis, Angela Y. (1983). Women, Race & Class. New York: Vintage Books. ISBN 9780394713519
  5. ^ Fixmer-Oraiz,and Wood, Natalie, and Julia (2015). Gendered Lives: Communication, Gender, & Culture. Boston, MA: Cengage Learning. pp. 59–60. ISBN 978-1-305-28027-4.
  6. ^ Fixmer-Oraiz, and Wood, Natalie, and Julia (2015). Gendered Lives: Communication, Gender, & Culture. Boston, MA: Cengage Learning. pp. 72–73. ISBN 978-1-305-28027-4
  7. ^ McCall, Leslie (Spring 2005). "The complexity of intersectionality". Signs: Journal of Women in Culture and Society. Chicago Journals. 30 (3): 1771–1800. doi:10.1086/426800. JSTOR 10.1086/426800.Pdf.
  8. ^ "Kimberlé Crenshaw on intersectionality: 'I wanted to come up with an everyday metaphor that anyone could use'". New Statesman. 2 April 2014. Retrieved 2016-03-10.
  9. ^ Crenshaw, Kimberlé (1989). "Demarginalizing the intersection of race and sex: a Black feminist critique of antidiscrimination doctrine, feminist theory and antiracist politics". University of Chicago Legal Forum, special issue: Feminism in the Law: Theory, Practice and Criticism. University of Chicago Law School: 139–168.
  10. ^ Thomas, Sheila; Crenshaw, Kimberlé (Spring 2004). "Intersectionality: the double bind of race and gender" (PDF). Perspectives Magazine. American Bar Association. p. 2
  11. ^ 1 2 Crenshaw, Kimberlé (July 1991). "Mapping the margins: intersectionality, identity politics, and violence against women of color". Stanford Law Review. Stanford Law School. 43 (6): 1241–1299. doi:10.2307/1229039. JSTOR 1229039.
  12. ^ Mann, Susan A.; Huffman, Douglas J. (January 2005). "The decentering of second wave feminism and the rise of the third wave". Science & Society, special issue: Marxist-Feminist Thought Today. Guilford Publications. 69 (1): 56–91. doi:10.1521/siso.69.1.56.56799. JSTOR 40404229.
  13. ^ Collins, Patricia Hill (2009) [1990], "Towards a politics of empowerment", in Collins, Patricia Hill(ed.). Black feminist thought: knowledge, consciousness, and the politics of empowerment (2nd ed.). New York: Routledge. p. 277. ISBN 9780415964722.
  14. ^ Cooper, Anna Julia (2017) [1892], "The colored woman's office", in Lemert, Charles (ed.). Social theory: the multicultural, global, and classic readings(6th ed.). Boulder, Colorado: Westview Press. ISBN 9780813350448.
  15. ^ 1 2 3 Ritzer, George; Stepinisky, Jeffrey (2013). Contemporary sociological theory and its classical roots: the basics (4th ed.). New York: McGraw-Hill. pp. 204–207. ISBN 9780078026782.
  16. ^ 1 2 3 4 5 Collins, Patricia Hill (December 1986). "Learning from the outsider within: the sociological significance of black feminist thought". Social Problems. Oxford University Press. 33 (6): s14–s32. doi:10.2307/800672. JSTOR 800672.
  17. ^ Jones, Sandra J. (December 2003). "Complex subjectivities: class, ethnicity, and race in women's narratives of upward mobility". Journal of Social Issues. Wiley. 59 (4): 803–820. doi:10.1046/j.0022-4537.2003.00091.x.
  18. ^ ברקוביץ'- רומנו, א. וזהבי, א. (2014). סוגי השיח המגדרי והשפעתם על מדיניות, פרקטיקות ואתגרים בג'וינט- אשלים. עט השדה, 16- 32.
  19. ^ רסנר, נ' וזעירא, ע' (2014). נערות במצבי מצוקה קשים. ירושלים: מכון חרוב
  20. ^ יצחקי, י. (2016). בחינת תרומתם של מאפיינים אישיים וסביבתיים להסתגלות של נערות נושרות או בסכנת נשירה מהחברה החרדית (עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך לעבודה סוציאלית"). אוניברסיטת בר אילן.
  21. ^ 1 2 גלבוע, ח. (2014). "ממרחק תביא לחמה"- עובדות חרדיות בשוק ההייטק (עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך למדיניות ציבורית"). האוניברסיטה העברית בירושלים.
  22. ^ Reilly-Cooper, Rebecca (15 April 2013). "Intersectionality and identity politics". More Radical With Age. Retrieved 23 June 2017.
  23. ^ ibrin, Rekia; Salem, Sara (2015). "Revisiting intersectionality: reflections on theory and praxis". Trans-Scripts: An Interdisciplinary Online Journal in the Humanities and Social Sciences. UC Irvine. 5. Pdf.
  24. ^ Black, Chris (29 March 2017). "Intersectionality's flawed approach to building alliances". Splice Today. Retrieved 23 June 2017.
  25. ^ Lewis, Helen (20 February 2014). "The uses and abuses of intersectionality". New Statesman. Retrieved 23 June 2017.
  26. ^ Jonathan Haidt (17 December 2017). "The Age of Outrage". City Journal. Retrieved 6 March 2018.
  27. ^ Valdary, Chloé. "What Farrakhan Shares With the Intersectional Left" Tablet Magazine. 26 March 2018. 28 March 0218.
  28. ^ Wisse, Ruth. "Podcast: Ruth Wisse on the Nature and Functions of Anti-Semitism." Tikvah. 17 May 2018. 23 May 2018
  29. ^ Lewis, Michael B. (January 2011). "Who is the fairest of them all? Race, attractiveness and skin color sexual dimorphism". Personality and Individual Differences. Elsevier. 50 (2): 159–162. doi:10.1016/j.paid.2010.09.018.
  30. ^ Pedulla, David S. (March 2014). "The positive consequences of negative stereotypes: race, sexual orientation, and the job application process". Social Psychology Quarterly. Sage. 77 (1): 75–94. doi:10.1177/0190272513506229.
  31. ^ Remedios, Jessica D.; Chasteen, Alison L.; Rule, Nicholas O.; Plaks, Jason E. (November 2011). "Impressions at the intersection of ambiguous and obvious social categories: Does gay + Black = likable?". Journal of Experimental Social Psychology. Elsevier. 47(6): 1312–1315. doi:10.1016/j.jesp.2011.05.015.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:מיכל_שמעוני/הצטלבות_מיקומי_שוליים&oldid=24297844"