משתמש:מקף/עצות לריצוף רצפת חדר העריכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Tile Installer - DPLA - edd2fa6d0f71fedd9da6104f5edd2e0f
Tile Installer - DPLA - edd2fa6d0f71fedd9da6104f5edd2e0f

תמיד רצית לרצף את רצפת חדר העריכה ולא ידעת כיצד? הנה כמה עצות שיוכלו לעזור לשפר את ריצופם של חדרי עריכה, שלא מעט מדי תוכן וניסיון כבר נשארו ונצטברו על מרצפותיהם.

(דף חלקי זה יתעדכן מעת לעת על פי העיתוי אותו יכתיב העט)

עמדת המוצא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. עזרה:מכתיבה אקדמית לאנציקלופדית#הערך, הכותב והקורא – אינם מתייחסים זה לזה
  2. עזרה:מכתיבה אקדמית לאנציקלופדית#תיאוריוּת מופחתת ושפה "יבשושית"; חמקמילים וביטויים בעייתיים; הימנעות מציטוטים ישירים

פינוי מוקשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. סעיף 1 בוק:יחצ: לא נתאר מטרות ושאיפות בפני עצמן. אם לא הושגו, אין בזה ערך. אם הושגו, יש להציג את מה שהושג בלבד ובכפיפה אחת לפעולות שגרמו להשגתו. שאיפה לא־מושגת תתואר רק כשיש לה השפעה מעצם הגדרתה. למשל, כאשר ישנה אכיפה מוגברת בעבירה מסוימת, ורוצים לתאר אותה ולהסביר למה דווקא אותה אוכפים במיוחד. אלו מקרים שהם מאוד לא שגרתיים, ולא ניתן לזהותם בהקשרים מסחריים.
  2. ”ועוד”: גם כשזה נכון שיש עוד, לא חייבים לציין שיש עוד. אם זה חשוב בכל זאת, עדיף למצוא דרך אחרת לכתוב את המידע החשוב גופא. כי ה"ועוד"/"וכולי"/"וכדומה" (וכו'...) הם לא המידע שחשוב בכל זאת לכתוב אותו, אלו רק סמני מקום.
  3. כשכותבים ערך ישנה הטיה אחת קשה לאיתור, ועוד יותר קשה למניעה ונטרול: הטיית־הזמן, התקופה. ערך יכול לשקף את המצב בתקופתנו כל עוד לא נדחקות תקופות אחרות באופן לא פרופורציונלי. חשוב לכתוב בתוך עורך על־זמני, שמתפרש על כל הרצף של עבר–הווה(–עתיד; עתיד = כלומר לא להגביל, למזער או לעכב באמצעים ניסוחיים את האפשרות לעדכונים עתידיים או לנקודת מבט של קורא עתידי). עורך כזה לא מעדיף את תקופתנו רק מפני שהוא חי בה; ולפי יכולתו, הוא מחפש האם יש בה מאפיין שהיה גורם לו, אף אם היה חי בעוד תקופה ניכרת, להתמקד בה יותר מאשר אחרות.

דיונים אחראיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ויקיפדיה:גישור ובוררות, השיטה האופטימלית בעיני לגמילה ממחלוקות והצבעות של עשרות KB.
  2. דיון בדף השיחה הוא לא הצבעה. לא מספיק לספור אצבעות כדי שיהיה אפשר להתעלם מטענות. צריך להתייחס להסברים על הפרת נייטרליות/אובייקטיביות. לאחר דיון אמיתי ניתן לגבש הסכמה רחבה לגבי דבר קיומה של נייטרליות/אובייקטיביות, או להשיג רוב יציב לגבי נוסח מסומך/לא מוטה.
  3. שגוי לכרוך דיון בדיוק בו זמנית על כל השינויים המוטלים בספק של משתמשים שונים, ולכבול אותם אחד לשני שרירותית או מכוח ההרגל. כל עוד אין סיבה, ברורה למשתתפים, ההנחה על קשר בין שינויים שאיש לא מטיל בה ספק בריא, גורמת לדפי השיחה להתנהל כמעט כמו שוק ומשא ומתן של שינוי תמורת שינוי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפניה לדפים מעניינים ומומלצים מאוד קשר ישיר לעצות שבדף זה או תמימות דעים הכרחית