משתמש:נחש קטן/אלפרד בלאלוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלפרד בלאלוק (אנגלית: Alfred Blalock;5 באפריל 1899 - 15 בספטמבר 1964) היה מנתח אמריקאי שנודע בכך שהגה בסיוע קרדיולוגית הילדים הלן טאוסיג ועוזרו הרפואי ויוויאן תומאס, טיפול כירורגי לתינוקות שנולדו עם המצב המכונה הטטרלוגיה על שם פאלוט, או תסמונת "התינוק הכחול".[1]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת ג'ורג'יה בשנת 1918 בללוק נכנס לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ממנו קיבל את תואר M.D. בשנת 1922. בשנים 1925 עד 1941 היה תושב כירורגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ונדרבילט. במהלך אותה תקופה הוא ערך מחקר על הלם טראומטי ודימומי; מסקנתו כי השפעות ההלם נבעו מאובדן נפח הדם הובילה לטיפול החלפת נפח שנזקף לזכותו בהצלת אינספור חיים במהלך מלחמת העולם השנייה.

בללוק חזר לג'ונס הופקינס ב-1941 כפרופסור וראש המחלקה לכירורגיה בבית הספר לרפואה וכמנתח ראשי של בית החולים ג'ונס הופקינס. בשיתוף עם Taussig, בללוק הגה הליך המכונה אנסטומוזיס של העורק התת-שוקי-ריאתי, שבאמצעותו ניתן לתקן את מום הלב המולד שיצר את תסמונת "התינוק הכחול" ולאפשר למטופל לנהל חיים כמעט נורמליים. הניתוח הראשון מסוג זה בוצע על ידי בללוק ב-1944.

ויקי אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח זה הוביל את העידן המודרני של ניתוחי לב. הוא עבד הן באוניברסיטת ונדרבילט והן באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם למד רפואה ולאחר מכן שימש כמנהל הכירורגיה.

הוא ידוע כחלוץ רפואי שזכה בפרסים שונים, ביניהם אלברט לסקר פרס מחקר רפואי קליני. בללוק גם היה מועמד מספר פעמים לפרס נובל היוקרתי לרפואה.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alfred Blalock, Britannica (באנגלית)