משתמש:נסרין זהראלדין/טיוטה
אשתמוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטמון כסף
תיארוך המטמון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגילוי המטמון נמצא כיתוב "חמש" בעברית על שלושה פכים מבין החמישה והיו דעות מגוונות בין החוקרים לגבי משמעות הכיתוב ותרומתו לתיארוך המטמון.[i]
בהשוואה בין הממצאים של מטמונים שונים בארץ ועל פי צורת הכיתוב על החפצים היה קשה לשים דגש על התקופה הנכונה שהמטמון משתייך אליה (בערך 800-1000 לפנה"ס, כלומר תקופת הברזל השנייה ).[ii]
בשנת (1998) בעקבות השוואות חדשות שערכו קלטר ובראנד [iii], בעיקר בין פכי המטמון לקרמיקה מבאר שבע, הם הציעו לתארך את הפכים מאשתמוע לתקופת הברזל ב' (בערך המאה השמינית לפנה"ס) , ואכן לפי ההשוואות שלהם זה מתאים גם לתאריך הכתובות ומציין תקופה של שגשוג.
המטרולוגיה של המטמון [עריכת קוד מקור | עריכה]
זאב יבין ניסה לברר במחקרו האם יש קשר בין משקל הכסף והצורה שלו לבין הכיתוב על גבי הפכים, כלומר האם הכיתוב "חמש" קשור למשקל הכסף.
בראשית המחקר בשנת 1972 יבין הציע, כי יש להבין את הכיתוב "חמש" כמספר חמש, כלומר שבכל פך יש 5 מאנה [iv] של 100 שקלים כל אחד. כיוון שמשקל פך שלם אחד (פך מס'1) 5165 גרם ולפיו העריכו משקל שאר הפכים, יבין העריך שקל ישראלי (כלומר יחידת משקל של שקל) בתקופה זו שקל 10 גרם.
מאוחר יותר, בשנת 1990 [v] הוצא פירוש אחר לכיתוב "חמש" כ- "חמישי" במשמעות ספציפית למיסוי או פעילות ממשלתית המטמון התפרש כמסים שלקחה ממשלת יהודה ונקבר לאחר שקילה בצורה מורכבת.
בנוסף הוא טען לגבי המטרולוגיה של המטמון, כי בעוד ששקל יהודאי היה נפוץ בתקופה זו, המטמון אינו מציג פריטי כסף במשקלים עגולים, כלומר הפריטים לא שוקלים שקל או חצי שקל וכו', אף לא של סטנדרטים אחרים, כלומר שהמשקל של הפריטים מקרי, רנדומלי.
מקריאת המאמרים ולפי המחקרים יש ספק בתרחישים קודמים, ולפיהם התכולה של כל פך במטמון זה נשקל בקפידה לפני ההסתרה .
אלא, סביר יותר שהפכים התמלאו עד השפה, ללא התחשבות במשקל המדויק. ייתכן , והכסף של המטמון נאסף על ידי מסים.
תכשיטי המטמון[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכשיטים שהתגלו בשנת [vi] 1971 בחמשת פכי החרס . תכשיטים שלמים שנחתכו באופן שווה לכל הנראה באותו כלי וזה מרמז שבעלי המטמון השתמשו בתכשיטים על פי ערכם המשקלי ולא לפי ערכם כתכשיט. כלומר שהכסף שימש כאמצעי תשלום.
מקורות הכסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב מקורות הכסף מתקופת המאה השמינית בה שלטו הפיניקים בסחר הימי אך כפופים לאשורים מבחינה פוליטית. כמויות הכסף שמקורם מספרד משקפות את העושר והשגשוג ביהודה. [vii]
קישורים חיצוניים
https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Eshtemoa_old_synagogue
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D#VaykraSource
https://en.wiktionary.org/wiki/maneh
[i] Yeivin, Z. (2004). The Synagogue at Eshtemoa’ in Light of the 1969 Excavations. ’Atiqot / עתיקות, 48, 155–158. http://www.jstor.org/stable/23462909
[ii] Kletter, R. & Brand, E. (1998) A New Look at the Iron Age Silver Hoard from Eshtemoa. Zeitschrift Des Deutschen Palästina-Vereins (1953-), 114(2), 139–154. http://www.jstor.org/stable/27931588
[iii] Kletter, R. & Brand, E. (1998) A New Look at the Iron Age Silver Hoard from Eshtemoa. Zeitschrift Des Deutschen Palästina-Vereins (1953-), 114(2), 139–154. http://www.jstor.org/stable/27931588
[iv] חידה מיושנת של מטבע עברי, גדולה משקל.
יחידת משקל מזרח תיכונית מיושנת, המינה.
[v] Kletter, R. & Brand, E. (1998) A New Look at the Iron Age Silver Hoard from Eshtemoa. Zeitschrift Des Deutschen Palästina-Vereins (1953-), 114(2), 139–154. http://www.jstor.org/stable/27931588
[vi] Kletter, R. (2003). Iron Age Hoards of Precious Metals in Palestine–an 'Underground Economy'? Levant, 35(1), 139-152.
[vii] Eshel ,T.& Erel, Y .& Yahlom, N.& Tirosh, O.& Gilboa, A. (2019) Lead isotopes in silver reveal earliest Phoenician endeavors in the west.proceeding of the National Acadrmy of Sciences. 116 (13): 6007-6012.
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |