משתמש:סטודנט/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יעקב אגמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1947 בחיפה, סיים שירות בצה"ל בחטיבת גולני. בוגר אוניברסיטת חיפה במדע המדינה וגאוגרפיה. במהלך לימודיו עסק בנושא תעסוקה וקליטת סטודנטים עולים ושימש כרכז קליטה ותרבות של הסטודנטים העולים באוניברסיטה ובטכניון (שנים 1971-1973). עם סיום הלימודים עבד אגמון כמדריך חבורות רחוב בעיריית חיפה ובהמשך כמנהל מרכז קהילתעי ברמות רמז, חיפה. בהמשך שימש כמנהל החינוך החברתי באגף החינוך בעיריית חיפה. בעבודתו באגף החינוך, הקים אגמון את הסמינר המדיני בכפר זמיר, אשר פעל במשך 3 שנים ובוהתארחו תלמידי כיתות י'-י"ב, עם מרצים וקיימו סדנאות בנושאי אקטואליים כגון הסכסוך הערבי-ישראלי, הפער החברתי, יחסי ישראל והתפוצות ועוד. בסמינרים השתתפו כל שנה כ-4000 תלמידים אשר שמעו ונועצו עם טובי המרצים במדינה. בשנת 1975 התמנה אגמון למנהל המחלקה לחינוך ותרבות וספורט בעיריית קריית מוצקין, תפקיד בו שימש כ-13 שנה, עד התמנותו למנכ"ל העירייה, בשנת 1988. באתם שנים התפתחה קריית מוצקין והכפילה מספר תושביה, קלטה אוכלוסיה צעירה, נבנו מוסדות חינוך, תרבות, ספורט ונופש, אשר סייעו רבות בהפיכת העיר לאחת האטרקטיביות באיזור הצפון. בשנת 1994, התמנה אגמון למנהל המחלקה ליחסי עבודה וחינוך במרכז השלטון המקומי בישראל ובהמשל התמנה לסמנכ"ל. בשנת 2005 מתמנה אגמון למנכ"ל עד פרישתו בשנת 2009. החל משנת 2010, משמש אגמון כבעלים ומנכ"ל של חברת אגמון העוסקת בייעוץ וניהול פרויקטיםנברשויות המקומיות ותאגידים ציבוריים בתחומי ייעול, הבראה, שינויים ארגוניים, שכר, איכות סביבה ויזמות. במהלך שנות עבודתו בבמש"מ נטל אגמון חלק בדירקטוריונים שונים וכיהן כיו"ר הועד המנהל של מרכז ההדרכה לספריות בישראל במשך 6 שנים.

נקודות ציון בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עבודתו במרכז השלטון המקומי בישראל, 1994-2009, עסק אגמון בניהול והדרכה של מערכת הסכמי העבודה והשכר של הרשויות המקומיות והוא חתום על כל ההסכמים הקיבוציים וחוקת העבודה אשר נחתמה שוב בשנת 2002. בתקופה זו מאופיינת במאבקים בשיפור מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות, קידום ההקצאה לבינוי מוסדות חינוך ושיפור ההצבות לרשויות בתחום. בעת מלחמת לבנון השניה, 2006, עמד אגמון בראש מטה הסיוע לרשויות בצפון וקידם תוכניות סיוע, בהמשך, מכספי תורמים והרשויות הותיקות להתמודדות עם הטראומות והפגיעה עקב המלחמה. בתחום יחסי העבודה נחתמו 2 הסכמים קיבוציים מרכזיים להם השלכה משמעותית על עבודת הרשויות: 1. הסכם המעבר לפנסיה צוברת - השלטון המקומי היה הראשון (במגזר הציבורי) למהלך של מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, ובכך תרם באופן משמעותי לשיפור המאזן והמחויבות האקטוארית של הרשויות המקומיות והביא להקטנת התלות בממשלה 2. ההסכם בנושא חריגות השכר- במסגרת זו "הוכשרו" 95% מחריגות השכר של עובדי הרשויות ונפתח פרק חדש ביחסי עבודה , אשר העמיד את מערכת היחסים ותשלומי השכר על בסיס חדש, צומצמו מירב העילות לסכסוכי עבודה ואי השקט ברשויות המקומיות וצומצמו באופן משמעותי עלויות השכר ששולמו. שני ההסכמים נחתמו ביום 3.3.99, אם כי הסכם המעבר יושם רק בשנת 2001.