משתמש:ספיר גל דדון/טיוטה אמל אלסאנע
אמל אלסאנע אלחג'וג' היא כיום דמות מפתח בעיצוב דעת הקהל ביחס למיעוט הערבי ולמעמדן של נשים בדואיות בישראל[1].
אמל חברה בארגונים ובוועדות דוגמת- הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הפועלת במסגרת משרד ראש הממשלה, וּועדת היגוי של פורום שותפות שראקה – ארגונים לחברה דמוקרטית, שוויונית ומשותפת.
היא זכתה להכרה ולפרסים לרוב ובהם פרס ויקטור ג' גולדברג לשנת 2011 לשלום במזרח התיכון. בשנת 2010 נבחרה בידי דה מרקר לאחת ממאה ואחד משפיעים לטובה – האנשים שהופכים את ישראל למקום טוב יותר.
בשנת 2005 הייתה אחת מאלף נשים מועמדות לפרס נובל לשלום מטעם ארגון שוויצרי ובשנת 2003 נמנתה עם נשות הקריירה של השנה של ליידי גלובס[2].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמל אלסנע נולדה בלקיה כבת החמישית במספר. לדבריה, מבחינתם של הוריה זו היתה כמעט טרגדיה. לאמה היה ברור שהאב, שקיווה לבן זכר לאחר ארבע בנות, יישא אישה אחרת. אבל הוא דווקא הציע הזדמנות אחרונה וקרא לילדה אמל ¬(תקווה¬), כאות לבנים. ואכן, אחריה נולדו חמישה בנים, אבל היא נשארה עם טעם האכזבה. בגיל חמש, מכיוון שלא היו לה אחים בוגרים, נשלחה לרעות את הצאן לבדה ”“למדתי לקחת אחריות, והבנתי שעל כל דבר שמגיע לגברים באופן טבעי אני איאלץ להילחם””[3]
בגיל 17 היא הקימה את עמותת הנשים הבדואיות, ששמה לה למטרה לסייע לאישה הבדואית לחזק את מעמדה ולסייע לה להסתגל לאורחות העולם המודרני מבלי לפגוע במרקם החיים השבטי ובמנהגים המסורתיים[4]
בשנת 2002 נרשמה ללימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והייתה אחת משתי סטודנטיות בדואיות יחידות שם. היא הצטרפה לוועד הסטודנטים הערבים והייתה לכוח מוביל בו. בד בבד החלה במיזם לשיפור תנאיהם של עשרים ושניים כפרים בדואיים]]. היא סיימה את לימודיה בהצטיינות ויצאה לאוניברסיטת מק-גיל בקנדה ללימודי תואר מוסמך בפיתוח קהילתי במסגרת פרויקט זכויות אדם ובניית שלום באמצעות עבודה סוציאלית[5]. עם שובה לישראל הקימה את אג’יק, המרכז הערבי יהודי לשוויון, העצמה ושיתוף ”“אל תדברו אתי על דו קיום, המטרה שלנו היא לייצר שותפות אמיתית חברתית, סביבתית וכלכלית””[6]. בין השאר פועלת אג’יק להעצמה כלכלית של הנשים בקהילה הבדואית מבלי שזו תפגע במרקם החיים השבטי ובמנהגים המסורתיים.
אמל לחמה להכרה בזכויותיהן של נשים בדואיות חד-הוריות, עשתה להקצאת משאבים לחינוך והקימה ספרייה ניידת לילדים בדואים בכפרים הלא מוכרים בנגב.
פרס שלמה בובליק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס שלמה בובליק מוענק מדי שנה בשנה מאז שנת תשלט מפֵרותיה של קרן שהוקמה מעיזבונו של שלמה בובליק. לפי צוואת המנוח יוענק הפרס חליפות: אחת לשנתיים לאדם שתרם תרומה נכבדה לקידומה ולפיתוחה של מדינת ישראל; ואחת לשנתיים לסטודנט, לבוגר, למרצה או לעובד אחר של האוניברסיטה העברית בירושלים שעשה עבודת לימוד או מחקר בעלת ערך ייחודי, ופרסם את תוצאות לימודיו [7]
אמל, קיבלה את פרס שלמה בובליק לשנת תשעב מהאוניברסיטה העברית בטקס חגיגי במסגרת המושב ה-75 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה, ביום ראשון 10 ביוני 2012.
לדברי נשיא האוניברסיטה פרופ' מנחם בן-ששון, פרס בובליק מוענק לאמל אלסאנע אלחג'וג' לאות הוקרה על פועלה רב השנים לקידום זכויות הבדואים בישראל וליצירת שותפות של אמת בין העמים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המטה להכרה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב
- אתר האוניברסיטה העברית בירושלים
- ישיבי הנגב- ynet
- facemagazinee- סטודנטיות בפרויקט אזרחיות לשוויון
- מנהלת אג'יק- אתר המקום
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אוניברסיטה העברית
- ^ אוניברסיטה העברית
- ^ מטה להכרה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב
- ^ ynet
- ^ אוניברסיטה העברית
- ^ מטה להכרה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב
- ^ אוניברסיטה העברית