משתמש:צביקה מונסונגו/תמרה מיאלניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תמרה מיאלניק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמרה מיאלניק (נולדה ב- 10 בנובמבר 1947) היא רקדנית, כוריאוגרפית ישראלית וזמרת יידית, זוכת פרס שר החינוך ליוצרים בתחומי התרבות היהודית בשנת 2016[1] וזוכת פרס יקירת ירושלים למחול לשנת 2007.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיאלניק נולדה בבריסל שבבלגיה, להורים ניצולי שואה: ישראל לרר וציפורה לבית קליינהנדלר (ניצולת מחנות הריכוז אושוויץ, רוונסבריק, ופוגרום קיילצה). לאחר פטירתם בשנות ה60, תמרה אומצה על ידי הגב' מרים לונסקי-כץ (אשת חינוך ומייסדת תיאטרון יידיש שפעלה בבריסל), שם החלה תמרה את דרכה הבימתית כזמרת וכשחקנית יידית.

בשנת 1966 הקימה להקת ריקודי עם כחלק מפעילותה במרכז הקהילתי על שם בן גוריון. במקביל, הדריכה בתנועת הנוער של השומר הצעיר ונשלחה מטעמה ללונדון, להרקיד בפסטיבל תנועות הנוער הציוניות של אירופה. שם פגשה מיאלניק את בעלה לעתיד דב מיאלניק שנשלח להיות אקורדיוניסט בפסטיבל מטעם תנועת הנוער איחוד הבונים מפריז.

בשנת 1969 סיימה מיאלניק את לימודיה בסמינר למורים בבריסל, והקימה את הקברט Le Chat écarlate.

בין השנים 1970-1971 מיאלניק התגוררה בפריז וייסדה להקת ריקודי עם, במקביל לפעילותה במחלקת הנוער והחלוץ מטעם הסוכנות היהודית בפריז. בנוסף, הופיעה כזמרת יידית ברחבי אירופה.

בהיותה בת 24 שנים, ב-19 באוקטובר 1971, עלתה תמרה לארץ. לראשונה בחייה, החלה לימודי מחול (בלט קלאסי, מחול מודרני וכוריאוגרפיה) באקדמיה למוסיקה ומחול ע"ש רובין בירושלים.

בין השנים 1972-1974 רקדה תמרה ב"להקת ירושלים למחול בין זמננו", להקתה של חסיה לוי אגרון.

בשנת 1975 מיאלניק הקימה עם הכוריאוגרפית פלורה קושמן את להקת המחול של "גלריית תיאטרון ירושלים" שהפכה ב-1977 לסדנת המחול הירושלמית.

בשנת 1976 הקימה מיאלניק, בשיתוף עם איש החינוך והפולקלור שלום חרמון, את מגמת המחול הראשונה בארץ בבית הספר התיכון שליד האקדמיה, לבקשתה של הגב' חסיה לוי אגרון.

בשנת 1985- יחד עם בעלה דב מיאלניק (מוזיקאי ומעצב תאורה, זוכה פרס הבמה לילדים ונוער לשנת 2006) ייסדה את תיאטרון מחול ירושלים. ובאותה השנה, זכתה במלגת קרן התרבות אמריקה – ישראל ע"ש שרת על פועלה כמורה, ומקימת מגמת המחול הראשונה.

ב- 1989 זכתה תמרה בפרס על שם גרטרוד קראוס עבור יצירתה 'צחוק עשה לי', וב- 2007 זכתה בתואר "יקירת העיר ירושלים למחול" על תרומתה לפיתוח וקידום תחום המחול בירושלים, ביצירתה ובכך שהעמידה דורות רבים של רקדנים.

ב-2012 הקימה מיאלניק את תמ"י (תיאטרון מחול יהודי), להקת מחול המיועדת למגזר הדתי. ובשנת 2016, זכתה מיאלניק בפרס שר החינוך ליוצרים בתחומי התרבות היהודית על פעילותה רבת השנים ויצירתה האמנותית העוסקת בסוגיית הזהות היהודית.

מנימוקי השופטים בועדה: "על פועלה ב-40 השנים האחרונות ועל העשייה הרבה בפיתוח תחום המחול, על הקמה וניהול מגמת המחול הראשונה בירושלים. בהקמת להקת מחול דתית, לפני כשלש שנים, נתנה הגב' תמרה מיאלניק אפשרות לרקדניות לבטא את כישוריהן עם חומרים כוריאוגרפיים התואם את הלך רוחן ובכך מילאה חלל שנפער עם השנים בתחום המחול בקרב המגזר האמוני."[2]

מיצירותיה המפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכורה שלי (1972)
  • במעגל הזמן (1973)
  • אדג'ו (1974)
  • ולא ילמדו עוד מלחמה (1975)
  • אוד מצל מאש (1978)
  • בבואות (1979)
  • דפי מחברת (1982)
  • שלוש מחשבות מאת ר' נחמן מברסלב (1984)
  • צחוק עשה לי (1987)
  • הלולין מויטבסק (1988)
  • ההליכה לקיסריה (1991)
  • דרך בית לחם (1992)
  • צעדים (1998)
  • היה היה (2004)
  • כשאגדל להיות קטן (2007) [3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלועזית:[עריכת קוד מקור | עריכה]