משתמש:קמירי/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית הספר הממלכתי ע"ש דוד שמעוני נוסד בשנת 1955 בדרום העיר גבעתיים. מרבית תלמידיו באו משכונות הסביבה כמו שיכון חברת חשמל, שיכון המורים, שיכון עובדי קופת חולים ועוד.

מייסדו של בית הספר ומנהלו עד שנת 1978 היה שרגא סביר[1]. הוא עיצב את צביונו של בית הספר וקידם אותו מבית ספר קטן בין 7 כיתות לבית ספר מטופח ומשמעותי שכלל כ- 1000 תלמידים.

הייתה לו הזכות לבחור את שמו של בית הספר, ולהנציח את המשורר דוד שמעוני שחייו ארוגים בתרבות ישראל ושיריו משקפים אותה.

מבניין אחד בן שתי קומות התפתח בית הספר כבר בתקופתו לשני מבנים גדולים, עם חצר גדולה ביניהם. ראש העיר דאז, שמעון בן צבי ומנהל מחלקת החינוך מרדכי לחי היו שותפים לבחירת שם בית הספר ותמכו בהקמת בית הספר, בהתפתחותו ובטיפוחו. הם, יחד עם מפקחי בית הספר, היו מוזמנים לכל חגיגה, תערוכה, קונצרט וכד'.

בתקופה זו היה שיח רצוף בין מנהלי בתי הספר השונים בגבעתיים שנפגשו לעיתים קרובות ודנו בסוגיות משותפות.

צביונו של בית הספר הושתת על ציונות, אהבת הארץ והשפה העברית יחד עם ראיית התלמיד האינדיבידואלי וצרכיו, טיפוח כישרונותיו וכישוריו והקניית חינוך ערכי. בית הספר חתר לטיפוח מנהיגות חברתית ולעיצוב דמותם של הבוגרים כאזרחים נאמנים ותורמים לחברה.

כל אלו תורגמו לתפיסה חינוכית ולפעילויות מגוונות שליוו את בית הספר החל מימיו הראשונים:

-         קשר אישי בין המורים וההנהלה לתלמידים ולהוריהם.

-         טיפוח ועד ההורים ושיתופו בחיי בית הספר.

-         טיפוח מועצת תלמידים ומנהיגותה.

-         טיפוח ספריה עשירה בבית הספר.

-         טיפוח עיתון בית הספר, ככלי ביטוי לתלמידים.

-         דגש על שיעורי חברה וטיפוח יכולת השיח  והביטוי של התלמידים  (למשל: על-ידי            דיונים מודרכים של בעד ונגד...).

-         דגש על פעילות גופנית וספורט ובכלל זה התעמלות בוקר שנערכה באופן קבוע במגרש בית הספר.

-         דגש על עבודת כפיים וטיפוח אמנויות כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים: חקלאות, מלאכה, ציור, מוסיקה.

-         טיפוח לימודי הטבע והמדעים על ידי הקמת מעבדות מצוידות.

-         חגי ישראל וטקסים נחוגו תוך הקניית תכנים ומסורת ישראל, למשל טקסי שבועות, סדרי פסח בחצר בית הספר, ימי זיכרון ועוד.

-         טיולים ברוח של הכרת הארץ והמורשת.

-         הצגת תוצרי הלמידה השונים על-ידי תערוכות גדולות שהתקיימו בסוף כל שנה.

  1. ^ שרגא סביר (1910-1999) נולד בפולין, בה חי עם הוריו ושלוש אחיותיו, בעיירה קטנה בבלארוס, ליד העיר  מינסק. שם התחנך בבית ציוני על ברכי השפה העברית.   בגיל 17 התחיל לימודי הוראה בסמינר "תרבות" בווילנה, אך החליט לעזוב הסמינר לפני תום הלימודים ובגיל 19 עלה כחלוץ לארץ. היה חבר בגרעין של תנועת ה"חלוץ הצעיר" שהקים את קיבוץ 'רמת הכובש'. את הקיבוץ עזב בשנת 1932 כדי לעבוד בבניין, בסלילת כבישים, בבניית נמל תל אביב ובעבודות מזדמנות אחרות ובכסף שחסך הצליח להביא את משפחתו לארץ. רק מאוחר יותר התפנה לעסוק בהוראה, שהייתה אהבתו הגדולה וגם להשלים את לימודיו. בתחילת דרכו היה מורה בבית ספר יסודי ב'כפר ידידיה' בעמק חפר ובבית הספר ע"ש דב הוז ביפו. עבודתו החינוכית בגבעתיים התחילה ב- 1953 בבית הספר ע"ש א. ד. גורדון בו החל כמורה (בעיקר בתחומי הלשון, ספרות, היסטוריה ותנ"ך) וכמחנך ולאחר מכן התמנה גם לסגן מנהל. ב-1955 התמנה להקים ולנהל את בית הספר ע"ש דוד שמעוני, שהיה פרויקט חייו עד  לפרישתו לגמלאות ב – 1978. שמו של בית הספר נבחר על ידו לזכרו של  המשורר הנערץ והאהוב דוד שמעוני וזכה לאישור משפחת המשורר. שרגא סביר זכה להקים משפחה עם אשתו לובה ולהם נולדו שתי בנות, נכדים ונכדות. לאחר פרישתו לגמלאות גילה את עולם הציור והקדיש לכך את רוב זמנו הפנוי.