שיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיט (באנגלית Shit, או 'חרא') הוא כינוי למטען רגשי שלילי. בדומה לחומר האורגני הפיזי שכל יצור חי מייצר, גם 'שיט' רגשי הוא דבר שמצריך תשומת-לב לטיפול ולסילוק, כדי שלא יסריח, ילכלך, יגרום לסבל לפרט או יחולל התפרצות של מגיפה בקרב קהילות.

צבירת שיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיט עשוי להיווצר ממגוון רחב של סיבות:

דברים שהתרחשו: גניבה, חבלה, תקיפה, ויכוח…
דברים שלא התרחשו: אכזבה מציפיה שלא התממשה, משימות שלא בוצעו, הבטחות שלא קויימו…
התנהגות של אדם מסוים: הטרדה, חוסר-נימוס, שתלטנות, אגרסיביות, חוסר-התחשבות…
התנהגות של קבוצה: הפעילו מוזיקה בארבע בבוקר, השאירו לכלוך בשטח, לא כיבו מדורה…
טעויות: אור ברכב גמר את המצבר, סוכר בכלי המלח הרס את הארוחה, סיר פלסטיק נמס ליד המנגל…
תחושות סובייקטיביות: “לא אוהבים אותי”, “לא מקשיבים לי”, “לא רוצים אותי”…
חשדות: תחושות בטן בלתי-מבוססות, פרשנויות לא-מאומתות, דעות שאינן מגובות בעובדות.

היות ושיט הוא חלק בלתי-נפרד מהחיים, לא ניתן להימנע ממנו. האתגר הוא בהתמודדות עימו.

זריקת שיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

זריקת שיט היא כינוי למצב שבו אדם כלשהו מוציא את השיט שלו החוצה באופן שאינו מאפשר טיפול הולם בבעיה. זריקת השיט מעבירה את הרגשות השליליים ממנו (“אני את שלי אמרתי”) לאנשים שמסביבו, מבלי שתהיה להם דרך להתייחס לדברים באופן ענייני או לפעול אחרת.

“יש כאן אנשים שלא אכפת להם” - מי האנשים? בהיעדר שמות מפורשים, כולם מרגישים אשמים.
“הכל בגלל שאביגדור לא בסדר” - מה במעשים שלו לא בסדר? ביקורת עניינית כלפי אדם כלשהו כדאי להעביר אחד-על-אחד באופן פרטי.
“אותי אף אחד אף פעם לא שואל” - ואיפה האחריות האישית שלך להביע את הדעות שלך מיוזמתך?
“מה שקורה כאן הוא ממש מגעיל” - מה קורה פיזית במציאות שמגעיל אותך, ולמה? מה צריך להראות אחרת?
“אני רוצה לדעת מה אתם מתכוונים לעשות בנדון” - מה אתה מציע? איפה האחריות שלך על העניין באה לידי ביטוי? “תפתרו לי” זו גישה של קורבן.
“נמאס לי כבר להיות היחיד שדואג לזה” - מה עשית כדי ליצור שיתוף פעולה? ואם מה שאתה עושה כרגע לא עובד - מה אפשר לעשות אחרת?
“הוצאתם את כל החשק להיות חלק מהקהילה” - “חשק” הוא עניין אישי שכל אדם יוצר לעצמו. הוא לא יכול להיות אחריות של אחרים. מה חשוב לך שיתקיים בפועל?

מי עשוי לזרוק שיט?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלו שאינם יודעים אחרת: אנשים שאכפת להם באמת ורוצים שיהיה טוב יותר, אך אינם יודעים כיצד לתקשר היטב את הקושי והכאב שלהם. הם זורקים שיט מתוך חוסר-אמונה שיקשיבו להם, או שהמצב ניתן לתיקון. כל אחד מאיתנו עשוי למצוא את עצמו בנקודה שכזו לעיתים. אם היינו יודעים אחרת - לא היינו זורקים שיט.
טרולים: אנשים שזורקים שיט במכוון, במטרה לעורר סערה ונזק. (להרחבה: “מדריך הברנר לויכוחים בפייסבוק”)

ניקוי שיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקוי שיט הוא תהליך שבו מתבצעת התמודדות אמיצה עם הגורם המפריע, במטרה ליצור תיקון ולשחרר.

תהליך הניקיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים יכולים ליצור ניקיון במערכות היחסים שלהם בדרכים רבות, לרוב על-ידי שיחה שבה יש כנות, יושר, ורצון משותף לפתור את הבעיה. כדי שתהליך הניקיון יהיה אפקטיבי, חשוב שכל אחד מהצדדים יכלול בדבריו התייחסות לשלוש נקודות מרכזיות:

1. מה שנמנעתי מלהגיד...[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה שמרתי בבטן? על מה יושב השיט שלי? מה מפריע לי? מה לא עובד?

מפריע לי שאתה לא עושה כלים
מפריע לי שאת לוקחת לי דברים בלי רשות
מפריע לי שאתם שרים קריוקי ליד האוהל שלי כל הלילה
מפריע לי שאין פרסום פומבי של פגישות עבודה
מפריע לי שאני לא חלק מהצוות של הפרוייקט

2. מה שאתה יכול לעשות עם זה...[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה אני מציע שיקרה אחרת כדי לפתור את הבעיה? מה הציפייה שלי מהצד השני?

אני מציעה שתשטוף את הכלים ישר אחרי הארוחה
אני מבקש שתשאלי אותי לפני שאת לוקחת דברים, ואם אני לא נמצא, תשלחי לי אס.אמ.אס
אני מבקש שתשירו קריוקי רחוק מאיזור האוהלים, תורידו את הווליום ותפסיקו אחרי חצות.
אני מציע שכל מי שיוזם פגישת עבודה יפרסם אותה בפייסבוק
אני מבקש שתכללו אותי בפגישת הצוות הבאה

3. מה שאני יכול לעשות עם זה...[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזו אחריות אני לוקח מהצד שלי על העניין?

אני אזכיר לך לשטוף את הכלים במידה ותשכח
אני אשאל אותך אם את צריכה משהו לפני שאני יוצא לעבודה
אני אסייע לתחום את אזור האוהלים בקאמפ, ואשים שלטים “בבקשה לשמור על השקט”
אני אמצא לוח-שנה פתוח באינטרנט שיוכל לסנכרן פגישות בין כולנו
אני אבוא לכל מפגשי הצוות, ואתרום מכישורי לטובת המטרה

כיצד לתמוך בתהליכי ניקוי שיט?[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושר וכנות: להגיד מה שחושבים כמו שחושבים, גם אם יש בכך לקיחת סיכון שהצד השני ייעלב או ייפגע.
נימוס: להגיד את הדברים בצורה רגועה ומתורבתת, גם אם הם קשים. להימנע מעלבונות מכוונים או כינויי גנאי.
הקשבה: להקשיב לדברים עד הסוף, ולהימנע מלקטוע או להגיב מוקדם מדי.
ענייניות: התמקדות בעובדות בשטח. מה קרה בפועל? איך נראית המציאות? איזה שינוי רוצים ליצור?
אחריות: תיקון המצב דרך מציאת פתרונות מעשיים, ויישום שלהם.
סבלנות: טיפול בשיט אינו דבר מובן-מאליו. כדי לצבור מיומנות יש צורך בהשקעת אנרגיה לאורך זמן, ולהכיר בכך שבדרך עלולות להיות טעויות. חשוב לגלות אורך-רוח גם כלפי עצמנו, וגם כלפי אחרים. גמילה מחיתולים לא מתרחשת בין-לילה.