משתמש:A0505719266/עמאר בן יאסר
עמאר בן יאסר (בערבית: عمار بن یاسر) היה סחאבי.[1] נולדת בשנת 570 ונפטר בשנת 657.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אם היו אנשים שנולדו בגן עדן, גדלים ומתפתחים, ואז מגיעים לעולם הזה כדי לקשט אותו להאיר אותו, אז עמאר, אביו ואמו, היו מהם! אך מדוע אנו אומרים "אם" בעוד שמשפחתו של יאסר אכן הייתה מאנשי גן העדן? הנביא לא סתם ניסה להרגיע אותם כאשר הוא אמר "סבלנות, הוי משפחתו של יאסר. מקום המפגש שלכם אכן יהיה בגן העדן". הוא הכריז על זה כעל עובדה שהוא ידע באופן מוחלט. יאסר, אביו של עמאר, עזב את מקום הולדתו בתימן במטרה לחפש את אביו. כאשר הוא הגיע למכה, הוא התאהב במקום, אז לכן הוא השתקע שם.[2] עד מהרה, הוא התחבר עם אבו חוד'ייפה אבן אל-מוע'ירה, אשר השיא אותו לאחת השפחות שלו, שנקראה סומיה בנת ח'ייט. בתוך הנישואים המבורכים הללו, אללה הביא להם בן, עמאר. התאסלמותם הייתה מוקדמת, כמו של אלו הצדיקים שהודרכו על ידי אללה. כמובן, כמו הצדיקים שקיבלו ראשונים את האסלאם, גם הם קיבלו את החלק שלהם ברדיפות מצד שבט קורייש. בני שבט קורייש נהגו לארוב למאמינים ולהתקיף אותם. אם המאמינים היו מנכבדי השבט והקהילה שלהם, קורייש היו רודפים אותם באיומים והפחדות. אבו ג'הל היה פוגש למשל את אחד המאמינים ואומר לו "נטשת את דת אבותיך, והם היו טובים ממך. אנו נהרוס את השם שלך, נחלל את כבודך, נקלקל את הפרנסה שלך, ונכלה את הכסף שלך".
אז הם היו מפעילים עליו לחץ כבד מאוד. אם המאמינים היו מבין החלשים והעניים או העבדים שבמכה, אז שבט קורייש היו מענים אותם לא רק נפשית וכלכלית, אלא גם פיזית. משפחתו של יאסר היו שייכים למעמד הזה. היו לוקחים אותם למדבר הלוהט, ושם מענים אותם בכל מיני סוגים של עינויים קשים. שליח אללה נהג ללכת למקום שבו משפחתו של יאסר היו סופגים את העינויים הקשים. בזמנו, לא היו לו שום אמצעים להתנגד או להגן עליהם. הוא היה צופה בגבורה שלהם, והלב שלו היה נמס מתוך החמלה והרחמים למראה העינויים הקשים שהם היו עוברים בשל אמונם. יום אחד, בעוד שליח אללה הלך למקום שבו עינו את משפחתו של עמאר, הוא שמע את עמאר זועק לעברו "שליח אללה! אנו סובלים עינויים קשים מנשוא!". שליח אללה אמר לו " סבלנות, הוי משפחתו של יאסר. מקום המפגש שלכם אכן יהיה בגן העדן". חבריו ל עמאר תיארו את העינויים הוא היה עובר. אחד מהם סיפר שנהגו לענות את עמאר עד כדי כך שהוא כבר לא היה יודע מה הוא אומר. עד אחר אמ שעובדי האלילים היו צורבים את עמאר באש, וששליח אללה היה רואה את זה הוא היה מתפלל שהאש תתקרר.
למרות העינויים הקשים מנשוא, זה לא שבר את רוחו של עמאר[3]. עמאר לעולם לא הרגיש שהוא הרוס לחלוטין, מלבד אותו היום שבו האנשים שהיו מענים אותו הוציא עליו את כל הרוע וחוסר הצדק שלהם[4].
אך זה היה רצונו של אללה. משפחתו של עמאר היו מקבוצה אדירה ומבורכת, שנבחרה על ידי מסלולו הגורלי של האסלאם, כדי לתת מעצמם, על מנת להוכיח את האלמותיות של האסלאם.[5] הם שרפו את עורו באש, השליכו אותו על החולות הלוהטים של המדבר, ועליו הניחו אבנים לוהטות, ואפילו הכניסו אותו למים עד שהוא כמעט לא יכול היה לנשום. באותו היום, הוא איבד את ההכרה שלו בגלל העינויים הקשים. כאשר הוא היה מעולף, אלה שעינו אותו אמרו לו להגיד דברים טובים על האלילים שלהם. הם אמרו לו מה להגיד, והוא חזר על הדברים בלי להיות מודע למה שהוא אומר. כאשר הוא חזר להכרה, הוא נזכר במה שהוא אמר, והוא כעס על עצמו בגלל זה. המעידה הזאת לכאורה נראתה לו כמו חטא בלתי נסלח אשר אין מחילה עליו. בשלב מסוים, הוא כל כך סבל מייסורי מצפון עד שהעינויים שעובדי האלילים גרמו לו היו נראים לו כמו משחק ילדים. אם הרגשות הללו היו נשארים לו עוד קצת, הם היו הורסים אותו.[6] הוא הצליח לעמוד בעינויים הנוראיים של הגוף בזכות החוסן והחוזק של הנפש שלו, וכעת הנפש שלו הייתה תחת לחץ אדיר ועל סף קריסה[7].
שליח אללה ניגש אל עמאר, בעודו בוכה, ואמר לו "עובדי האלילי עינו אותך, ואמרת כך וכך?". עמאר, בעודו ממרר בבכי, ענה "כן שליח אללה". שליח אללה חייך ואמר "אם הם יענו אותך שוב, תגיד שוב את אותו הדבר". שליח אללה אהב מאוד את עמאר, ונהג לספר ברבים על אמונתו. הוא אמר פעם "עמאר מלא באמונה עד עצמותיו". אללה ברך את עמאר בשפע של ברכות והדרכה. שליח אללה הורה לחבריו לקחת דוגמה עמאר, בכך שהוא אמר "קחו דוגמה משני אלה שבאים אחרי, שהם אבו בכר ועומר, ולכו אחרי הדרכתו של עמאר".
עמר היה מאמין צדיק, אף תאוות נפש לא הייתה מרחיקה אותו מאללה. חיצונית, עמאר היה גבוה מאוד, בעל עיניים חומות עם גוון כחול, כתפיים רחבות. הוא היה בין האנשים השקטים ביותר, שהכי פחות אהבו לדבר, ויותר אהבו להקשיב. גופו היה מלא בצלקות, אשר היו תוצאה ישירה מהעינויים הנוראים והאיומים שהוא עבר, צלקות שהזכירו תמיד לכולם שהוא היה גיבור ששמר על אמונתו גם ברגעים הכי קשים.[8]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Story of Hazrat Ammar Ibn Yasir (RA) - Part 1, Ali Huda - Shows & Cartoons for Muslim Kids (באנגלית)
- ^ Islamic Kids Videos - Quran Stories for Kids (2018-01-02), Sahaba Stories - Companions Of The Prophet| Hazrat Ammar Ibn Yasir (RA)| Part 1|Islamic Kids Stories, נבדק ב-2018-04-09
- ^ "'Ammar bin Yasir: the Man who the Prophet Predicted his Martyrdom". Weblog of Dawud Walid (באנגלית אמריקאית). 2015-02-04. נבדק ב-2018-04-09.
- ^ Ammar bin Yasir, Al-Islam.org (באנגלית)
- ^ "The Story of `Ammar ibn Yasir (radiallaahu `anhu) (Hadith No. 2460)". iLookiListen (באנגלית אמריקאית). 2015-01-16. נבדק ב-2018-04-09.
- ^ Muslim Scholars (2015-09-07), The Story Of Zaid Ibn Harithah and Ammar Ibn Yasir (r.a) ~ Mufti Ismail Menk, נבדק ב-2018-04-09
- ^ Islamic Lectures (2011-08-19), Sayyidina Ammar bin Yasir (ra), נבדק ב-2018-04-09
- ^ [https://www.ummah.com/forum/forum/islam/general-islamic-topics/139417-ammar-ibn-yasir Ammar ibn Yasir - Ummah.com - Muslim Forum], Ummah.com - Muslim Forum (באנגלית)
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-7]]
[[קטגוריה:אסלאם]]
[[קטגוריה:מוסלמים]]
[[קטגוריה:צחאבה]]