משתמש:Amirber בשביל אורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"הבה להבא" הוא כתב עת חצי-שנתי לשירה עכשווית, סיפורת ניסיונית, מסות ומניפסטים בשפה העברית. בנוסף, כל גיליון כולל מדור המוקדש לספרות עכשווית מרחבי העולם. את כתב העת עורך המשורר והפובליציסט עודד כרמלי.

גיליונות "הבה להבא" מודפסים ב-5,000 עותקים ומופצים במועדונים, בקמפוסים ובחנויות ספרים עצמאיות ברחבי הארץ. כתב העת רואה אור בסיוע עמותת אוטופיה למדע, דמיון ועתיד.

כתב העת מגדיר את עצמו ככתב עת טרנס-הומניסטי ומטא-מודרניסטי, וקורא "לחיסול המציאות הישראלית" באמצעות שירה אסקפיסטית: "כי אין בכלל ספק ששירה מינורית, לוקלית ופרוזאית מתארת טוב יותר את מציאות חיינו המינורית, הלוקלית והפרוזאית – אבל שירה אסקפיסטית מתארת טוב יותר את חיינו כפי שהם יכולים להיות" (מתוך "למה דווקא שירה? כדי לחסל את המציאות", ההקדמה לגיליון השלישי).

כתב העת מקיים אירועי שירה, עיון ומחשבה רב-תחומיים לרגל השקת גיליונותיו ולציון אירועים משמעותיים בתחומו, בהם "נצח על הבר" בשיתוף פסטיבל אוטופיה לרגל ביקורו של חוקר הזיקנה ד"ר אוברי דה-גריי המקדם הארכת חיים רדיקלית, הפגנה נגד המוות בהשתתפות היזם החברתי ינקי מרגלית והקהילה הטרנס-הומניסטית בישראל, וערבי שירת חלל במסגרת אירועי לילה לבן בתל-אביב ובמסגרת אירועי שבוע החלל הישראלי של משרד המדע, בשנת 2014.

בין משתתפיו הישראלים של כתב העת: יואב עזרא, ג'רמי פוגל, פרופ' גבריאל מוקד, רועי כספי, רעואל שועלי, אמיר מנשהוף, סער יכין, תמר רפאל, שיר חכם, עמנואל לוי, עומר ולדמן, איתמר רוזנברג, יונדב פרידמן, נדב נוימן, נח אנגלהרד ונוית בראל. בין משתתפיו האמריקאים, הקנדים והאנגלים: צ'רלס ברנסטין, ג'ון אשברי, סטיוארט רוס, סוזן האו, לוק טרנר, מארק טרסקוט, ג'ונתן בול, ריי ארמנטראוט, ברוס אנדרוז, אל פירלייס ואלייזה פרידמן.

ביקורת אודות כתב העת

מבקר הספרות אריק גלסנר על "הבה להבא": "זה כתב עת שמבקש לחלץ את המחשבה והפואטיקה המקומיות מהפרובינציאליות, לא מהפרובינציאליות הישראלית, אלא מהפרובינציאליות של ההווה, אך גם מהפרובינציאליות במרחב, זו של כוכב הלכת 'ארץ'".

מבקר הספרות דוד בוחבוט כתב לרגל יציאת גיליון 4 במוסף ספרים של עיתון הארץ: "'הבה להבא' מתנהג כמו קרקס ססגוני של אידיאות חובקות יקום... הוא אינו נפוח מחשיבות עצמית מופרזת וגם כאשר הוא עוסק בעניינים שברומו של עולם, הוא פועל ברוח היתולית. הוא אינפנטילי, אינפנטיליות שמקורה בשאיפה הנאיבית לחיי נצח. אינפנטיליות אבידנית, ההוגה שנינויות פוטוריסטית הזויות, רבות קסם וגם קצת מגוחכות... 'הבה להבא' מתנהג כמו מתבגר מבריק וטוטלי, מאוהב בפילוסופיה של עצמו, שבא לקדוח בראש ל'אמא ספרות' את כל התיאוריות הגרנדיוזיות. הילד מרשים, מיוחד ולא שגרתי".

קישורים

אתר למנויים בלבד אילן ברקוביץ', למה דווקא שירה? כדי לחסל את המציאות, באתר הארץ, 2 במרץ 2014