משתמש:Bluzigatch/גדליה דורון

גדליה דורון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדליה דורון (דצמבר 1928 – 11 במאי 2019) היה איש עסקים ותעשיין ישראלי. היה מנכ"ל כיתן, איטונג וקדם כימיקלים, וחתן פרס התעשייה לשנת התשל"ה 1975 בתחום הניהול הכללי. קידם את פריון העבודה והייצור במשק הישראלי משנותיו הראשונות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדליה דורון נולד בעיירה ז'יכלין, פולין, בדצמבר 1928, ליהושע ופנינה ודיסלבסקי.

המשפחה עלתה ארצה בהיותו בן 3, והתיישבה בתל אביב.

אביו, אידיאליסט ציוני-דתי, עסק בקבלנות צביעה וסיוד. אימו, חכמה ואמביציוזית, היתה בת למשפחת סוחרים.

מחסור ועוני עיצבו חלק משמעותי מזכרונות ילדותו  בתל אביב.

הוא למד 8 שנים בבי"ס יסודי ח.נ.ביאליק, ואחר כך התכונן לבחינת בגרות במתכונת ה- London Matriculation בגימנסיה "השכלה", כשהוא עובד בבקרים.

לאחר שחרורו מהצבא בשנת 1949, התקבל לעבודה פקידותית כעוזר למנהל חשבונות בחברה קבלנית בניהולו של משה רפאלי. רפאלי, שהתרשם מאישיותו והמוטיבציה החזקה שלו להצליח, מינה אותו לנהג ועוזר אישי, ולימים הפך לפטרונו. הוא פתח לו דלת אל עולם הבנייה ואל המכון לפריון העבודה והייצור, שם החל דורון לבנות ולבסס קריירה.

היה נשוי לעליזה בת זרח בירנבוים מפתח תקווה, ואב לבת יונית. ב-1955 שינה את שם כל המשפחה לשם העברי דורון.

מדור הבנייה, המכון לפריון העבודה והיצור 1955-1964[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1955, החל לעבוד במדור הבנייה של המכון לפריון העבודה והייצור.

תוך זמן קצר, נבחר לעבור השתלמות מעשית ותיאורטית בת 6 חודשים בשבדיה במהלך שנת 1956, שעיקרה פריון העבודה בענף הבנייה.

עם שובו למדור הבנייה, יזם, אירגן, ועמד בראשו של מסע לאומי לייעול ופריון העבודה בענף הבנייה בארץ, והתמנה למנהל המדור במכון.

באותן שנים ראשונות לקום המדינה, היה "פריון העבודה" לסיסמה ואידיאל של המשק. בגלל מיעוטם של מומחים והיעדר שכבת משכילים בארץ בנושאי הנדסה וטכנולוגיה, תפסה מחלקת הבנייה של המכון בניהולו של דורון מקום חשוב בהנחלת פריון העבודה וקידומו בענף הבנייה בכל הארץ.

אוניברסיטת הרווארד – מאסטר במנהל עסקים 1964-1966[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחתו הרבה של מדור הבנייה בניהולו, נשלח דורון על ידי המכון, ובסיוע קרן פולברייט, ללמוד מנהל עסקים לתואר MBA באוניברסיטת הרווארד בבוסטון, ארה"ב.

בהיעדר רקע אקדמי הולם ובגלל קשיי שפה וקשיי הסתגלות לשיטת הלימוד הייחודית, התקשה מאוד בשנה הראשונה, אך סיים את התואר בהצלחה יתרה.

מעבר ללימודים עצמם, שהקנו לו ראייה חובקת עולם ומעמיקה של עולם העסקים, הכלכלה והפיננסים, העניק לו התואר הנכסף בפעם הראשונה בחייו את הרקע האקדמי, המעמד החברתי, והגושפנקה שהרגיש בחסרונם בגלל נסיבות חייו המוקדמות.

סמנכ"ל המכון לפריון העבודה והייצור 1966-1971[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשובו מהרווארד בשנת 1966, התמנה לסגן מנהל המכון ומנהלו בפועל, ולמעשה הוביל והתווה את הדרך עבור המכון כולו, כשהוא משנה את האוריינטציה הייצורית של המכון, שעד אותה עת הדגישה נורמות ופרמיות לעובדים, בקרת איכות, ייעול בתכנון הייצור, יחסי עבודה, וכדומה, לאוריינטציה עסקית כוללת, בראייה רחבה, עם דגש על בחירת אסטרטגיה עסקית נאותה.

באמצעות צוותים רב-תחומיים שהקים במכון, הוביל איבחון כולל של ארגונים וחברות, שכלל ניתוח מעמיק של חוזקות וחולשות, המלצות לגבי פתרון בעיות, ואסטרטגיות מומלצות לניהולם (משרד השיכון, יקבי כרמל מזרחי, עמידר, ועוד).

בראשותו, נתנו צוותים של המכון גם ייעוץ נקודתי בנושאי אירגון וניהול לגופים כמו משרד הבטחון, סולל בונה, הביטוח הלאומי, נתיבי איילון, החברה הלאומית לשיכון עולים, ואחרים.

בנוסף, היה חבר בוועדות ציבוריות שונות כגון:

• ·      חבר בוועדה הציבורית לענייני ייעול ופריון עבודה בבנייה 1961
• ·      חבר במועצה הציבורית לענייני שיכון ודיור 1963
• ·      חבר בוועדה לתכנון ענף הבנייה 1965-1970
• ·      חבר בוועדת ההנהלה של המרכז לסיוע לתעשייה הזעירה 1966
• ·      חבר בוועדת מומחים לעניני "עלם" – עידוד ליעול המשק 1970
• ·      חבר בוועדה לבדיקת אפשרויות ובעיות יישום שכר עידוד בענף הבנייה 1970
• ·      חבר בוועדה לבחינת תעסוקת פועלי בניין ערביים בשטחים 1971
• ·      יו"ר הוועדה לבחינת נושא הרמזורים 1972
• ·      חבר בוועדת ההיגוי להתווית תוכנית לאומית לקידום פריון העבודה בישראל 1996

דורון העביר קורסים רבים למנהלים במרכז הישראלי לניהול (מי"ל) ועם השנים היה לחבר בועדת הניהול.

הוא לימד גם בלהב לימודי הכשרה בניהול של אוניברסיטת  תל אביב בין השנים 1971-2001 וכיהן כיו"ר מועצת המנהלים.

לאורך כל תקופת עבודתו במכון, שימש גם יועץ-מומחה מטעם האו"ם בארצות מתפתחות, והעביר קורסים רבים לקבלני בנייה מאפריקה בארץ ו"קורסים ניידים" בארצות שונות ביבשת אפריקה.

כיתן 1971-1975[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 יצא דורון אל השוק הפרטי, וקיבל לידיו מפעלי טקסטיל כושלים עם בעיות מובנות, שהעסיקו אלפי עובדים בעיירות פיתוח (דימונה, בית שאן, נצרת). הוא נקט באסטרטגיה עסקית יצירתית שהתאימה לתנאי החברה באותה עת, יצר תדמית חדשה לחברה ולמוצריה, פיתח עבורה שווקים בארץ ובחו"ל, והביא אותה לריווחיות גבוהה לראשונה בתולדותיה, ולתרומה נכבדת לייצוא. על הישגיו זכה בפרס התעשייה לשנת התשל"ה 1975 בשטח הניהול הכללי.

במהלך מלחמת יום הכיפורים, גוייס למילואים ומונה על ידי הממשלה לראש מל"ח (משק לשעת חרום) באיזור ירושלים.

איטונג 1982 – 1976[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 קיבל לידיו דורון מפעל מיושן בפרדס חנה, עם ציוד רעוע וניהול כושל, שייצר בלוקים קלי משקל בטכנולוגיה שבדית, אשר בארץ שימשו בעיקר לבניית תיקרות.

דורון העלה את מודעות האדריכלים, המהנדסים,  והצרכנים לתכונות הבידוד של בלוק איטונג וליתרונותיו בבניית קירות מבודדים מקור ומחום בבתים מכל הסוגים. בתוך כך, העלה את סוגיית הבידוד התרמי והחיסכון באנרגיה לדרגת חשיבות גבוהה בשוק הבנייה בארץ כולה, והפך את הבלוק למוצר לאומי ("לא איטונג, לא קונה").

דורון העלה מאוד את ריווחיות החברה ושוויה, עד למכירתה ב-1982.

קדם כימיקלים 1982 - 1996[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדם כימיקלים היתה חברה קטנה וכושלת בה רכש דורון שליש מהבעלות בשנת 1982 תמורת התחייבות כלפי הבעלים האחרים להוביל את החברה.

דורון הפך את החברה למתמחה בתחום של  Specialty chemicals (כימיקלים ייעודיים לישומים שונים), ובכך נעשתה לחברה רלוונטית בתחומים רבים מאוד במשק הישראלי (מפעלי תעשייה, קירור, בתי מלון, הדברה, עיבוד מתכות, גינון, מים, ובשוק הקמעונאי כמוצרי ניקוי לבית כמו "פנטסטיק").

החברה השתלבה בטכנולוגיות חדשות בענפיה השונים באמצעות הסכמי ידע עם מפעלי תעשייה וגופים אחרים בעלי ידע ומוניטין בחו"ל.

בדרכו השקטה ובעקביות, העלה דורון את רווחי החברה מידי שנה, עד למכירתה בשנת 1996 לחברת טמבור בשווי גבוה לאין ערוך מן ההשקעה הראשונית.

במקביל, התמנה דורון לחבר בדירקטוריונים שונים ביניהם בנק דיסקונט למימון התעשייה,

מנורה מבטחים 1996  -  2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות חייו המאוחרות, התרחק מעולם התעשייה וניהול חברות בפועל, ותפקידיו נשאו בעיקר אופי פיננסי. הוא כיהן כיושב ראש של מנולייף ובמקביל היה חבר הועדה המנהלת של קבוצת הביטוח מנורה כולה. בתפקידו האחרון כיהן כדירקטור במועצת המנהלים, וכיו"ר זמני של הדירקטוריון.

מרכז מידע ושירות למיצוי זכויות המטופלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018, הקים את המרכז הראשון מסוגו בארץ למידע ומיצוי זכויות מטופלים, שנקרא על שמו בבית החולים איכילוב.

גדליה דורון נפטר ב 11.5.19 בתל אביב. הוא תרם את גופתו למדע.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. ^ Teaching by the Case Method - Christensen Center for Teaching and Learning - Harvard Business School, www.hbs.edu
2. ^ ליגת ה–MBA, גלובס, ‏2003-02-20 (בעברית)
3. ^ הושלם מיזוג "כיתן" עם "טקסטיל בית שאן", jpress.org.il
4. ^ לא איטונג לא קונה, YouTube
5. ^ לא איטונג לא קונה! - Archijob.co.il, www.archijob.co.il

קטגוריה:אנשי עסקים קטגוריה:תעשיינים קטגוריה:יזמים ישראלים