משתמש:Bramzo/טיוטה 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Bramzo.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Bramzo.

בית כנסת בהר הבית בימי הביניים

בית כנסת בהר הבית הוא בית כנסת המוזכר בכמה ספרים מימי הביניים.

בתקופות מסוימות היה בית תפילה (בית כנסת) קבוע בהר הבית שלשם היו עם ישראל מתכנסים לתפילה. בית כנסת זה מוזכר בכמה ספרים מימי הביניים.

בספר מגילת המגַלה לר' אברהם בר חייא הנשיא., כתב: "וכמו כן היו מלכי ישמעאל נוהגים עמם מנהג טוב והרשו לישראל לבוא אל הבית ולבנות בו בית תפילה ומדרש, והיו כל גליות ישראל הקרובים אל הבית עולים אליו בחגים ובמועדים ומתפללים בתוכו, ומעמידים תפילתם כנגד תמידין ומוספין, ועל המנהג נהגו כל ימי מלכות ישמעאל עד שפשטה על הבית בעת הזאת מלכות אדום הרשעה והסירה את מלכות ישמעאל מעליו. ומן העת ההיא חיללו המקדש המעוז שעשו אותו בית תפלה להם והעמידו פסילי טעותם בתוכו, והסירו התמיד שמנעו את ישראל מלהתפלל בבית ולקיים בו מצות תפלה אשר היא כנגד התמידין"[1]

סיפור דומה נמצא בדברי החכם הקראי סלמון בן ירוחם שחי בירושלים באמצע המאה העשירית למניינם: "וכאשר בחסד א-להי ישראל, נעתקו הרומים ממנה והופיעה מלכות ישמעאל, ניתנה הרשות לישראל להיכנס ולגור שם. ונמסרו להם חצרות בית ה' והיו מתפללים שם משך שנים. ואח"כ הוגד למלך ישמעאל כי הם עושים רעות והוללות ושתיית יין ושכרות וגדופים. וציווה לגרשם אל שער אחד משעריו, ועל הדרך הזאת היו משך שנים. והוסיפו לעשות הרע וקם עלינו מי שגירש אותנו משער בית המקדש"[2].

בספר חסידים מוזכר בנין בית הכנסת בהר הבית בנוסח אחר (ע"פ הקדמתו של ר' שבתי ב"ר אברהם דונולו לספר יצירה): "...ונתגדל פלטיאל. וביקש מן המלך לבנות בית המקדש והיה מלא אשפה מימות טיטוס הרשע, ולא נתן המלך רשות לפנותו כי אם עד הצהרים. והלך פלטיאל וקבץ בחורי ישראל והוא בעצמו פינהו עמהם ובנאוהו והיו מתפללים בו ימים רבים... ולאחר כמה שנים רצו שני פרנסי ישראל להשתורר זה על זה, וליל כפורים היה והכו זה את זה. אמר מלך ישמעאלים: אמת, אין מזל לישראל להתפלל כאן. וצוה להחריבה עד יערה רוח ממרום לבנותו".

ההיסטוריון בן-ציון דינור פרסם בשנת תרפ"ט בכתב העת ציון מחקר היסטוריוני מקיף על בית כנסת זה.

משה גיל ... בספר ירושלים (יד בן צבי...) ש


מיקומו

  1. ^ עיקרי דבריו הובאו גם באברבנאל בספרו "מעייני הישועה", המעין האחד-עשר, תמר ה (עמ' שצ)
  2. ^ פירושו לתהילים פרק ל'. עפ"י דינור, בית תפלה, עמ' 74 , שהדפיס עפ"י תרגומו של י. יח. יהודה.