משתמש:Danao26/מיכל ארבל, ד"ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Danao26.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Danao26.
מיכל ארבל

מיכל ארבל (נולדה ב-יום וחודש? שנת לידה?, באיזו עיר?, באיזו מדינה?) היא סופרת חוקרת ספרות ומרצה ישראלית

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבל למדה ספרות עברית ופילוסופיה לתואר ראשון וספרות עברית לתואר שני ושלישי באוניברסיטה העברית בירושלים. ארבל לימדה באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בן גוריון בנגב, באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. כיום היא מלמדת בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, ועורכת את כתב העת "אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה" יחד עם פרופור מיכאל גלוזמן.

כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה הראשון, "כתוב על עורו של הכלב": על תפיסת היצירה אצל ש"י עגנון (מכון הקשרים, אוניברסיטת בן גוריון וכתר, 2006) עוסק בתפיסות ביחס לאמנים, לאמנות ולמעשה היצירה כפי שהן מתגלמות בסיפורים וברומנים של עגנון, על רקע המתחים והמגעים התרבותיים בין רומנטיקה למודרניזם ועל רקע המהפכה הלאומית המודרנית בחיי היהודים.

ספרה השני, תם ונשלם? על דרכי הסיום בסיפורת (סדרת "מושג", הקיבוץ המאוחד, 2008) מתאר את דרכי הסיום המסורתיות של הסיפורת האירופית במאות השמונה עשרה והתשע עשרה ואת המהפכה המודרניסטית של דרכי הסיום בתחילת המאה העשרים, ועומד על התופעות הייחודיות של הסיום בסיפורת העברית במאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים כסימפטום לקשיי ההתמודדות של התרבות העברית המתחדשת עם הצורות והתכנים של הרומן האירופי.

ארבל פרסמה מאמרים על יצירותיהם של ש"י אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים), ש"י עגנון, משה שמיר, עמוס עוז, אהרן אפלפלד ויואל הופמן. מחקרה הנוכחי מתמקד בייצוגים הספרותיים של משברי הכפירה והאמונה בספרות העברית החל מן המאה התשע עשרה ועד למחצית המאה העשרים. פרסום ראשון ממחקר זה, "לכתוב חילוניות: הספרות העברית המתחדשת ותהליכי החילון" ראה אור ב- 2012 (תהליכי חילון בתרבות היהודית, כרך א', האוניברסיטה הפתוחה).