משתמש:Daniel 95/אפקט תרמואלקטרי (1)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אפקט סיבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקט תרמו-אלקטרי (תרמו-חשמלי או תרמואלקטרי) הוא המרה ישירה של הבדלי טמפרטורה למתח חשמלי ולהיפך. התקן תרמואלקטרי יוצר מתח חשמלי כשיש פערי טמפרטורה בין צידי ההתקן וכאשר מספקים מתח חשמלי להתקן נוצרים פערי טמפרטורה וצד אחד מתחמם לעומת הצד השני שמתקרר.

המלצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשתמש באפקט כדי לייצר חשמל, למדוד טמפרטורה או לשנות את הטמפרטורה של חפצים. מכיוון שהחימום והקירור נקבעים על ידי הקוטביות של המתח, התקנים תרמואלקטרים יכולים לשמש בקרי טמפרטורה.

המונח "אפקט תרמו-אלקטרי" כולל שלושה אפקטים נפרדים: אפקט סיבק, אפקט פלטייה, ואפקט תומסון. אפקט פלטייה ואפקט סיבק הם ביטויים שונים לתהליך פיזיקלי יחיד; לעתים מתייחסים לשני האפקטים כאל אפקט יחיד בשם אפקט פלטייה-סיבק (האפקט התגלה בנפרד על ידי הפיזיקאי הצרפתי ז'אן שארל פלטייה והפיזיקאי הגרמני בלטי תומאס סיבק ונקרא על שמם). אפקט תומסון הוא הרחבה לאפקט פלטייה-סיבק והוא פותח על ידי ויליאם תומסון שגם נקרא על שמו.

בגוף חימום אוהמי (חימום ג'אול) נוצר חום כשמעבירים זרם חשמלי בחומר בעל התנגדות חשמלית אך עדיין לא מדובר באפקט-תרמואלקטרי. אפקט פלטייה-סיבק ואפקט תומסון הם תהליכים הפיכים לעומת חימום ג'אול שאינו הפיך.

- תרמואלקטרי מעגל מורכב של חומרים שונים של מקדמי Seebeck (p-מסוממים ו n-מסוממים מוליכים למחצה), מוגדר בתור thermoelectric generator. אם העומס הנגד בתחתית להחליף את מד המתח, את המעגל ואז פונקציות כמו טמפרטורה-חש רפואי.

את Seebeck ההשפעה היא המרה של חום ישירות לחשמל בצומת של סוגים שונים של חוט. גילה במקור ב-1794 על ידי מדען איטלקי אלסנדרו וולטה,[1] הוא קרוי על הבלטי גרמנית הפיזיקאי תומאס יוהאן Seebeck, מי 1821 באופן עצמאי מחדש.[2] זה היה ציין כי המחט במצפן יהיה מוסח על ידי לולאה סגורה שהוקמה על ידי שתי מתכות שונות הצטרף בשני מקומות, עם הבדל טמפרטורה בין המפרקים. זה היה כי את רמות האנרגיה של האלקטרונים בכל מתכת זזה בצורה שונה ואת הפרש הפוטנציאלים בין צמתים נוצר זרם חשמלי ולכן השדה המגנטי סביב החוטים. Seebeck לא מזהה שיש זרם חשמלי מעורב, כך הוא כינה את התופעה "thermomagnetic השפעה". הפיזיקאי הדני הנס כריסטיאן Ørsted לתקן פיקוח טבע את המונח "thermoelectricity".אפקט סיבק מתאר המרה של חום ישירות למתח חשמלי בצומת של שני סוגי מתכות. במקור האפקט התגלה על ידי המדען האיטלקי אלסנדרו וולטה בשנת 1794, האפקט קרוי על שם הפיזיקאי הגרמני בלטי תומאס סיבק שגילה את האפקט בנפרד בשנת 1821.[3]

את Seebeck ההשפעה היא דוגמא קלאסית כוח אלקטרו (emf) מוביל מדיד זרמים או מתחים באותה דרך כמו אחרים emf. אלקטרו כוחות לשנות את חוק אוהם - ידי יצירת זרימות אפילו בהיעדר מתח ההבדלים (או להיפך); המקומית צפיפות זרם זה ניתן על ידי

  1. ^ Goupil, Christophe; Ouerdane, Henni; Zabrocki, Knud; Seifert, Wolfgang; Hinsche, Nicki F.; Müller, Eckhard (2016). "Thermodynamics and thermoelectricity". In Goupil, Christophe (ed.). Continuum Theory and Modeling of Thermoelectric Elements. New York, New York, USA: Wiley-VCH. pp. 2–3. ISBN 9783527413379.
  2. ^ Seebeck (1822). "Magnetische Polarisation der Metalle und Erze durch Temperatur-Differenz" [Magnetic polarization of metals and ores by temperature differences]. Abhandlungen der Königlichen Akademie der Wissenschaften zu Berlin (בגרמנית): 265–373.
  3. ^ See: