משתמשת:Daryag/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שולחן אוכל הוא רהיט שנועד להצגה, ואכילה של מזון.

צורות של שולחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורות רגילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלבן
  • עגול
  • מרובע

צורות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. משושה
  2. מתומן

בתרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נוהג לאכול סביב שולחן האוכל[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישת שפר היא גישה פסיכולוגית וחינוכית, המיועדת לסייע להורים ולזוגות לשפר את מערכות היחסים שלהם, ואת התחושות הפנימיות שלהם[2]. גישת שפר בתחילת דרכה היתה גישה המבוססת על שיטת אדלר, אך מאז צמחה והתפתחה לכיוונים נוספים. הגישה משתמשת בהלכה היהודית כחלק מהותי מתוך הרעיונות והשיטות שלה. השיטה נקראת על שם בלהה שפר, מתלמידותיו של רודולף דרייקורס. שפר היתה אשה מאמינה ששילבה בין מה שלמדה לעולמה הרוחני דתי. יעל אליצור, ממשיכת דרכה הקימה את מרכז שפר, שם פיתחה ולימדה את העקרונות אותם למדה משפר.

עקרונות יסוד בגישת שפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישת שפר מקדמת מספר רעיונות שיישומם יכול לעזור לאנשים בכל תחומי החיים, ובפרט במערכות היחסים שלהם עם ילדיהם ועם בני זוגם[3].

  • עקרון ההצטרפות לסדר הקיים[4]- הגישה טוענת כי ילד מצטרף לעולם כפי שהוא מכיר אותו. הוא מצטרף לדרך שאותה מתווים הוריו. ההורה הוא האחראי על הדרך שבו הילד יתנהל. הרבה מן הבעיות ביחסי הורים ילדים נובעים מכך שההורים חשים בלבול בחייהם, ואז הילד מנצל את הבלבול כדי לקבוע את תנאיו.
  • עיקרון האסרטיביות- גישת שפר טוענת שאמהות מאבדות את ביטחונן העצמי, ונותנות לילדים לנהל את המצב, מתוך אמונה כי כך ייטיב לילד, אך מדובר בטעות. ילד שואף להצטרף לדרך שמתווים הוריו, ולכן ברגע שהאם פועלת באסרטיביות מתוך אמונה שלמה שכך היא בוחרת לפעול, וזה מה שמתאים לה ולמשפחתה, הילדים מייד ישתפו פעולה.
  • עקרון האהבה ללא תנאי- בעקרון זה, הורים מנסים ל"הוכיח את אהבתם" באמצעות שיטות חינוכיות כאלה ואחרות. הם מרגישים שאם לא ינהגו בצורה כזאת או אחרת אז הדבר יתפרש על ידי הילדים שלהם כאילו לא אוהבים אותם. גם כאן מדובר בטעות. הורים אוהבים את ילדיהם ללא תנאי. ולכן אין צורך בלהוכיח זאת. ההורה יכול לבלות עם הילדים או לעשות איתם דברים מתוך רצון ושמחה, ולא מתוך צורך כפוי.
  • עיקרון המטרה- הגישה טוענת כי ההתנהגות שלנו מונעת מטרה. ולכן אם רוצים לשנות את ההתנהגות שלנו (או של בני זוגנו, או ילדינו) צריך להבין איזה מטרה הם משיגים על ידי ההתנהגות הזאת, ואז בעצם אפשר לפעול כך שההתנהגות הרצויה היא זאת שתוביל למטרה זו.
  • עיקרון האמון- לפי עיקרון זה ילדים מגלמים את הציפיה שלנו מהם. ולכן אם אנחנו מאמינים שהם מתקשים, או מתייגים אותם כבעייתיים כך הם יתנהגו. אולם אם ההורה מאמין בילדו, ויודע בלבו כי הילד יכול להצליח, הילד ישקף את ההצלחה.
  • עיקרון הגמישות- גישת שפר אינה "אומרת לאנשים מה לעשות, או איך לנהוג". בגישה זו בוחרים ביחד מה יכול לעזור, מתוך הבנה כי אי דרך אחת נכונה, אלא לכל אחד ואחת מתאים משהו קצת שונה.

גישת שפר- כגישה לאנשים דתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישת שפר היא גישה שמשלבת תכנים דתיים עם עקרונות פסיכולוגיים חינוכיים והיגיון בריא. רבים מן הנושאים שעולים בגישה מלווים בדרשות, או סיפורים מתוך ההלכה. זוהי גישה הרווחת בקהילות דתיות[5].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורות נגד השיטה מדברות על כך שהיא מבוססת התנהגות, וכי לא יורדים לעומק הדברים, טוענים כי היא פחות מתאימה לילדים שלא מתקשרים. גישת שפר גם מתבססת על אמון מוחלט. גם כאן יש הטוענים כנגד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביזה בלב פריז, 667 עצורים ביממה בצרפת: תיעוד האש והמהומות הקשות, באתר ynet, ‏2023-06-30
  2. ^ מי אנחנו, באתר מרכז שפר
  3. ^ יוספסברג, דקלה, אמון: יחסי הורים ילדים בגישת שפר, מרכז שפר, 2017
  4. ^ ההורים לא אשמים, באתר www.news1.co.il
  5. ^ איך גישת שפר הצליחה לעשות מהפך בחייהם של הורים וזוגות, באתר כיפה, ‏2020-07-19