לדלג לתוכן

משתמש:Ekallai/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זכריה קלאי – ויקיפדיה (טיוטה)

זכריה קלאי  (24 ביוני 1923 – 17 בינואר 2016) היה פרופסור במכון לארכיאולוגיה ובחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.  

ביוגרפיה

זכריה קלאי נולד ב-24 ביוני 1923 בשם מנפרד קליינמן בעיר וינה שבאוסטריה להוריו שלום זיגפריד קליינמן ואלישבע אלקה לבית הרבסטר. בשנת 1925 עבר עם הוריו להתגורר עם משפחתה של אמו בברלין, גרמניה.

בשנת 1934 עלה עם הוריו ואחיותיו הצעירות ממנו לארץ ישראל וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון בבית הכרם (לימים התיכון ליד האוניברסיטה). בתקופה זו אף היה חניך בתנועת "המחנות העולים".

לאחר סיום לימודיו היה בהכשרה בקיבוץ רמת יוחנן, ואחר כך חזר לירושלים והצטרף לעסק המשפחתי של מכירת ותיקון פסנתרים. באותה עת הצטרף לסניף הירושלמי של "אגודת המשוטטים" שהובל על ידי דוד בנבנישתי, והיה למזכיר הסניף הירושלמי של האגודה.

בשנת 1945 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית.

בזמן מלחמת השחרור ניצל את היכרותו המיוחדת עם הארץ ושימש כאיש מודיעין שהוביל כוחות בתוך ירושלים (למשל באזור נוטרדם) ומסביבה (למשל באזור הקסטל ובכיבוש רכס אורה ועמינדב ממערב לירושלים).

אגב המשכת העבודה בחנות הפסנתרים, כולל נסיעה להשתלמות מקצועית בתחום בארה"ב, סיים זכריה בשנת 1953 את עבודת המוסמך שלו על גבולותיו הצפוניים של שבט יהודה בהנחיית פרופסור בנימין מזר, עבודה שיצאה כספר "גבולותיה הצפוניים של יהודה" בהוצאת מאגנס ב-1960 וזכתה לפרס קלויזנר.

בהמשך הרחיב זכריה את מחקרו בתחום "נחלות שבטי ישראל" וכתב את עבודת הדוקטורט שלו בנושא בהנחיית פרופסור מזר. אף עבודה זו זכתה לצאת בדפוס כספר וזכתה לפרס בן-צבי.

לקראת סוף שנות השישים התחיל להרצות במחלקה לארכיאולוגיה ובמחלקה להיסטוריה של עם ישראל בתחומים בהם התמחה, והתקדם במהלך השנים עד לדרגת פרופסור מן המניין. יחד עם זאת המשיך בעבודה בהיקף חלקי בחנות הפסנתרים של המשפחה.

לאחר מלחמת ששת הימים התבצע בכל האזורים שטחים החדשים שבשליטת ישראל סקר חירום ארכיאולוגי, וזכריה הוביל את הסקר בתחום שבט בנימין בין ירושלים לשכם. היכרותו הטובה עם השטח מתקופת הטיולים בחוג המשוטטים סייעה רבות בביצוע משימה זו.

לאורך שנות עבודתו באוניברסיטה ואף לאחר צאתו לגמלאות המשיך ופיתח את עיוניו בתחום הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל ובמקביל בתחום ההיסטוריוגרפיה – ניתוח המשמעויות המסתתרות בין השורות של כתיבת הטקסט המקראי – וחיבר מאמרים רבים בנושאים אלו, ותרם לערכים שונים באנציקלופדיה המקראית.

קלאי פרסם עשרות מאמרים וספרים בעברית ובאנגלית בנושאים היסטוריים והיסטוריוגרפיים. מחקריו התמקדו בתיאורים הגיאוגרפיים במקרא. יחד עם זאת עסק בנושאים נוספים בתחום ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא. שניים מספריו הם קובצי מאמרים באנגלית.

קלאי הציע ניתוח מדוקדק וזהיר של התיאורים הגאוגרפיים במקרא, מתוך הנחה שהטקסטים הללו משקפים מציאות של ממש ואינם המצאה הקלוטה מן הדמיון. כך למשל הציע כי מערכת הגבולות בספר יהושע וכן מפקד המלך דוד ורשימת מחוזות שלמה המלך משקפים את המציאות בתקופת שלטונו של שלמה. לעומת זאת רשימת ערי בנימין היא כנראה מתקופת המלך אבים  (בן רחבעם) ורשימת ערי יהודה מתקופת המלך חזקיהו.

הוא אף צורף לוועדת השמות הממשלתית ובמשך 40 שנה היה שם מומחה בתחום השמות ההיסטוריים של אתרים בארץ ישראל.

משפחה

ביולי 1948 נישא ליונה ילין, חברתו ללימודים באוניברסיטה, נכדתו של דוד ילין ובתם של אליעזר ותלמה ילין. לבני הזוג ארבעה ילדים: עדו, חנינא, אליעזר ותלמה.

לאחר פטירתה של יונה בראשית 1970, נישא בשנית לפרופ' ליזה הלר-קלאי, חברת החוג לגיאולוגיה באוניברסיטה.

מספריו

·       גבולותיה הצפוניים של יהודה

·      נחלות שבטי ישראל

·       Biblical historiography and Historical Geography

·       Studies in Biblical Historiography and Geography

.

לקריאה נוספת

·        לזכרו של זכריה קלאי. (מעיתון קדמוניות, גליון 153)

·        רשימת הפירסומים של זכריה קלאי בקטלוג הספריה הלאומית

קישורים חיצוניים

·        רשימת המאמרים של זכריה קלאי  באתר רמב"י