לדלג לתוכן

משתמש:Evi.tabib

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מציאות מדומה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מציאות מדומה (VR – Virtual Reality) היא למעשה סימולציה ממוחשבת של סביבה כלשהי, אשר ניתן לגשת אליה ולצפות בה באמצעים טכנולוגיים שונים כמו טלפון חכם, טאבלט, מחשב משקפי VR וכד', ומייצרת אשליה לצופה בה שהוא אכן נמצא בסביבה המציאותית שהמחשב למעשה מדמה אותה. משתמשים במציאות מדומה לצרכי בידור (מופעי מוזיקה, משחקים וכד'), למידה (במערכת החינוך, בלימודים אקדמיים מתקדמים כמו רפואה לדוגמא) ובאימונים (סימולטורי טיסה, נהיגה, ירי וכד') (ויקיפדיה, 2022).

מהפיכת המציאות המדומה בחינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המציאות המדומה יכולה לעשות מהפיכה, לא רק בתחומי הפנאי והבידוק אלא גם בחינוך, בהיותה שימושית מאוד וכניסתה ככלי פדגוגי בסביבות לימודיות שונות. פלטפורמה זו מאפשרת גישה לעולמות תוכן לאנשים הרחוקים מהתנסות ממשית או מוגבלים בהגעה אליה, או שזו עלולה לסכן אותם או את זולתם. (Shin, 2017).

ישנה טעות לחשוב שהמציאות המדומה תוביל ללמידה פעילה. כדי שזה יקרה ואכן תהיה הצלחה בשימוש הפדגוגי בה - יש לקחת בחשבון שלל גורמים. ראשית צריך ממש לדעת ולהכיר את המערכת על מנת להטמיע אותה ולהשתמש בה במגרות פדגוגיות וחברתיות, וכמובן לבצע התאמה פדגוגית בהתאם למשימות. קיימת נטיה להתפעל מהחדשנות אך לא לוקחים בחשבון את האתגרים הפדגוגיים הללו. (Vesisenaho, 2019).

תכנון נכון של המציאות המדומה לשם התאמתה ללמידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת תכנון סביבות למידה של מציאות מדומה יש להביא בחשבון תהליכים רגשיים וקוגניטיביים שהלומדים יחוו בעת השימוש במערכות אלו, וכמובן גם את צורות היחס האפשריות של הלומדים השונים למציאות המדומה (Huang, 2010). יש לוודא שהתלמידים מגיעים עם ידע מוקדם ומיומנויות מסויימות שיהיה ניתן לבנות את הידע החדש על בסיסם, מתוך סביבת המציאות המדומה. ולשם כך המורים ידרשו לידע והכרות עם אופני ההתאמה של המציאות המדומה ומתן שיקול דעת פדגוגי בעניין התאמתה למשימת הלמידה עבור התלמידים (Piaget, 2013). לשם קידום למידה במציאות מדומה, התלמידים צריכים להגיב ולהתייחס לתוכן, להיות בעלי מיומנויות של חיפוש מידע ושאילת שאלות מתאימות. אסטרטגיות הלמידה חשובות מאוד לתהליך הלמידה ועשויות להביא לתוצאות למידה טובות יותר. בנוסף, רפלקציה על התהליך ותוצאותיו תביא להישגי למידה משמעותיים לטווח הארוך יותר (Vesisenaho, 2019).

תפקיד המורה בעת למידה באמצעות מציאות מדומה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למורה תפקיד מרכזי בבניית חווית למידה מוצלחת במערכת מציאות מדומה. תפקידיו ינועו בין הכוונה, ניטור, תמיכה והדרכה. על המורים לשים לב לתופעות לוואי גופניות שעלולות להופיע בעת שימוש בפלטפורמה זו, כגון סחרחורות, עייפות וחוסר שקט העלולים להזיק לתהליך הלמידה (Vesisenaho, 2019).

ויקיפדיה. (2022, דצמבר 27). מציאות מדומה. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94

Huang, H. (2010). Investigating learners’ attitudes toward virtual reality learning environments: Based on a constructivist approach. Computers & Education, 55, 1171–1182.

Piaget, J. (2013). The construction of reality in the child (Vol. 82). Oxon: Routledge.

Shin, D.-H. (2017). The role of affordance in the experience of virtual reality learning: Technological and affective affordances in virtual reality. Telematics and Informatics, 34, 1826–1836.

Vesisenaho, M. (2019, January). Virtual Reality in Education: Focus on the Role of Emotions and Physiological Reactivity. Journal For Virtual Worlds Research, 12