משתמש:Firemonkey12/ססיליה פיין-גפושקין
_(2).jpg) | |
| ססיליה פיין-גפושקין | |
| ענף מדעי | אסטרונומיה |
|---|---|
| מקום מגורים | בריטניה, ארה"ב |
| תרומות עיקריות | |
| גילתה שהשמש מורכבת בעיקר ממימן | |
ססיליה פיין-גפושקין (באנגלית: Cecilia Payne-Gaposchkin; 10 במאי 1900 – 7 בדצמבר 1979) הייתה אסטרונומית בריטית-אמריקאית. בשנת 1925 הייתה הראשונה להראות שהשמש מורכבת בעיקר ממימן (H), דבר שסתר את הסברות המדעיות של אותם הימים.
ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ססיליה הלנה פיין נולדה בוונדובר, אנגליה, להלנה ואדוארד-ג'ון פיין, פרקליט לונדוני, היסטוריון ומוזיקאי מוכשר, וגדלה במשפחה בת שלושה ילדים. אביה נפטר כאשר היתה בת ארבע, ואמה נאלצה לגדל את המשפחה לבדה. היא למדה בבית ספר לבנות וב-1919 זכתה במלגת לימודים גבוהים ללימוד מקצועות הכימיה, בוטניקה ופיזיקה במכללת נונהאם (Newnham College) שבאוניברסיטת קיימברידג'. במהלך לימודיה קיבל אותה האסטרופיזיקאי הנודע ארתור אדינגטון כתלמידתו, אך אפילו גיבויו של המדען החשוב לא אפשר לה להמשיך ללימודים גבוהים בתחום, מכיוון שנשים לא יכלו לקבל תארים מתקדמים בקיימברידג' של אותם הימים. לאחר שפגשה את הרלו שפלי, מנהל מצפה הכוכבים של הרווארד, החליטה ב-1923 לעזוב את אנגליה לטובת אוניברסיטת הרווארד, שם הפך שפלי ליועץ התזה שלה.
דוקטורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1925 הייתה פיין-גפושקין לאדם הראשון שקיבל דוקטורט באסטרונומיה מאוניברסיטת הרווארד. האסטרונום אוטו סטרוב שיבח את התזה שלה, שלדעתו הייתה "ללא ספק הדוקטורט הגאוני ביותר שנכתב מעולם באסטרונומיה". בתוקף עבודתה הייתה הראשונה שפירשה נכון את ספקטרום אור השמש, והראתה שהשמש עשויה בעיקר ממימן ומעט הליום. מכיוון שעד לאותם הימים רווחה הסברה כי השמש מורכבת ברובה מברזל; פיין, שסתרה זאת הוכרחה לחזור בה מדבריה, ורק לאחר מכן הוכח שצדקה.
מחקר מאוחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום הדוקטורט, החלה לחקור כוכבים מפיצי אור מסדר גבוה, בכדי להבין את מבנה שביל החלב. לאחר מכן, עם בעלה, היא סקרה את כל הכוכבים הבהירים מעשרה מגניטודה (בהירות). כדי ללמוד על כוכבים משתנים, היא ביצעה מעל 1,250,000 תצפיות עם עוזרי המחקר שלה. עבודה זו התרחבה בהמשך למחקר על ענני מגלן, דבר שגרם ל-2,000,000 תצפיות נוספות על כוכבים משתנים. מידע זה הביא למסקנות לגבי מחזור החיים של כוכב.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיין קיבלה אזרחות אמריקאית ב-1931. כאשר טיילה בגרמניה ב-1933, פגשה את בעלה לעתיד, סרגיי א. גפושקין ועזרה לו להשיג אשרת כניסה לארה"ב. הם התחתנו במרץ 1934, ולימים היו להם שלושה ילדים: קת'רין, אדוארד ופטר. פיין נשארה פעילה במחקר המדעי במהלך חייה ואת הקריירה המדעית שלה העבירה בהרווארד. היא שימשה עוזרת טכנית לשפלי מ-1927 עד 1938. פעם אחת היא שקלה לעזוב את הרווארד מכיוון שמשכורתה היתה נמוכה כתוצאה מכך שלא החזיקה במעמד רשמי. שפלי עשה נסיונות רבים להשיג לה משרה רשמית, וב-1938 היא הוגדרה תחת הכותרת "אסטרונומית". כאשר התמנה לדירקטור ב-1954, ניסה דונלד מנזל לשפר את מעמדה, וב-1956 היתה לאישה הראשונה שמונתה לפרופסור מן המניין מתוך הפקולטה למדעים ואומניות בהרווארד. לאחר מכן, כאשר מונתה לראש החוג לאסטרונומיה, היתה גם לאישה הראשונה במעמד זה בהרווארד.
הערכת הקריירה שלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי פטרישיה פרנס (Patricia Farnes) וג. קאס-סימון (G. Kass-Simon), הקריירה של פיין סימנה את נקודת המפנה במצפה הכוכבים של הרווארד. תחת ניהולו של הרלו שפלי, המצפה כבר הציע הזדמנויות במחקר האסטרונומיה לנשים, לעומת מכונים אחרים. הישגים ראויים לציון בנושא הושגו מוקדם יותר במהלך המאה על ידי וויליאמינה פלמינג, אנטוניה מאורי, אנני ג'אמפ-קאנון והנרייטה לאוויט. מכל מקום, עבודת הדוקטורט של פיין גרמה לנשים להיכנס ל'מיינסטרים'. הנתיב שפרצה בעולם המדעי, שעד אז נשלט על ידי גברים, היווה השראה לרבות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Cecilia Payen-Gaposechkin: An Autobiography and Other Recollections, ed. Katherine Haramundanis, Cambridge University Press.