משתמש:FraKctured/ארגז חול
פאול בן־חיים (5 ביולי, 1897 – 14 בינואר, 1984 היה מהראשונים ומהחשובים שבמלחינים הישראלים, ומכלול יצירותיו העשיר היווה בסיס לרפרטואר המוזיקה הישראלית ב-40 השנים הראשונות לקיומה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאול בן־חיים נולד כפאול פרקנבנבורגר ב־5 ביולי, 1897 במינכן לאביו היינריך פרנקנבורגר, שהיה עורך־דין חשוב במינכן, ולאמו אנה שולמן.
פאול היה ילד חלש וחולני, ובהגיעו לגיל בית־ספר נאסר עליו לבקר בלימודים באופן סדיר, והוריו שכרו עבורו מורים פרטיים והתקדמותו היתה מהירה. לאחר שהתגבר על מחלתו לאחר שנתיים התקבל ישר לכיתה ד', וכעבור שנה החל ללמוד בגימנסיית וילהלם במינכן. בהיותו בכיתה ד' נבחן פאול על־ידי מורו, וזה טען שאין לפאול שמיעה מוזיקלית מאחר ולא הצליח לחזור על שניגן לו מורו, אך למרות זאת נשלח על־ידי הוריו ללמוד כינור. המורה לכינור בחן גם הוא את שמיעתו של פאול וגילה לתדהמת כולם כי לפאול יש שמיעה אבסולוטית. התקדמותו בנגינה היתה מהירה, אך התעניינותו בפסנתר גברה על התעניינותו בכינור, ובגיל 11 החל לנגן בפסנתר. לדבריו, התעניינותו בפסנתר היתה גדולה משום שזה איפשר לו לנגן מספר קולות בו־זמנית. באותו גיל החל פאול גם בלימודי קונטרפונקט והרמוניה.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב־1914 הופסקו הלימודים בגימנסיות ופאול החל ללמוד פסנתר וקומפוזיציה באקדמיה למוזיקה במינכן, שם למד פסנתר אצל קלרמן (Kellermann) וקומפוזיציה אצל אנטון בר־ואלבורן (Anton Beer-Walburn). ביוני 1916 נפל בקרב ורדן ארנסט, אחיו הבכור של פאול, וחודשיים לאחר מכן גויס פאול לצבא ונשלח לחזית לאחר תקופת אימונים קצרה. בחודש יוני 1918 התבשר פרנקנבורגר על מותה על אמו, והיא בת 51 בלבד. עם תום המלחמה, בנובמבר 1918 נאלץ פרנקנבורגר לחזור למינכן במסע רגלי של כ־700 קילומטרים כאשר הוא חולה בדיזנטריה קשה.
מיד עם תום המלחמה וחזרתו למינכן חזר פרנקנבורגר הצעיר להלחין מוזיקה וחזר ללימודיו באקדמיה של מינכן, אולם נאלץ להאריך את לימודיו בשנה עקב היעדרותו בשל המלחמה. פרנקנבורגר המשיך את לימודי הפסנתר אצל קלרמן, אך עבר ללמוד קומפוזיציה אצל פרידריך קלוזה (Friedrich Klose), אשר אותו העריץ מאוד.
ביוני 1920 סיים פרנקנבורגר את לימודיו באקדמיה בפסנתר ובקומפוזיציה בציונים מעולים. (ברסיטל הסיום בפסנתר ניגן פרנקנבורגר את הסונטה אופ' 106 בסי במול מז'ור "האמרקלאוויר" מאת בטהובן, פנטזיה כרומטיקה ופוגה ברה מינור מאת באך ואת "פנטזיית הנודד" מאת שוברט.)
בראשית עונת 1920-1921 של בית האופרה של מינכן (Bayerischen Staatsoper) התמנה פרנקנבורגר למשרת מנצח המקהלה השני והקורפטיטור של ברונו ולטר (שהתמנה בשנת 1913 למנהל המוזיקלי של בית האופרה). מינוי זה היה משמעותי ביותר בהתפתחותו של פרנקנבורגר כמוזיקאי וכמלחין, ובתפקיד זה זכה לעבוד עם הגדולים שבזמרי ובמנצחי אירופה, ולהכיר מקרוב את דרך פעולתו של בית אופרה. בתפקיד זה קיבל גם הכשרה מעולה כמלווה לזמרים, דבר אשר יהווה חלק חשוב בחייו בישראל.
לאחר ארבע שנים של עבודה בבית האופרה של מינכן התמנה פרנקנבורגר בספטמבר 1924 למשרת קאפלמייסטר שלישי ומנצח המקהלה בתיאטרון העירוני של אאוגסבורג (Augsburger Stadt Theater). התפקיד עצמו היה קשה ולא מתגמל, מאחר ופרנקנבורגר השקיע שעות רבות בעבודה עם המקהלה ועם הזמרים בהכנתם לקונצרטים, אולם הזכות לעיצוב הסופי של ביצוע האופרות נשמר לקאפלמייסטר הראשון ולממלא מקומו, הקאפלמייסטר השני. תפקיד הניצוח על האופרות עצמן היה עובר בין הקאפלמייסטרים ועל פרנקנבורגר היה לשלוט בכל אופרה ברפרטואר שבוצעה בעת כהונתו בתפקיד.
בעונת 1930-1929 הועלה פרנקנבורגר לדרגת קאפלמייסטר שני, וזמן קצר לאחר מכן התמנה לתפקיד המנצח הראשון. בתפקיד זה היתה עליו מלוא האחריות להכנת האופרות לביצוע. בעקבות מכתב שפרסם בדצמבר של 1930 ראש המועצה של אאוגסבורג דאז בעיתון במינכן ובו הצעה קיצונית לסגירת בית האופרה של אאוגסבורג, אשר הביא לקיצוץ בתקציבי בית האופרה, ובעקבות גל האנטישמיות שגאה בגרמניה ב־1931 אשר פרץ גם אל תחום התרבות והאמנויות, הופסקה עבודתו של פרנקנבורגר בתום עונה 1931-1930.
ב־1933 חלה הדרדרות במצב הפוליטי במינכן, ובחודש מרץ התמנתה ממשלה נאצית בבוואריה, וכבר אז החלו ההתנכלויות ליהודי מינכן. בתחומי המוזיקה, הפעילות הנאצית החלה בסדרת פרסומים אודות הגזע במוזיקה, וכן בהחלטה של איגוד המוזיקאים הגרמניים לפעול נגד תופעות זרות לגזע והרחקת אנשים הידועים בקרבתם למרקסיזם. בחודש מרץ בוצע הקונצ'רטו גרוסו של פרנקנבורגר בעיר קמניץ, ובעקבות כך ספגה הנהלת התזמורת ביקורת על שביצעה יצירה של מלחין יהודי – "לא מתאים לבצע מוזיקה של קומפוזיטור יהודי בעת התעלות לעם הגרמני". בעקבות אירועים אלה ואחרים נוספים החליט פרנקנבורגר לנסוע כתייר לארץ־ישראל למשך חודשי הקיץ, לבחון אפשרויות מעבר אליה והשתקעות בה, לחזור למינכן כדי לכלכל את צעדיו הסופיים ולקבל החלטה בעניין.
בתקופת ביקורו בארץ־ישראל קיבל פרנקנבורגר על עצמו את שמו החדש בן־חיים, מאחר ורצה לשנות את שמו הלועזי לפני פרסומו במודעות על קונצרטים שעמד לערוך עם כנר בשם שמעון בקמאן. את שמו החדש בחר לפי שמו העברי של אביו – חיים.
המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן־חיים החל להלחין בגיל צעיר מאוד, וכבר ב־1916 עם גיוסו לצבא, היו מאחוריו מספר נכבד של יצירות נעורים. הוא כתב יצירות במהירות ובקלות. מרבית יצירותיו עד 1916 הן שירים לקול ולפסנתר (ליד)).