משתמש:GalGross/ערכים

"מדוע תרגמת את הערך?"

ערכים העוסקים במתמטיקה

שבר יסודי

את הערך הזה תרגמתי בעקבות יוזמה של החבר והויקפד יובל מדר. הוא הציע, במסגרת דיון ופרויקט משותף בפורום מתמטיקה בו שנינו מבקרים, לכתוב את הערך שברים מצריים. היתה לו תחושה שלערך יש יותר פוטנציאל מכפי שנראה לעין, והוא צדק. אני החלטתי שלפני שנכתוב את הערך, לכל הפחות הערך על שברי-יחידה צריך להיות קיים; מכיוון ששברים מצריים הם בסופו של דבר סכום שלהם, ניתן להגיד שהם רעיון יותר אלמנטרי (פחות או יותר). אז החלטתי לתרגם אותו. בדקתי במילונים המקצועיים של האקדמיה ללשון עברית ומסתבר שזהו השם העברי ל-unit fraction. מידע נוסף על כל השמות הנזכרים בפתיחת הערך, ניתן למצוא בדף השיחה שלו. הצעד הבא, הוא לתרגם רבים מהקישורים האדומים המופיעים בערך, ביחוד ההשערות של ארדש-X מכיוון שהן משותפות לערכים נוספים, ולערך שברים מצריים בפרט.

השערת ארדש-גראהם

בהתאם לכתוב ב"מדוע תרגמתי את 'שבר יסודי' ", תרגום ההשערה (שקודם לכן הופיעה כערך אדום ב"שבר יסודי") היא המשך ישיר להכנת הקרקע לעבודה על שברים מצריים. אך יש כאן בונוס נוסף. המתמטיקאי פול ארדש, עליו נכתבו מספר ספרים (ואחד מהם אפילו תורגם לעברית בשם האיש שאהב רק מספרים), הוא אחד מהמתמטיקאים הפוריים ביותר שעולם המתמטיקה ידע מעולם - במובן הזה, הוא בהחלט עומד בשורה אחת עם אוילר. מתמטיקה היתה חייו והוא הוריש למתמטיקה שפע של השערות ושאלות נושאות פרסים (מחשבונו האישי - גובה הפרס כקושי ההשערה לדעתו; הוא לרוב צדק). כך שבאנציקלופדיה נוכל לראות, מן הסתם, שפע של בעיות פתוחות מפיו של ארדש, ובד"כ עוד חבר. אני רואה את הערך הזה כהתחלת העבודה על מיפוי ההשערות של ארדש, ומקווה שגם כתרומה לעבודה על "השערות", כך שיפתחו קטגוריות מתאימות ל"השערות" ול"השערות של ארדש".

השערת ארדש-שטראוס

בהתאם לכתוב ב"מדוע תרגמתי את 'שבר יסודי'/'השערת ארדש-גראהם' ", ההשערה הזו היא תרומה ישירה לקובץ גדל והולך של "השערות" ושל "השערות של ארדש". אך בניגוד לתרגום 'השערת ארדש-גראהם', שנפתרה ועכשיו היא משפט, זהו לא היה המוטיב העיקרי בתרגום הערך. זוהי עדין בעיה פתוחה במתמטיקה, אחת המעניינות ביותר בעבודה על שברים מצריים ועל משוואות דיופנטיות, ובהחלט אחת המעניינות בתורת המספרים. עבודה על ההשערה מתבצעת כל-הזמן, כפי שניתן לראות בשער "הכללות" בערך (בשנת 2000 הוכיחו השערה דומה). זוהי השערה מרתקת ובהחלט ערך העומד בפני עצמו; עם הסבר פשוט לקהל הלא-מתמטי, עם הרחבות והבהרות לקהל המתמטי, עם אימותים ממחושבים והכללות, הפניות מלאות וקישורים חיצוניים. בסופו של יום, זהו ערך נהדר לכל הקטגוריות "בעיות פתוחות", "השערות", "השערות של ארדש". ערך זה גרם לי לחקור לגבי הקטגוריה "השערות" ביחס לקטגוריה "בעיות פתוחות" שלא מאפשרת לכלול בתוכה השערות שנפתרו לפני שהיו פתוחות 50 שנה, כמדומני. מעבר לזה, הערך גם גרם לי לחפש את כל ההשערות של ארדש בעברית כדי לראות האם יש הצדקה לפתוח קטגוריה כרגע. בשאלות האלו ואחרות אוועץ בכמה ויקפדים וכמובן ביובל, שהציע את שברים מצריים מלכתחילה.

ערכים העוסקים בפסאודו מדע

סוציוניקס

היה לי מוטיב מאוד ברור מאחורי תרגום הערך. הבחנתי בתופעה שאינה לרוחי. יותר ויותר אנשים נוטים להאמין בכל-מני מערכות מעורפלות כגון אסטרולוגיה. במקום שהעידן והידע המדעי יעזור להם לכוון את דעותיהם בתבונה, הם נאחזים בכל שביב מיסטיקה שהם מוצאים. אל תבינו אותי לא נכון, אני לא חושב שיש להשתמש בשיטות המדעיות בכל תחומי הידע האנושי. אך כאשר תחום מיסטי לחלוטין מכריז על עצמו כמדע, אני מוצא את זה בלתי-נסבל. סוציוניקס היא טיפולוגיה אחת מני רבות והיא מקובלת במיוחד במזרח אירופה. טיפולוגיה - תורת הטיפוסים, היא תורה המסווגת בני אדם למספר סופי של טיפוסים, כאשר כל טיפוס חולק את אותן התכונות. היא מתיימרת לחזות התנהגות, מוטיבים, וליעץ לאדם בענייני עבודה ואהבה. אסטרולוגיה היא סוג ידוע של טיפולוגיה. סוג פחות ידוע הוא ארבעת הטמפרמנטים של גלן. באופן טבעי, ומאז ומתמיד, אני נוהג למשוך כתפי אל מול תופעה כזו, אך כשאנשים וחברות מתחילות להסתמך על מבחני אישיות בשביל לסווג עובדים, כשאנשים קרובים לי מתחילים להשתעשע באמונות כאלה, כשאנשים לוקחים את הדעות האלה ברצינות תהומית וכולאים את כל האנושות בתוך ה"קופסאות המתאימות", ומעל לכל - כשאנשים קוראים לדבר הזה מדע, לא יכולתי להמשיך לעמוד מהצד. אני מאמין, כפי שתמיד האמנתי, שאנשים שוגים בתום-לב, או שיש להם בסיס פסיכולוגי או רגשי לאמונות שלהם. למרות הטון של הדברים כאן, אני באמת לא שופט אותם על האמונות שלהם, אבל אני רואה את זה מתפקידי לידע אותם, לספר להם את האמת. אז התחומים האלה אינם יכולים להיקרא מדע. מדוע? מכיוון שהם סותרים את האופי של מדע, הם לא עונים לקריטריונים או לקטגוריות; אלו הם תחומים פסודו-מדעיים. זו היתה, וזו נשארה, המטרה המרכזית שלי בתרגום הערך.

סוציוניקס היא המקבילה המזרח-אירופאית ל-MBTI (התורה בה משתמשים באופן חופשי כל-כך שזה מסוכן) ולדומותיה, תורת הטיפוסים הנובעות מתורתו של הפסיכולוג קרל גוסטב יונג. לעניות דעתי, הן נובעות בעיקר מספרו Personality Types (אולי כמה שואבות מהרעיונות שלו בנוגע לארכיטיפים עליהם כתב בהרחבה), ספר עב-כרס, ולא בלי התובנות שלו, אך הם סטו מכל התורה ומתיימרים להציג אותה כמדעית; בעוד שיונג, שתיעב סטטיסטיקה, הודה שלא ערך ניסוי-מדעי, או מדידות, או כל דבר אחר מעבר לתצפיותיו האישיות בזמנו הפנוי. יונג באופן כללי לא מובן כראוי, אפילו בקרב המעגלים הפסיכולוגיים, לכן קל למדי לקחת את התורה שלו לכיוונים המשרתים את המטרה הפרטית שלך. גברת אני מ. פול כתבה ספר נהדר על התופעה הרחבה, אני חושב שכדאי לקרוא אותו.

כשקראתי את הערך האנגלי חשבתי לעצמי שאם אנשים יכירו את התורה, יראו כמה היא לא מבוססת על שום דבר מעבר לגחמותיהם של כמה אנשים, הם לא יכולו להמשיך ולהחזיק בדעות שלהם בהחלטיות כזו, או לכל-הפחות יחשבו עליהם פעם שניה ושלישית. מעבר לזה, ביקורת חייבת להיות מיודעת, על מבקר להכיר את התחום טוב לפחות כמו התומכים הגדולים ביותר של התחום, בכדי שיוכל להשמיע טענות-נגד מול טענות, ולבקר אותו באופן אתי, "'פרי" ומניח את הדעת. אז תרגמתי את כל הערך והרווחתי שתי ציפורים בתרגום אחד. "דע את האויב" - אף תומך לא יוכל להגיד שאתה טוען מה שאתה טוען מכיוון שאינך מכיר את התורה (זה לא ימנע בעדו לטעון טענות דומות בדבר הבנתך את התורה).

אניאגרם

נוכחתי לדעת שבאופנה הקיימת, יש שתי טיפולוגיות פסודו-מדעיות עיקריות בעולם המערבי. האחת היא ה-MBTI, ובה ניסיתי לטפל במסגרת הסוציוניקס, שהיא תורה מקבילה עד כדי איזומורפיזם. השניה היא האניאגרם, תורה מיסטית לחלוטין, שאף לא מתיימרת להיות מבוססת על ממצאים פסיכולוגיים, אלא על נומרולוגיה, גיאומטריה מיסטית, וחכמה עתיקה כביכול (בפועל ג"א גורדייף הביא את התורה לעולם המערבי, וככל הידוע לנו, הוא המציא אותה. אין עדויות לקיומה קודם לכן). תורות כאלו נוטות להיות פופלריות, עדות אחת ניתן לראות באסטרולוגיה. הפעם, בתורה מיסטית לחלוטין, בלי התיימרויות מבוססות-פסיכולוגיה, הייתי צריך יותר מאשר הנימוקים שלי בפסקה הקודמת. אבל מצאתי נימוק שמשרת את המטרה, מצאתי נימוק שלמענו כדאי לתרגם את הערך, והתרגום שלו אפילו יעזור ויעצים את התרגום הקודם. הפסקה האחרונה - פסקת הביקורת. היא כל מה שחיפשתי. באופן קצר וקולע היא מתארת בפשטות ובבהירות את הבעיות העיקריות של התורה, וכיצד להטיל בה ספק או דופי באמצעות ניסויים מדעיים מוכרים ומקובלים (אני חושב שלא מספיק אנשים מכירים את רשימת ההטיות הקוגנטיביות בכלל, ובמקרה זה את האפקט החשוב אפקט פורר). הפסקה שבאה לפניה, זו המכונה "סוגיות מחקר", גם היא עוזרת. אתם מבינים, כשתורה מיסטית אינה מבוססת שום כלום לחלוטין, כל אדם "חוקר" של התורה, כל אחד שרוצה לראות את עצמו כ"סמכות" בתורה, בטוח שהוא מבין אותה כמו שצריך בעוד שכל האחרים טועים. כתוצאה לדבר הזה, יש לא-מעט (אפילו הרבה מאוד) סתירות פנימיות בתוך התורה עצמה, בין ספרים שעוסקים באותו הנושא וכיוצ"ב, האנשים לא מסכימים זה עם זה. הפסקה הפותחת על גאומטריה, היתה בונוס נחמד.

בדיעבד, מסתבר שתחושת הבטן שלי היתה נכונה. כמה חודשים לאחר תרגום הערך, התחילה תנועה גדולה של אניאגרם בארץ, לדבאוני הרב. יצאו ספרים בעברית, הוקמו מרכזים שמעבירים קורסים, ואתר אינטרנט ואגודות - הכל תמורת סכום צנוע שנועד לקיים את המיזם, כמובן...

עם תום תרגום הערך, ראיתי שעבודתי בנושא פחות או יותר הושלמה. תרגמתי את שתי התורות המרכזיות, ניסיתי לידע את האנשים כמיטב יכולתי, להעביר ביקורת תבונית, עניינית, צורנית, ומיודעת. בסופו של דבר, כפי שאמרתי קודם, אני לא שופט את האנשים על האמונה שלהם. יש לי את הסיבות שלי, ולהם הסיבות שלהם. אני מכיר את הטיפולוגיה ודומיה, ואני מקווה שהם שמרו על ראש פתוח מספיק בכדי לקרוא את הביקורות ולהבחין באי-העקביות. ובכדי לסיים בנימה אנקדוטלית-מבודחת, אפילו מצאתי שימוש משעשע בטיפולוגיה לצורך ביקורת ספרותית - סיווג של דמויות ספרותיות לפי ה"טיפוסים שלהם".