משתמש:Guygalr/'ברוכים אתם קהל אמוניי'

ברוכים אתם קהל אמוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

'ברוכים אתם קהל אמוני' הינו פיוט 'מילה' המושר בטקס ברית המילה בעיקר בקרב יהודי מרוקו ויהודי לוב ובו מובעת התקווה לגאולת היילוד ולגאולת עם ישראל כולו.

שם מחברו אינו ידוע.

הפיוט: 'ברוכים אתם קהל אמוני'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי, וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ

יֶלֶד הַיֻלָּד יִהְיֶה בְסִימַן טוֹב, יִגְדַּל וְיִפְרַח כְּמוֹ גַן רָטֹב

יַעֲלֶה וְיַצְלִיחַ וְיִנָצֵל מִקָּטוֹב, אָמֵן כֵּן וְכֵן יַעֲשֶׂה יְיָ

בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי, וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ

חֵלֶק יֻתַּן לָנוּ בַנְּעִימִים, וּבְיָמָיו נַעֲלֶה לְשָׁלֹש רְגָלִים

גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים לְבֵית יְיָ, וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ

בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי, וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ

זְכֹר רַחֲמֶיךָ וְדַם הַבְּרִית, וּפְקֹד אֶת צֹאנְךָ צֹאן הַשְּׁאֵרִית

עַל יַד מְשִׁיחֶךָ מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וּשְׁלַח אֶת אֵלִיָּהוּ נְבִיא יְיָ

בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי, וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ

הַיֶּלֶד הַזֶּה יִזְכֶּה לְמִילָתוֹ, אָבִיו וְאִמּוֹ יִרְאוּ חֻפָּתוֹ

הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל יְבָרֵךְ אוֹתוֹ, יִזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'

בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי, וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ

משמעות הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט מכיל מספר רעיונות ומחולק לשם כך לבתים. שתי השורות הראשונות עוסקות בפנייה אל המתאספים שהגיעו לטקס:

"בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי, וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ".

"אֱמוּנַי" - עם ישראל.

הבית הבא (כל בית שלוש שורות) עוסק בברכת היילוד במזל טוב ("סימן טוב"), פריחה ("גן רטוב") הצלחה וחיים מוגנים ("ינצל מקטוב")

במרכז הבית הבא עומד הקשר עם אלוהים:

"חֵלֶק" - נחלה, גם במובן הרוחני. "נַעֲלֶה לְשָׁלֹש רְגָלִים" - הציווי על עלייה לבית המקדש המוזכר בדברים ט"ז.

"לְבֵית יְיָ" - בית המקדש.

בבית הבא מובעת התקווה לגאולת עם ישראל:

"זְכֹר רַחֲמֶיךָ וְדַם הַבְּרִית, וּפְקֹד אֶת צֹאנְךָ צֹאן הַשְּׁאֵרִית" - על פי המדרש דם ברית המילה הוא זכר וסימן לגאולה. "וּפְקֹד" - גאל. "צאן השארית" - עם ישראל.

"וּשְׁלַח אֶת אֵלִיָּהוּ נְבִיא יְיָ" - על פי המסורת אליהו הנביא עתיד לבשר את הגאולה.

הבית האחרון עוסק בגאולת היילוד:

"יִזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'" - יזכה לגאולה אישית וכללית.

מקומו של הפיוט בטקס ברית המילה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב יהודי מרוקו מושר הפיוט לאחר קריאת הפסוק: (שלוש פעמים)

'המלאך הגואל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ' ולאחר קריאת 'שיר למעלות אשא עיני'.

שלב זה הוא חלק מתהליך רחב יותר אשר מתחיל, למעשה, מרגע שבו מובא היילוד לעולם (במידה והוא זכר) ונקרא "תחדיד".

בקרב יהודי מרוקו מושר הפיוט בטקס ברית המילה, עם הגעת מועד הברית, כאשר כל הקרואים והמוהל כבר בבית, אחת הסבתות, ששם התינוק ע"ש בעלה, מוסרת את התינוק לאביו, תוך שירת פיוט "ברוכים אתם

קהל אמוני, ברוך הבא בשם ה'...", מסירה, שנקראת "ת'קריבה".