משתמש:Herzel edri/השפעה חברתית
השפעה חברתית (social influence) היא מושג בפסיכולוגיה חברתית המתאר את הדרכים לשינוי התנהגותו ואמונתו של הפרט כתוצאה מהשפעת החברה. החברה והנורמות החברתיות בה משפיעות על רגשותיו, דעותיו ומעשיו של הפרט[1]. השפעה חברתית מתבטאת באופנים מגוונים כדוגמת התאמה, סוציאליזציה, לחץ חברתי, ציות, מנהיגות, שכנוע ועוד. כך לדוגמה אנשים מושפעים מהצהרות ומעשי אחרים, פיהוקים וצחוק מדבקים ואנשים החיים יחד נעשים דומים זה לזה באימוץ הבעות פנים.
שני צרכים פסיכולוגיים מובילים את בני האדם להיות מושפעים חברתית מסביבתם והם הצורך להיות צודק (השפעה אינפורמטיבית או הוכחה חברתית) והצורך להיות אהוב ומקובל חברתית (השפעה נורמטיבית חברתית). השפעה אינפורמטיבית באה לידי ביטוי כאשר אנשים אוספים מידע מאנשים אחרים כראיה על המציאות, ומתוך רצון ללמוד מניסיונם. בהשפעה נורמטיבית השינוי של הפרט בא מרצונו להתאים עצמו לחברה שסביבו ולציפיותיה על מנת לזכות באהדה.
בראשית שנות השישים זיהה הפסיכולוג הרברט קלמן[2] שלושה תהליכים של השפעה חברתית ושכנוע:
- התרצות (compliance) - תהליך שבו הפרט מסכים לקבל דרישות או המלצות לשינוי מאת סוכן השפעה כדי לזכות בגמול ולהימנע מעונש.
- הזדהות (identification) - תהליך שבו הפרט מאמץ את העמדות של סוכן ההשפעה מתוך רצון להידמות לו.
- הפנמה (internalization) – תהליך שבו הפרט מאמץ את העמדה משום שהיא מתאימה לתפיסת המציאות וערכיו.
השפעה חברתית לפי קלמן – התרצות, הזדהות והפנמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרברט קלמן הגדיר שלושה תהליכים של שינוי עמדות אשר מסייעים בהבנת השפעה חברתית: התרצות, הזדהות והפנמה[3].
התרצות
תהליך שבו הפרט נוקט בהתנהגות מבוקשת על ידי סוכן ההשפעה כדי לזכות בתגובה חיובית או להימנע מתגובה שלילית וענישה. ההתרצות היא פעולה של תגובה חיובית לבקשה מפורשת או משתמעת. ההתרצות באה לידי ביטוי בשינוי ההתנהגות, אך לא מדובר בשינוי גישתו של הפרט או בעמדותיו. ההתנהגות המבוקשת תתקיים כל עוד התגמול קיים, והפרט משיג תועלת מהיענות לבקשה.
הזדהות
בתהליך ההזדהות שינוי העמדות או ההתנהגות של הפרט מתרחש עקב השפעתו של אדם נערץ. הפרט מאמץ את ההתנהגות של סוכן ההשפעה מתוך רצון להידמות לו. בתהליך זה חל שינוי בדעות ובערכים והפרט יחזיק בהם מרצונו כל עוד הוא מעוניין להידמות לדמות הנערצת ולהשתייך לקבוצה החברתית הרצויה. חברות המפרסמות את מוצריהן באמצעות ידוענים מנצלות תופעה זו.
הפנמה
הפנמה היא תהליך שבו הפרט מאמץ עמדה או נורמות התנהגות שנקבעו על ידי קבוצה של אנשים המשפיעים עליו. הפרט מאמץ את נורמות ההתנהגות משום שהן עולות בקנה אחד עם מערכת העמדות והערכים שלו ומשום שהן נראות לו צודקות. תהליך ההפנמה עמוק ויציב מתהליך ההתרצות וההזדהות. בתהליך זה העמדה שהופנמה הופכת לחלק מאמונתו של הפרט והוא יחזיק בה לאורך זמן וללא קשר לנוכחות סוכן ההשפעה.
| התהליך | כוחו של הסוכן המשפיע | מניעיו של מקבל ההשפעה | מתי תתקבל העמדה |
|---|---|---|---|
| התרצות | שכר ועונש | תועלת | בנוכחות הסוכן או תחת השגחתו |
| הזדהות | משיכה-הערצה | הגדרת ה"עצמי" | כל עוד האדם מרגיש הערצה לסוכן או רצון להידמות לו |
| הפנמה | אמינות-מומחיות | מבחן המציאות | לפי שייכות העניין וכל עוד העמדה לא הופרכה |
השפעה חברתית אינפורמטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפעה חברתית אינפורמטיבית מוכרת גם כ"הוכחה חברתית" היא תופעה פסיכולוגית וחברתית שבה אנשים מניחים מהן הפעולות והעמדות של אחרים בניסיון לחכות ולאמץ התנהגות נכונה במצב נתון. ה"הוכחה החברתית" בולטת במצבים חברתיים מעורפלים של חוסר וודאות בהם אנשים אינם מסוגלים לקבוע מהו אופן ההתנהגות המתאים, והיא מונעת על ידי ההנחה כי לאנשים מסביב יש יותר ידע על המצב הנוכחי ועל דרך הפעולה הראויה.
כאשר אדם נמצא במצב שבו הוא לא בטוח מהי הדרך הנכונה להתנהג, הוא יטה להסתכל על אחרים ויחפש רמזים לגבי ההתנהגות הנכונה. "אנו מתאימים עצמנו משום שאנו מאמינים כי פרשנותם של אחרים למצב דו משמעי היא מדויקת יותר משלנו, ותסייע לנו לבחור מהלך פעולה מתאים"[5].
השפעה חברתית נורמטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפעה חברתית נורמטיבית היא סוג של השפעה חברתית המביאה להתאמת ההתנהגות של הפרט ואימוץ הנורמות של החברה. היא מתוארת בפסיכולוגיה החברתית כ"השפעת אנשים אחרים שמובילה אותנו לקונפורמיות כדי להיות אהובים ומקובלים על ידם"[6]. כוחה של ההשפעה החברתית הנורמטיבית נובע מהיותנו אנושיים ובעלי זהות חברתית וצורך בחברה ובהתערות חברתית. השפעה חברתית נורמטיבית תביא לכך שאנשים יתאימו את התנהגותם לנורמות של החברה כדי להתקבל על ידי הקבוצה, אולם לא בהכרח יפנימו את הנורמות כחלק בלתי נפרד מאישיותם. היבט נוסף לכך הוא הלחץ החברתי שמפעילה החברה על הפרט אשר מביא לדחיפת הפרט לשינוי התנהגותו.
קונפורמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונפורמיות היא אחת מדרכי ההשפעה החברתית. בעברית תלמנות ובאנגלית Conformity מהמילה Conform שפירושה התאים או השתלב. מונח זה מתאר שינוי התנהגותי או תפיסתי כתוצאה מלחץ חברתי אמיתי או מדומה הקורה בעת שהפרט מאמץ את הנורמות של הקבוצה וכללי ההתנהגות שבה כדי להיות דומה לחבריה.
בין היתרונות של התנהגות קונפורמית ניתן למנות שמירה על הסדר החברתי, הגדרת ציפיות חברתיות, הסדרת יחסי גומלין בין בני אדם ותחושת שייכות חברתית. לעומת זאת חסרונות הקונפורמיות הן העבודה שהפרט עלול לפעול בניגוד לעמדותיו ואף לפעול בצורה שלילית או אסורה[7].
הנטייה להתנהג באופן קונפורמי מתרחשת גם בקבוצות קטנות וגם בקבוצות גדולות והיא מתרחשת בנוכחות אחרים, אך יכולה להתרחש גם כאשר האדם נמצא לבדו, וזאת רק מהמחשבה כי אחרים צופים במעשיו - תופעה זו נקראת גם "אפקט הזרקור".
בניגוד לאנשים הקונפורמיים ה"הולכים בתלם" ישנם נון-קונפורמיסטים המורדים במוסכמות החברה והולכים בדרכם בניגודים ללחצים חברתיים.
ניסויים ידועים שבהם נצפתה השפעה חברתית וקונפרמיות:
- ניסוי הקונפורמיות של אש – הראו לאנשים קווים אנכיים באורכים שונים, והיה עליהם לומר איזה מהקווים דומה לקו נוסף שהוצג להם. בחדר נכחו משתפי פעולה שתשובותיהם השגויות נאמרו בקול רם לפני שהנבדק ענה. נצפתה נטייה של הנבדקים להשיב באופן קונפורמי ליתר המשתתפים, למרות שהתשובה הייתה שגויה.
- מחקרו של שריף התנועה האוטוקינטית - בשנות השלושים שריף ערך ניסוי שבו הנבדקים הוכנסו כל אחד בתורו לחדר חשוך שבו נקודת אור שנעה באופן אוטוקינטי והם נתבקשו להעריך את מסלול האור. בשלב השני הוכנס לחדר משתתף נוסף שהיה משתף פעולה, והביע את הערכתו למסלול האור. משתף הפעולה למעשה השפיע על הנבדקים, אשר התקרבו זה לזה בשיפוטים והושפעו זה מזה.
אפקט העדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההשפעה החברתית באה לידי ביטוי בקבוצות גדולות המנסות להתאים את עצמן לבחירות הנכונות ומכונה בספרות גם "אפקט העדר".
"אפקט העדר" או "התנהגות העדר" הוא מונח המתאר כיצד אנשים בקבוצה נוטים לפעול באופן קולקטיבי. המונח אשר מתייחס להתנהגותם של בעלי-חיים בעדרים מיושם לתיאור התנהגותם של בני-אדם בהפגנות, במהומות, בשביתות כלליות[8], באירועי ספורט, במפגשים דתיים וכן באופן קבלת החלטות יום-יומית, שיפוט ועיצוב דעות.
מחקרים פסיכולוגיים וכלכליים מודרניים זיהו התנהגות עדר בבני אדם, וזו מסבירה את התופעה בה מספר רב של אנשים פועלים באותו אופן באותו זמן. דוגמה קיצונית לכך הוא סיפור ההתאבדות ההמונית בג'ונסטאון, שבו נמצאו הורים וילדים הרוגים לאחר בליעת רעל משותפת[9].
ניתן לצפות בתופעת העדר בבורסה ובהתנהגות לא רציונליות של משקיעים המתבטאת בקנייה ומכירה של מניות בהתאם ליתר המשקעים ומגמות השוק.
השפעת דעת המיעוט על הרוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפעת דעת המיעוט מתרחשת כאשר הרוב מושפע ומקבל את האמונות או ההתנהגויות של קבוצת המיעוט, וזאת בניגוד לתופעת הקונפורמיות. השפעת המיעוט פועלת לרוב באמצעות השפעה חברתית אינפורמטיבית (בניגוד להשפעה החברתית הנורמטיבית), שכן הרוב עשוי להיות מושפע מהידע של המיעוט בנושא מסוים ולקבל את עמדתו[10].
ההשפעה החברתית על החברה האזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התמודדות עם בעיה מערכתית מורכבת מצריכה התבוננות ממעוף הציפור, לזהות מה האינפוט ומהם הקשרים והממשקים. בעיה חברתית מורכבת משמעה צורך שמשהו ישתנה במערכת זו. שינוי מערכתי מצריך התארגנות של מספר ארגונים שיפעלו באופן משותף למען מטרה אחת.
על מנת להבין מהי השפעה חברתית על החברה האזרחית, חשוב להבין את המושג השפעה קרי כל מה שקורה בעקבות פעולה מסוימת. מכאן ניתן לומר שהשפעה חברתית ממקדת את הדיון על המשמעות והתוצרים של כל פעולה בממד החברתי על מגוון היבטיו. אחת מדרכי הפעולה להשפעה חברתית לפתרון בעיות מורכבות היא הקולקטיב אימפקט ( Collective Impact). מדובר במודל המסייע למספר שחקנים להתאגד ולשתף פעולה באופן מאורגן להשגת מטרה משותפת ופעולה במרחבי השפעה המהווים התארגנות אזרחית של מספר שחקנים המאמינים בשינוי ובהשפעה חברתית.
בשיטת הקולקטיב אימפקט[11] קיימת מחויבות לפעילות מתמדת ואמון הדדי, בין חברי הפורומים המתאחדים למען מטרה משותפת, הם הבסיס לקידום ההשפעה החברתית.
עקרון הפעולה המשותפת מהווה גורם קריטי להתפתחות ולשרידות הפורומים והשאלה המרכזית היא כיצד ניתן לפתח יחסי אמון בפורום וכיצד ניתן לשמרם? דר' גילה מלך, מדמה במאמרה את חשיבותו של הפורום כ"מגנט המפיג בדידות ומאפשר למשתתפים הקבועים לחלוק, לשמוע".
פרקטיקה לבניית אמון טמונה בבניית פורום שוויוני שאינו היררכי הפועל תוך שקיפות מיטבית במכניזם שפגישות תדירות אחת לחודש תוך הקדשת פרק זמן של 3 שעות לפגישה. הפורום השוויוני שייבנה, יבצע שימוש באמצעי תקשורת אלקטרוניים כגון רשתות חברתיות או פלטפורמות מקצועיות באמצעותן ניתן יהיה להעביר מסר או דיווח באופן שוויוני לכל חברי הפורום.
כתב עת של אוניברסיטת סטנפורד[12] סוקר שש פרקטיקות ליצירת השפעה חברתית כלהלן:
- שילוב בין שרות לסנגור - שילוב בין השפעת הממשלה לבין השירותים שמעניק הארגון.
- לגרום לשוק לעבוד - לראות את אנשי העסקים וכוחות השוק כשותפים ולא כאויבים או טובים יותר.
- לעורר השראה - השפעה על אנשים מפורסמים כגון נשיא, אנשי ציבור, אנשי תרבות וכדומה כאשר המטרה היא להפיץ את המסרים להעצמת הארגון.
- פיתוח Networking של מלכ"רים - יצירת שיתופי פעולה של המלכ"רים על פני שדה ההשפעה כולו.
- אומנות ההסתגלות - הסתגלות מהירה לשינויים ומתן מענה מהיר לסביבה המשתנה במהירות.
- מנהיגות משתפת - מנהלי הארגון צריכים להתנהל עם כריזמה נטולת אגו תוך ראיית שיתוף הפעולה כמקור לכוח וצמיחת הארגון.
גורמים המעודדים השפעה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קידום תהליך השפעה חברתית מצריך עבודה ושיתוף פעולה עם השחקנים הפועלים למען המטרה המשותפת. אחד הערוצים החשובים לעידוד השפעה חברתית הנו חיזוק שיתופי הפעולה בתוך הקבוצה התומכת.
קונפליקטים המתגלים בין השחקנים בתוך הקבוצה עלולים להכשיל את הניסיון להשפעה החברתית ולכן חשוב להדק את הקשרים בין חברי הקבוצה. ניתן לעשות זאת במספר דרכים:
- יצירת פלטפורמה לשיח וחילופי רעchweיונות בין השחקנים. פלטפורמה זו יכולה להיות אינטרנטית או שולחן עגול.
- חשוב להדגיש את הנקודות עליהן ישנה הסכמה בקרב חברי הקבוצה.
- פרגון הדדי בין השחקנים ויצירת שותפויות קטנות בקבוצה. חגיגת הצלחות והישגים של חברי הקבוצה.a
כאשר גורמים ש"אינם מעורבים" לתמיכה במטרה מגויסים מועצמים "הכוחות התומכים" וכך מתחזקת יכולתם להשפיע.
מחויבות ואמון הדדי גבוהים מהווים קשר ישיר להצלחתם Scושגשוגם של הפורומים הפועלים במטרה משותפת להשפעה חברתית, לעומת יחס הפוך בפורומים שבהם המחויבות והאמון ההדדי נמוכים, שם נמדד במחקרה של דר' גילה מלך[13] קושי בהשגת הישגים בדרך למטרה המשותפת.
מצב ההשפעה הוא איפה בעל מבנה אסימטרי: למשפיע נודע בדרך כלל מעמד חברתי עדיף על זה של המושפע, מעמד זה מקנה לו את הסמכות הנחוצה כדי שהשפעתו תהיה יעילה. הסיכויים להצליח טובים יותר במצבי מעבר, בהם חסרה לפרט אוריינטציה ברורה והכוונה עצמית לגבי הפעולות וההתייחסויות הצפויות ממנו והוא צופה לקבלן מידי אליטות משניות שונות שעמן הוא בא במגע.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פסיכולוגיה חברתית, השפעה חברתית, נון קונפורמיות ואנטי קונפורמיות - אתר מט"ח, ד"ר אורית כהן, דנה פרידמן http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13623
- Lorentz,Jan,Heiko Rauhut, Frank Schweitzer, and Drik Helbing.2011 How social influence can undermine the wisdom of crowd effect, Proceedings of the National Academy of Sciences 108(22):9020-9025.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: השפעה חברתית | טקסטולוגיה, באתר www.textologia.net
- ^ Herbert C. Kelman, Compliance, identification, and internalization three processes of attitude change, Journal of Conflict Resolution 2, 2016-07-01, עמ' 51–60 doi: 10.1177/002200275800200106
- ^ אביבה גבע, האוניברסיטה הפתוחה, התנהגות צרכנים, Open University of Israel, 1994. (בiw)
- ^ סוניה רוקס ויוסף שורצולד, פסיכולוגיה חברתית, האוניברסיטה הפתוחה
- ^ Aronson, E., Wilson, T.D., & Akert, A.M. (2005)., Social Psychology (5th ed.). Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall.
- ^ Aronson, E., Wilson, T.D., & Akert, A.M. (2005). Social Psychology (5th ed.). Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall.[page needed]
- ^ פסיכולוגיה חברתית : השפעה חברתית - קונפורמיות, באתר lib.cet.ac.il
- ^ Dan Braha, Global Civil Unrest: Contagion, Self-Organization, and Prediction, PLoS ONE 7, 2012-10-31 doi: 10.1371/journal.pone.0048596
- ^ Richard H. Thaler& Cass R. Sunstein., Improving Decision about Health, Wealth, and Happiness,, London: Penguin Books., 2009
- ^ פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: ההקשר של אי הסכמה והשפעת דעת המיעוט על הרוב | טקסטולוגיה, באתר www.textologia.net
- ^ ד"ר מיכל רום, מירי יעקובי הורוביץ, ענבר הורביץ, קולקטיב אימפקט 2015 מבט עדכני על התאוריה והפרקטיקה, באתר שיתופים
- ^ עדית שדה, יועצת לניהול חברתי בשיתופים, [שיתופים שש הפרקטיקות ליצירת השפעה חברתית רחבה], באתר http://wiki.sheatufim.org.il/w/upload/sheatufim/1/17/Creating_High-Impact_Nonprofits.pdf
- ^ דר' גילה מלך, פרקטיקות מבטיחות של פורומים הפועלים להשפעה חברתית משותפת, , אוקטובר 2015 .