חיברות
חִבְרוּת[1], או סוֹצְיָאלִיזָצְיָה, הוא תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה ליחיד דפוסים, כללים וערכי תרבות בחברה בה הוא חי. תהליך החיברות הוא תהליך בסיסי ואף קריטי לעיצוב האישיות, ההתנהלות הרגשית ודפוסי המחשבה של היחיד בחברה.
תהליך החיברות מתחיל כבר בילדות, נמשך בגיל ההתבגרות, הבגרות, הזקנה וכך הלאה עד המוות. אין שלב בחיים בו תהליך החיברות נפסק והוא נחשב לתמידי.
חשיבות החיברות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדברים הנחשבים למוסריים או מקובלים חברתית תלויים בהקשר התרבותי ולכן יש ללמוד אותם במהלך ההתפתחות[2]. היחידים בחברה נוטלים חלק במבנים ובמוסדות חברתיים וכך הם לומדים את כללי ההתנהגות והערכים הרלוונטיים לאותה חברה. דרך פעילות הגומלין עם הזולת מגבש לו היחיד זהות יחידנית. ההנחה הרווחת היא כי אם לא יבוצע תהליך החיברות או לא יצלח, תיפגע התפתחותו האישית והחברתית של היחיד. תהליך החיברות מייצג שני תהליכים משלימים של הנחלה של מורשת חברתית ותרבותית מצד אחד ופיתוח האישיות מהצד האחר. מההיבט הפונקציונלי ניתן לומר שתהליך החיברות ממלא פונקציות כמו הקניית כללי נוהג ומשמעת בסיסיים הרלוונטיים לתרבות בה היחיד חי, נטיעת שאיפות ויצירת זהות משפחתית, קבוצתית ומינית. מההיבט הקונפליקטואלי ניתן לומר שתהליך החיברות מלמד את היחיד את הדפוסים הקיימים בחברה ובשל כך מנציח, ברוב המקרים, סטריאוטיפים וריבוד חברתי ומגדרי ואף מונע בחלק מהמקרים ניעות חברתית ושינוי של מצב סטטוס. כמו כן, יכול להיות מצב בו החברה תשדר מסרים סותרים וזהו מצב היכול ליצור בלבול ושבירה של הערכים החברתיים.
סוכני חיברות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תהליך החיברות מתבצע על ידי קבוצות שונות בהן נתקל היחיד במהלך חייו בהקשרים החברתיים השונים. סוכני החיברות העיקריים:
- משפחה - בשלב הילדות המשפחה היא סוכן החיברות העיקרי ביותר בשל היותה מרכז עולמו של הילד.
ילדים קטנים תלויים כמעט לחלוטין באחרים והאחריות לסיפוק צורכיהם נופלת כמעט תמיד על כתפי הוריהם ובני משפחה אחרים. לפחות עד לתחילת הלימודים בבית הספר המשפחה היא גם המנחילה להם את ערכיה, עמדותיה ודעותיה הקדומות של התרבות לגבי עצמם ולגבי הזולת.
בנוסף, המשפחה מעניקה לילדים גם עמדה חברתית. כלומר, ההורים מביאים את ילדיהם לא רק לעולם החומרי, אלא גם משבצים אותם בחברה מבחינת הגזע, האתניות, הדת והמעמד. בבוא הזמן יסודות אלה יהפכו לחלק מדימויו העצמי של הילד.
- בית ספר - בגן הילדים ובבית הספר מתבצעת הרחבה של עולמו ותחומי העניין של היחיד. בבית הספר לומד הילד על הכללים החברתיים הקולקטיביים ביחס לתחומי החיים השונים.
- קבוצת השווים - קבוצה חברתית המורכבת מבני אותו גיל ואותו סטטוס חברתי ותחומי עניין משותפים.
- תקשורת המונים - אמצעי התקשורת משמשים כגורם חשוב בתהליך החיברות, בשל חשיפת מסרים שונים ומגוונים היוצרים השפעה עצומה על העמדות וההתנהגות בקרב ארצות רבות.
תהליך החברות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תהליך החברות מתחיל בשנות חיי האדם הראשונות בהתאם להתפתחות החברתית שלו. למשחק תרומה חשובה לתהליך החברות משום שהוא מספק הזדמנויות לאינטראקציות חברתיות[3]. דרך המשחק הילד יכול להפנים נורמות חברתיות ולשפר את כישוריו החברתיים, תוך שמירה על חוקים וכבוד הזולת[3].
תהליך החברות ממשיך במסגרת מערכת החינוך ובתי הספר.
חיברות ראשוני וחיברות משני
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שבמהלך התבגרותו נחשף הנער למסגרות מחברות נוספות מלבד המשפחה כמו: מורים, מדריכים, חברים, תנועות נוער, כלי תקשורת ועוד. יש לזכור כי עשויים להיווצר השפעות באורחים שונים ולעיתים אפילו מנוגדים.
המשפחה נבדלת מסוכנויות חיברות אחרות בכך שהנער עוד בהיותו ילד לומד בה להיות חבר בחברה בכללותה בשונה מתהליך החיברות המשני בה מודרך הנער על ידי המסגרות האחרות לעולם חברתי מסוים בלבד, ועל כן מכנים אנו את הלימוד בחיק המשפחה כחיברות ראשוני.
סוגי חיברות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיברות מעמדי- ילדים ונערים, מבני מעמדות שונים, הנקבעים מרמת השייכות המשפחתית, מבינים לאחר זמן קצר מאוד להעריך את מעמדם בחברה ובהתאם לכך מפתחים אורח התנהגותי מתאים. הפערים החברתיים באים לידי ביטוי באמירות שונות כמו: " זכור, בני, מי אתה" או "אסור לי לשחק איתך", באופייה של הלמידה ותכניה, בבחירת החברים בכותלי בית הספר ואף באזורי המגורים הנבדלים אף הם מבחינה מעמדית.
- חיברות מגדרי - היא מכלול של תפיסות ותפקידים מיניים המונחלים לבן או לבת. זהו למעשה, התהליך, שבו היחיד מפתח את התכונות ההתנהגותיות ואת מאפייני האישיות המוגדרים מבחינה תרבותית כמתאימים למינו הביולוגי. חברות זו מהווה דוגמה להשפעה הכה רבה של החיברות על האישיות, מכוון שזהותם של הילדים נרכשת בעקבות התייחסות החברה כלפיהם, הציפיות התנהגותיות מהם, אמירת האמירות שנות כמו: "שיתנהג כמו "גבר" או "היא ממש מתנהגת כמו אישה קטנה" וכדומה. ולכן, כבר בהיותם מגיעים לבית הספר הם בעלי זהות מינית ברורה לחלוטין.
חיברות תרבותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיברות תרבותי (Cultural socialization) הוא תהליך שבו הפרט לומד, מפנים ומעביר את הערכים, הנורמות, האמונות ודפוסי ההתנהגות המקובלים בחברה ובתרבות שבה הוא חי. תהליך זה מאפשר לאדם להשתלב בסביבתו החברתית, לפתח תחושת שייכות ולעצב את זהותו התרבותית. החיברות התרבותי מתרחש לאורך כל החיים באמצעות גורמים שונים כגון המשפחה, מערכת החינוך, קבוצת השווים והחברה הרחבה[4] . תהליך החיברות התרבותי כולל שני תהליכים משלימים: אקולטורציה ואנקולטורציה. אקולטורציה (Acculturation) היא תהליך שבו אדם או קבוצה נחשפים לתרבות חדשה ומאמצים חלק מהערכים, המנהגים והנורמות שלה. התהליך מתרחש בדרך כלל בעקבות הגירה, לימודים או מפגש ממושך עם תרבות אחרת. לדוגמה, סטודנטים סינים הלומדים באוניברסיטה בינלאומית מסתגלים לשיטות לימוד חדשות, לחשיבה ביקורתית ולקשרים עם אנשים מתרבויות שונות.[5][6] אנקולטורציה (Enculturation) היא תהליך שבו אדם לומד, מפנים ושומר על התרבות שאליה הוא שייך. התהליך כולל רכישת ערכים, מנהגים, נורמות ושפה המאפיינים את התרבות. לדוגמה, סטודנטים סינים הלומדים בסביבה בינלאומית ממשיכים לשמור על ערכים כמו קולקטיביות, צניעות והרמוניה חברתית.[5]
הצטלבותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הצטלבותיות (Intersectionality) היא גישה הטוענת כי חיברות תרבותי מושפע גם מהשילוב של הזהויות החברתיות השונות של הפרט. הצטלבותיות מתארת כיצד זהויות חברתיות שונות, כגון מגדר, אתניות, דת ומעמד חברתי, פועלות במקביל ומשתלבות זו בזו בעיצוב חוויות החיים של הפרט. לפי גישה זו, לא ניתן להבין תהליכים חברתיים באמצעות בחינת מאפיין אחד בלבד, אלא מתוך המפגש בין כמה זהויות חברתיות בו-זמנית[7] לדוגמה, חווייתן של נשים מוסלמיות ממלזיה בעלייה לרגל למכה מושפעת במקביל מהמגדר, מהדת וממעמדן החברתי, ולכן אינה מוסברת באמצעות אחת מהזהויות הללו בלבד. באופן דומה, מחקרים מצאו כי דפוסים של אי־שוויון חברתי ובריאותי מושפעים מהצטלבות בין מגדר, אתניות ומעמד חברתי ולא מכל גורם בנפרד[8]
חיברות-מחדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות העובדה שאדם סופג ערכים וכללים תרבותיים לאורך כל חייו, ישנה אפשרות ליחיד לשנות את הערכים שהפנים ולבצע טרנספורמציה אישיותית וחברתית. חיברות מחדש יכול להתבצע בכפייה, כמו במוסדות כוללניים דוגמת בית סוהר. חיברות מחדש יכול להתבצע שלא בכפייה, למשל במסגרת המרת דת או חזרה בתשובה/יציאה בשאלה.
תאוריות חיברות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם חוקרים שעסקו בחיברות מנקודת מבטו של היחיד, דוגמת זיגמונד פרויד, ג'ורג' הרברט מיד וצ'ארלס הורטון קולי; חוקרים שעסקו בחיברות מנקודת מבטה של החברה, דוגמת אלקס אינקלס; וחוקרים שעסקו בחיברות בקשר שבין הפרט והחברה, דוגמת לורנס קוהלברג, ז'אן פיאז'ה והאוורד בקר. המחקר גם מצביע על 'חיברות לתפקידי מין', האופן שבו ילדים עוברים דפוס חיברות שונה בהתאם למגדר ובכך נשמרת חלוקת תפקידים/שאיפות/כוח בין נשים וגברים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Colin Stokes: How movies teach manhood – הרצאה מאתר TED על תהליך החברות דרך עולם הקולנוע - השקפה על תפקידי מגדר
- שריל סנדברג: מדוע יש מעט מדי נשים מנהיגות – השפעת תהליכי החברות המגדריים. הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
- חיברות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חיברות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ חִבְרוּת במילון סוציולוגיה (תשע"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ↑ Rueda, M., Checa, P., & Rothbart, M. K. (2010). Contributions of Attentional Control to Socioemotional and Academic Development. Early Education And Development, 21(5), 744-764.
- 1 2 קבלסון, א. (2005). התפתחות, למידה ומשחק בגיל הרך. מאתר פסיכולוגיה עברית
- ↑ Keith, K. D. (2011). . ., Cross-Cultural Psychology: Contemporary Themes and Perspectivesch, Chichiater: Wiley-Blackwell, 2011
- 1 2 {{{מחבר}}}, Acculturation and enculturation of the majority group across domains, International Journal of Intercultural Relations 97, 2023-11-01, עמ' 101893 doi: 10.1016/j.ijintrel.2023.101893
- ↑ Berry, J. W., & Sam, D. L. \. , ,, Immigration, Acculturation, and Adaptation, Handbook of cross-cultural psychology 3(2), 1997, עמ' 291-326
- ↑ Viola Thimm, Bringing Intersectionality to the Core of Social and Cultural Anthropology: Scaling Holistic Intersectionality, Ethnos 90, 2025-01-01, עמ' 110–127 doi: 10.1080/00141844.2023.2226833
- ↑ Greta R. Bauer, Siobhan M. Churchill, Mayuri Mahendran, Chantel Walwyn, Daniel Lizotte, Alma Angelica Villa-Rueda, Intersectionality in quantitative research: A systematic review of its emergence and applications of theory and methods, SSM - Population Health 14, 2021-06-01, עמ' 100798 doi: 10.1016/j.ssmph.2021.100798
