משתמש:Hilaakim/טיוטה
אקים ירושלים, אגודה לקידום אנשים עם מוגבלויות (ע"ר) ירושלים. 1959. הינה עמותה עירונית לקימום אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בירושלים
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
העמותה נוסדה על ידי קבוצת הורים לאנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית וזאת על מנת ליצור לחץ על הרשויות להקים מוסד שמטרתו קידום ושילוב בעלי מוגבלות בקהילה. תחילה הוקמו סניפים בירושלים ותל אביב ובשנת 1953 הוקם סניף בחיפה. עמותת אקים ירושלים פועלת באמצעות ועד הורים וחברי הנהלה פעילים, נכון לשנת 2015 יו"ר העמותה הינו דוד שוטנפלד ומנכ"ל העמותה הינו ויקטור ליפק.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמותת אקי"ם נוסדה ע"י ד"ר אברהם ומלי שפיגל ז"ל בשנת 1951 ופעלה כעמותה ארצית אשר במסגרתה נפתחו מסגרות ושירותים לבעלי מוגבלות ברחבי הארץ. בשנת 1987 נרשמה עמותת אקי"ם ירושלים ברשם העמותות כעמותה עצמאית ונקראה "אגודה לקימום אנשים בעלי פיגור", בנפרד נוסדה עמותת אקים ישראל. בשנת 2012 בהתאם להנחיות משרד הרווחה, שונה שם העמותה מה"אגודה לקימום אנשים בעלי פיגור" ל- "האגודה לקידום בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית" אך הוחלט לשמר את השם "אקים" שהפך למותג ולהסיר את הגרשיים, שכן אין לראות עוד בשם העמותה ראשי תיבות. בשנת 1969 נפתח בירושלים "בית יוליה" ההוסטל הראשון ל-24 דיירים, אשר היווה פריצת דרך בארץ ובעולם לשילוב אנשים בעלי מוגבלויות בקהילה. בשנת 1979 נפתחה דירת המגורים הראשונה לנשים בעלות מוגבלות שכלית התפתחותית בשכונת נווה יעקב בירושלים, ובשנת 1984 נפתח הוסטל נוסף תחת חסות אקים ירושלים, הוסטל "מגן" ל-19 דיירים. משנת 1979 ועד היום נפתחו במסגרת פעילות העמותה כ-17 דירות מגורים אשר מאכלסות דיירים ודיירות ברמות תפקוד שונות. בשנות ה-90 מיסדה אקים ירושלים את "מרכז תמיכה במשפחה" אשר כלל "נופשון", "צהרון", "דירות הכשרה" ובשלב מאוחר יותר, מיזם "לב עד הבית" ע"ש בת שבע חי. בשנת 1998 נפתח בית הדירות השלישי "בית ליאו". ובשנת 2002 נפתחה תוכנית "תמיכה למשפחות" אשר פעילה עד היום ונותנת מענה למשפחות של אנשים בעלי מוגבלויות.
מסגרות באקים ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אקים ירושלים מפעילה מספר מסגרות מוגנות לאנשים בעלי מוגבלויות.
צהרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוקם ב1992, בצהרון ילדים מגיל 7 עד גיל 15 אשר מחולקים לשלוש קבוצות על פי רמות תפקוד שונות ועוסקים במגוון פעילויות, פעילות "יום יציאה לקהילה" לוראייטי, חוג מוזיקה וחוג טרפיה בבעלי חיים. במסגרת הצהרון מתקיים גם חוק אומנות וחוג בישול על מנת לעודד את הילדים לעצמאות.
לב עד הבית- ע"ש בת שבע חי[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרויקט לב עד הבית הינו פרויקט חונכות אשר החל בתקופת האינתיפאדה השנייה בשנות ה2000. מטרתו הייתה למצוא פתרון לפעילויות פנאי לאנשים בעלי מוגבלויות בזמן שהיו חששות לצאת מהבית בעקבות המצב הביטחוני.
סביבה תומכת[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכנית סביבה תומכת מהותה קידום בתחומי חיים שונים של האוכלוסייה המופנית לאקים-ירושלים למטרת התוכנית, המשתתפים בסביבה תומכת הינם אנשים מעל גיל 21 בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, החיים בקהילה ואינם נמצאים בשלב זה בסידור חוץ ביתי.
דירות הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרויקט זה פעל בין השנים 2000-2005 והתחדש בשנת 2011. זהו פרויקט מעבר שמתקיים בדירות פרטיות ולא משותפות. התכנית מסייעת לאנשים בעלי מוגבלויות לרכוש מיומנויות תפקודיות בסיסיות לקראת יציאתם למסגרת חוץ ביתית.
נופשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוקם בשנת 1987 כמרכז למגורים קצרי מועד עבור ילדים עם מוגבלות ושירת כ250 ילדים מדי שנה. כיום הנופשון לא פעיל אך יחזור לפעילות בשנים הקרובות
מערך הדיור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערך הדיור של אקים-ירושלים כולל שלושה הוסטלים ו-17 דירות ברחבי ירושלים. במסגרות אלו מתגוררים כ-170 דיירים עם מוגבלויות שכליות בגילאים שונים וברמות תפקוד מגוונות. מסגרות הדיור בקהילה מהוות “בית לחיים” ומספקות לדיירינו את כל השירותים להם הם זקוקים בכדי להעניק להם איכות חיים גבוהה ורווחה נפשית ופיזית.
בית רחל שטראוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית רחל שטראוס בירושלים נרכש בעזרתה של הגברת רחל שטראוס, באמצעות תרומות אשר גייסה ממשפחתה וחבריה, לצורך מתן שירותים עבור החוסים ואנשים עם מוגבלויות שכליות. לאחר מותה נקרא בית רחל שטראוס על שמה, במהלך השנים שימש בית רחל שטראוס גם כבית ספר ומאוחר יותר לטיפול באנשים בעלי מוגבליות וכיום ישנו בית ספר על שמה של הגברת ובנוסף מרכז תחת חסות אקים ירושלים. בשנת 2015 הסתיים שיפוץ אשר ארך כשש שנים ונאמד בכ-6 מליון ש"ח אשר נתרמו ע"י קרנות ותורמים נדיבים וכיום משמש המקום כמרכז קהילתי תרבותי אשר משלב בין אנשים בעלי מוגבלות ואנשים ללא מוגבלות ולנקרא בר"ש החדש וזאת על מנת להבדיל אותו מבית הספר הנושא אותו שם.
בית ספר טנא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בי"ס טנא הוקם בשנת 1976 ע"י קומץ הורים בשיתוף פעלה עם הורים והמחלקה לשירותי סעד ורווחה של עריית ירושלים עם תרומה של גב' ראקנטי (דינה ורפאל) מי שהיה מאוד פעיל שם הוא קורט אהרנסון. כאשר הוקם בית ספר טנא לא היה חוק חינוך חובה לילדים בעלי מוגבלות ואקים הקים את בית ספר. המטרה של בית הספר היא לממש את רצון ההורים לא להכניס את הילדים בעלי מוגבלויות למוסדות סגורים. בית ספר טנא פעל כמה שנים ובשנת 1978 נכנס קומץ הורים בינהם גדעון דרורי, רבקה סנה ונגה יפה אשר פעלו על מנת לתת חינוך ולא רק טיפול לילדים בעלי מוגבלויות.
חוק חינוך מיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ועד ההורים הירושלמי אשר פעל באקי"ם הביא למהפך בחקיקה כלפי ילדים בעלי מוגבליות, עד חקיקת חוק חינוך מיוחד לא הייתה כמעט התייחסות כלפי אוכלוסיה זו בקרב תלמידים, לא היה התייחסות כלפי לחינוך המיוחד או לילד החריג וחוק חינוך חובה פעל בנושא זה רק באופן חלקי. חוק חינוך חובה לילדים בעלי מוגבלות שכלית הביא למהפך ביחס של המדינה כפי הילד בעל המוגבלות. החוק אושר סופית בכנסת בתאריך 14 למרץ 1988. חשיבותו של חוק חינוך מיוחד אינה נמדדת רק בהישגיו לכשעצמם אלא בהיותו התשתית החוקית אשר עליה נבנו נדבכים חוקיים נוספים ששיפרו ללא היכר את מצבם של בעלי המוגבליות בישראל.