נווה יעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נווה יעקב
NeveYaakov8529.JPG
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1970
על שם המושבה נווה יעקב
קואורדינטות 31°50′28″N 35°14′33″E / 31.841111111111°N 35.2425°E / 31.841111111111; 35.2425
שכונות נוספות בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מראה הכניסה לשכונה. מצד ימין ברקע נראה מגדל המים של השכונה.

נווה יעקב היא שכונת המגורים היהודית הצפונית ביותר בירושלים. השכונה הוקמה ב-1970 באזור שסופח למדינת ישראל ולירושלים אחרי מלחמת ששת הימים, כאחת משכונות הטבעת. מספר התושבים בשכונה הוא כ-25,000[1].

שם השכונה מנציח את המושבה נווה יעקב[2], אשר הוקמה בשנת 1924 וחרבה במלחמת העצמאות, אולם השכונה איננה נמצאת במיקום בו שכנה המושבה, אלא צפון-מזרחית ממנו. (מיקום המושבה המקורי היה בחלקו בבית חנינא של היום, ובחלקו היכן שכיום פסגת זאב צפון).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה תוחמת את תחום שיפוטה הצפוני ביותר של ירושלים, צפונית לפסגת זאב ודרומית-מזרחית לכפר א-ראם ודאחיית אל בריד (שכונת הדואר) שבשטחי הרשות הפלסטינית. בין השכונה לבין א-ראם מפרידים נחל פרת ועוטף ירושלים, אשר חובק את השכונה ממזרח. מזרחית לנווה יעקב שוכנת השכונה החרדית הוותיקה קריית קמניץ, אשר מהווה באופן רשמי חלק בלתי נפרד מנווה יעקב. מערבית לשכונה שוכנת דרך עוזי נרקיס המהווה חלק מכביש 60 ודרך גישה עיקרית לשכונה, וכן שיכוני נוסייבה. בסמוך לשכונה שוכן מחנה "מצודת נחמיה" (קודם "מצודת כפיר") ובה מפקדת פיקוד מרכז. נווה יעקב שוכנת בגבהים 590 - 750 מטר מעל גובה פני הים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום אוויר של נווה יעקב
בניין דירות רב קומות בשדרות נווה יעקב.

המושבה נווה יעקב הוקמה בקיץ תרפ"ד (1924) ונקראה בראשיתה "כפר עברי" או "הכפר העברי", על ידי אנשי תנועת המזרחי הצעיר אשר התאגדו תחת אגודת "נחלת בית". בין ראשי התנועה ומייסדי השכונה נמנו הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, שאף התגורר בשכונה עד שנת ת"ש (1940), הרב יצחק יעקב וכטפויגל, ראש ישיבת מאה שערים, דב נתן ברינקר ואברהם לבל, חבר הנהלה ומזכיר האגודה, אשר רכש לטובת האגודה את קרקעות הכפר בשבת על פי היתר מיוחד[3][4]. לאחר תקופה קצרה שונה שמה ל"כפר העברי - נווה יעקב", על שמו של מייסד תנועת המזרחי בציונות הדתית, הרב יצחק יעקב ריינס.

עד לפרוץ מאורעות תרפ"ט התגוררו במושבה מעל למאה תושבים, ובמקום עמדו כעשרים מבנים. תושבי המקום התפרנסו בעיקר מגידול בקר ואספקת חלב לעיר ירושלים. עם פרוץ המאורעות ובעקבות התגברות ההתקפות מצד השכנים הערבים כנגד היישוב המבודד, התמעט מספר התושבים.

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 בנובמבר 1947, בהחלטת החלוקה באו"ם התחדשו ההתקפות על שני היישובים המבודדים עטרות ונווה יעקב. שני היישובים היו תחת מצור וסבלו ממחוסר. בשני היישובים נפלו 42 לוחמים ונפצעו 96. ב-24 במרץ 1948 היה ניסיון להגיע לנווה יעקב בשיירה משוריינת - הניסיון נכשל. באפריל 1948 פונו מהיישובים הילדים והנשים. ב-14 במאי 1948 עם עזיבת הנציב העליון את הארץ קיבלו מגיני עטרות פקודה מההגנה לפנות את היישוב ולסגת לנווה יעקב, שקרובה יותר לירושלים. למחרת, ב-15 במאי חצה הלגיון הערבי עם שחר את גשרי הירדן ועלה אל ירושלים. הקרב על נווה יעקב החל ב-16 במאי. הקרב ארך 14 שעות ומשאזלה התחמושת ואפסו הסיכויים להחזיק מעמד הוחלט על פינוי נוסף. פליטי עטרות ונווה יעקב ערכו מסע להר הצופים. סך הכול כלל הכוח כ-160 איש, מהם שנים-עשר פצועים על אלונקות. חיילי הלגיון ותושבי הסביבה פשטו על היישובים הנטושים, בזזו והרסו אותם. במקום הוקם מחנה צבאי.

כיום, רחוב בשם "כפר עברי" בשכונה נושא את זכר המושבה שנחרבה.

הקמה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970, לאחר מלחמת ששת הימים, הוקמה נווה יעקב כשכונה של ירושלים במסגרת בניית שכונות הטבעת. בעבר נחשבה לשכונה איכותית בירושלים, אך מאז תחילת שנות ה-90 חל שינוי לרעה במצבה הסוציו-אקונומי של השכונה. בין הגורמים למצב זה הוא השינוי במבנה הדמוגרפי של השכונה: גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים וכן גל העלייה מאתיופיה, הביאו לשכונה עולים רבים, שמצבם הכלכלי רעוע.

נווה יעקב מזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב הרב שלמה יוסף זוין בנווה יעקב מזרח.

נווה יעקב מזרח הוא אזור חדש בנווה יעקב שהוקם בתחילת שנות ה-90 עבור הציבור החרדי. הבנייה החדשה מוקמה ליד קריית קמניץ. בשכונה יש תלמודי תורה, בית ספר בית יעקב, ישיבות, כוללים, בתי כנסת ובתי מדרש, כבכל שכונה חרדית. בנוסף, בעבר פעל גם "קו מהדרין" שקישר את השכונה לשאר השכונות החרדיות. רב הקהילה החרדית בשכונה הוא הרב צבי ובר.

השכונה בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה נחשבה לשכונה מתפתחת, שרוב אוכלוסייתה במצב סוציו-אקונומי בינוני. בשל התפתחות האזור החרדי, והביקוש הגובר בקרב הציבור החרדי לדירות בירושלים, נמצאה השכונה במגמת התחרדות וזוגות חרדים צעירים רבים עברו לגור בה, גם מעבר לגבולות נווה יעקב מזרח. יש לציין שרוב החרדים שגרים בשכונה שייכים למגזר הספרדי והליטאי, ומעט החסידים שגרים בה נוטשים את השכונה, עקב מחסור בחיי קהילה חסידיים ומוסדות חינוך, עם זאת, אזוריה המערביים של השכונה לא השתנו משמעותית. בשנים האחרונות עברו להתגורר בנווה יעקב גם מאות ערבים[5].

בשנת 2000 נחנכה בשכונה שמורת פרחי בר על שטח של כ-20 דונם. בשמורה 55 זני צמחים[6].

צביון השכונה הולך ונעשה חרדי, ובבחירות לעיריית ירושלים 2013 הצביעו קרוב ל-80 אחוזים מתושבי השכונה ליהדות התורה, בני תורה או ש"ס[7]. ביוני 2018 ביטל בית המשפט המחוזי את העברת מבנה בית הספר הממלכתי-דתי בשכונה לטובת בית ספר חרדי לבנות[8].

החל משנת 2017 אושרו מספר תוכניות של התחדשות עירונית בשכונה. ביולי 2017 אישרה עיריית ירושלים תוכנית פינוי בינוי של המרכז המסחרי בשכונה. התוכנית כוללת הריסה של המרכז הקיים בן שתי הקומות, שנבנה בשלהי שנות ה-70, ובניית שלושה מבנים בני 12 קומות כל אחד במקומו. בסך הכול יתווספו לשכונה עם השלמת הפרויקט כ-4,375 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, 2,850 מ"ר של מבני ציבור ושטחים גדולים לחניה[9]. בשנת 2018 הכריזה חברת "רוטשטיין התחדשות בירושלים" על קידום שלושה פרויקטים של פינוי בינוי בשכונה[10]. ביוני 2020, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישרה להפקדה את התוכנית החברה בשדרות נוה יעקב לפינוי והריסה של שלושה שיכונים, שבמקומם ייבנו שמונה מבנים חדשים בגובה של כ-12 קומות הכוללים 563 דירות חדשות, מעונות יום, גני ילדים, בית ספר, בית כנסת ושטחי מסחר[11].

קו הרכבת הקלה בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 אישרה עיריית ירושלים את התוכנית להקמת מערך קווי רכבת קלה בעיר כולל שלוחה לנוה יעקב[12]. בנובמבר 2002. זכתה קבוצת סיטיפס במכרז להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, שעל פי התכנון הראשוני היה אמור להגיע לנוה יעקב[13]. הסכם הזיכיון שנחתם עם סיטיפס כלל את הקמת הקו האדום רק עד פסגת זאב[14]. במאי 2003, ביקש שר התחבורה, אביגדור ליברמן, מהנהלת הפרויקט לקדם סטטוטורית את הקו אל שכונת נווה יעקב[15]. במרץ 2009, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את התוכנית להארכת הקו האדום משדרות משה דיין בפסגת זאב עד לנווה יעקב. עבודות הכוללות: הארכת מסלול הקו ב-2.7 ק"מ והקמת ארבע תחנות חדשות. ההחלטה על הקמת הקו בפועל התקבלה בשנת 2010, עוד לפני סיום העבודות על הקו האדום, על ידי משרד האוצר, משרד התחבורה ועיריית ירושלים כחלק מתוכנית שכללה גם הארכה של הקו האדום בקצהו השני דרומה להדסה עין כרם[16]. חברת התשתיות העירונית מוריה החלה בהכנת התוואי, אבל המשך העבודות הוקפא עקב מחלוקת עם חברת סיטיפי[17].

באוקטובר 2017, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה את התוכנית להארכת קו הרכבת הקלה בנוה יעקב בחצי ק"מ נוסף, הקמת חניון דו-קומתי לקרונות הרכבת הקלה וחניון יום תפעולי לקווי האוטובוסים, שיחליף את החניון הישן שפעל בשכונה[18].

מוסדות תורה ורבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמודי תורה בשכונה; ת"ת קהילת קמניץ, תורת העמק, חניכי הישיבות ,מנחת חינוך, נפש החיים, תורה וחסד, בני אברכים מצויינים, פאר יוסף, תורת יוסף, ותלמוד תורה בנשיאות הרב מאיר מאזוז .

ישיבות בשכונה; תפארת התורה בנשיאות הרב משה צדקה, נחלת שמואל בראשות הרב שיינברג, תפארת מרדכי בראשות הרב דרוק, הישיבה הגדולה 'הולילנד', הישיבה הגדולה עפולה במבנה בית הכנסת זכור לאברהם'.

כוללי אברכים בשכונה; אהבת שלום של הרב יעקב הלל, מגן אברהם של הרב צבי ובר, עטרת שלמה של הרב שלום בער סרוצקין, מן התורה, היכלי התורה של הרב שלום מאיר סיאני , חושן ישראל של הרב כץ, זכור לאברהם של הרב אליהו אביסרור ועוד.

בשכונה קיימים ארגוני חסד רבים: הגדול שבהם הוא קופת השכונה "פותח את ידך", העומדת תחת פיקוחם של רבני השכונה ובראשם הרב שמעון זייבלד רב בית המדרש יוסף חיים.

העיתונים: בשכונה הם 'ממזרח' היוצא לאור במוצאי שבת ועיתון 'קול השכונה'.

בתי הכנסת בשכונה: חפץ חיים, זכור לאברהם, שערי עזרא, בני הישיבות, מנין אברכים - בר יקר, שערי תורה, מנין אברכים - ישכיל, החדש, אהבת שלום, קהילות יעקב, מגן אברהם, קהילת בני תורה, אליהו הנביא, ועוד.

בית כנסת אחד ייחודי עקב הסיפור שאירע בחניכתו, הוא "בית ציון ואוהל איתן" - בית הכנסת נוסד ביום חמישי בלילה, בכ"ה בתמוז ה'תשל"ה. למחרת בבוקר אירע פיגוע מקרר התופת בכיכר ציון. בעקבות הפיגוע החליטו מייסדי בית הכנסת לקרוא את שמו של בית הכנסת על שמם של הנרצחים בפיגוע. לאחר מכן נקרא בית הכנסת גם על שמם של שלוש בנות שירות שנהרגו ממוקש ברמת הגולן, מכיוון שאחת משלוש ההרוגות, יונה סובר, הייתה בתו של אחד ממייסדי בית הכנסת, פינחס סובר ז"ל. בתחילת דרכו בית הכנסת שכן במקלט, אך בעזרתו של אפרים שילה הושג מימון לבניית בית הכנסת. בזכות פועלו הונצח אפרים שילה בבית הכנסת.

רבנים בשכונה: הרב אליהו אביסרור, הרב צבי וובר, הרב נפתלי אברג'ל, הרב זילברמן.

חינוך וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה פעלו מאז הקמתה שני בתי ספר: ממלכתי וממלכתי דתי (ע"ש ברנדט). בהמשך הוקם בית ספר ממלכתי נוסף - ממלכתי ב', שעם הזמן התאחד עם ממלכתי א' והפך לבית הספר הממלכתי המאוחד. במשך מספר שנים הייתה קיימת בשכונה גם חטיבת ביניים. לקראת סוף שנות ה-70 הוקם בית ספר בשם בית יעקב, שהוא סניף של רשת בית יעקב, שפנה לבנות האוכלוסייה החרדית. ובשנות התשעים הוקם בית הספר הצנע לכת. ובשנת 2017 הוקם בית ספר פרטי על טהרת הקודש הולך בשיטתו של הרב שמואל אוירבעך זצ"ל. עם התפתחותה של נווה יעקב מזרח נוסף בית ספר חרדי לבנות ועוד כעשרה תלמודי תורה חרדיים. בתחילת שנות ה-90 הוקמה גם אולפנא חרדית-לאומית לבנות בשם בית שולמית ולאחר שנים מעטות העתיקה את מושבה לשכונת רמות. בשנת 2014 עברה לשכונה הישיבה התיכונית שפע-מקור חיים מיסודו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, ובה חטיבת ביניים ותיכון. הישיבה מושכת אליה תלמידים מהציבור הדתי לאומי בשכונה.

בשכונה קיימת ספריית נווה יעקב על שם ברנהרד במתחם המנהל הקהילתי, וספריית תרבות תורנית בבית הספר בית יעקב. מתחם המנהל הקהילתי, כולל גם מרכז ספורט, בו מצויים בריכת שחייה באורך 25 מטר, אולם ספורט המיועד בעיקר למשחקי כדורסל, מכון כושר, מגרשי טניס, מגרש סקווש, ושני מגרשי כדורגל.

בשכונה קיים סניף ותיק של תנועת בני עקיבא, וסניפים של תנועות נוער חרדיות. בשנים האחרונות פועל בשכונה סניף "המחדשים" של תנועת הנוער העובד והלומד.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נווה יעקב (מושבה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך אתר עיריית ירושלים
  2. ^ מפת נוה יעקב עם ציון בעלי המגרשים, אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית, ‏1925 לערך
  3. ^ משה ריבלין, הכפר העברי נווה יעקב, מפעל עזרה והצלה למען הכפר העברי נווה יעקב, 1929, עמ' 34
  4. ^ יהושע אופיר, חוטר מגזע, הוצאה פרטית, 1997, עמ' 76
  5. ^ בן הבארד, כתבה בסוכנות אסושיאייטד פרס, 6.9.2009
  6. ^ כתבה בנושא
  7. ^ התפלגות תוצאות הבחירות בשכונה לעיריית ירושלים 2013
  8. ^ יובל ניסני, ניצחון לתושבי נוה יעקב: בית הספר ברנדט לא יעבור לחרדים, באתר כל העיר, 6 ביוני 2018
  9. ^ יובל ניסני, לראשונה: תוכניות פינוי-בינוי במרכזים מסחריים בעיר, באתר כל העיר, 13 ביולי 2017
  10. ^ רפי גמיש, להתחדשות עירונית בירושלים: שת"פ בין חברת רוטשטיין נדל"ן לחברת התחדשות, באתר כל העיר, 20 ביולי 2018
  11. ^ גם השיכונים של נוה יעקב לקראת התחדשות: תוכנית לפינוי-בינוי מקודמת בשכונה, באתר כל העיר, 18 ביוני 2020
  12. ^ הרכבת הקלה בירושלים לקראת אישור, באתר גלובס, 10 במרץ 1997
  13. ^ גל ניסים, ‏הזוכה במכרז הרכבת הקלה בירושלים מתקשה להשיג המימון במט"ח לפרויקט, באתר גלובס, 11 ביוני 2003
  14. ^ יצחק טישלר, ‏רכבת קלה בדרך קשה, באתר גלובס, 31 ביולי 2005
  15. ^ גל ניסים, ‏הרכבת הקלה בירושלים: הקו יוארך עד לגבעה הצרפתית, באתר גלובס, 20 במאי 2003
  16. ^ אבי בר-אלי, הממשלה ועיריית ירושלים ישקיעו 2.5 מיליארד שקל בהרחבת תוואי הרכבת הקלה, באתר TheMarker‏, 19 באוגוסט 2010
  17. ^ אורן דורי, האוצר: זכיינית הרכבת הקלה בירושלים מנסה לסחוט את המדינה, באתר TheMarker‏, 2 במרץ 2017
  18. ^ יובל ניסני, נוה יעקב: אושרה הארכת קו הרכבת הקלה בחצי ק"מ, באתר כל העיר, 10 באוקטובר 2017