משתמש:IDAN BRIK/ אפולוניה מיגדן זפצקי
אפולוניה מיגדן ז'פצקה (בפולנית: Rzepecka Migden, Apolonia; 22 בספטמבר 1902 - 29 בנובמבר 1985), פולנייה שהוכרה כחסידת אומות העולם, על הצלת יהודים בתקופת השואה וקשרה את גורלה עם מדינת ישראל.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפולוניה ז'פצקה חייה בלבוב שבפולין עם בעלה סטניסלב ז'פצקי ובנם אפולוניוש. לאפולוניה ובעלה הייתה היכרות מוקדמת עם המשפחות היהודיות מיגדן וקוצובסקי. ב-15 בנובמבר 1941 התקבלה פקודה רשמית להקמת גטו לבוב, והיהודים נדרשו לעבור לגטו תוך חודש ימים. כאשר משפחת קוצובסקי ומיגדן נכלאו בגטו לבוב, סייעה להם אפולוניה במזון, בגדים חמים וחפצים בסיסיים הנחוצים למחייה. אפולוניה אף סידרה למשפחות תעודות אריות מזויפות.
נוסף על כך בשנת 1942 ברחו שמעון מיגדן ורעייתו עמליה יחד עם בנם קרול ואחיו של שמעון, שלמה סטניסלב ממחנה ההשמדה והעבודה ינובסקה. מי שהעניקה להם מחסה הייתה אפולוניה ולבסוף הצטרפו אליהם יוסף לבהול והנריק קוצובסקי.[1][2][3]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר השחרור, כאשר לאומנים אוקראינים רצחו את בעלה, סטניסלב, התחתן איתה סלומון מיגדן, ששרד את המלחמה בסיועה של אפולוניה, השניים עלו למדינת ישראל ב-23 באוקטובר 1966 ולאחר העלייה התגוררו בחולון.[3]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-29 ביולי 1968 הכיר יד ושם בסטניסלב ז'פצקי, אשתו אפולוניה מיגדן ז'פצה ובנם אפולוניוש זפצקי כחסידי אומות העולם.[4][3]
במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב) חקרו וחיפשו את מקום קבורתה אך לא אותר קברה של אפולוניה.[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרשון, פינצ'בסקי. חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל. הוצאת יד ושם, ירושלים 2023.[3]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עדותו של הניצול הנריק קוצובסקי ליד ושם, 4 בדצמבר 1966 תיק M.31.2/459 ארכיון יד ושם.
- ^ המכון הבין-לאומי לחקר השואה
- ^ 1 2 3 4 ספר חסד אחרון
- ^ אתר חסד אחרון
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021