משתמש:Il.atl/דוברי צרפתית בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפרנקופוניה בישראל היא די משמעותית. בשנת 2010, 300 000 אנשים (כ-4% מאוכלוסיית ישראל) דיברו צרפתית בארץ [1] .

הסוציולוג אליעזר בן-רפאל מבחין בין ארבעה סוגים של פרנקופוניות בישראל.

  1. הפרנקופוניה של עולי צפון אפריקה, שבתוכה רק השכבות האמידות שמרו על נוהג מסוים בצרפתית, לצד תרגול של שפות אחרות.
  2. פרנקופוניה של אליטות, שהגיעו ממדינות בהן השפה הצרפתית הינה סמן החברתי : פרנקופוניה זו נוטה להיעלם.
  3. פרנקופוניה של כמה ישראלים ילידי הארץ, אשר לומדים צרפתית כאופן להשיג מטרות ספציפיות (בעיקרון כדי לעבוד בחו“ל).
  4. לבסוף, יש פרנקופוניה לאומית הנובעת מעולים חדשים מצרפת. לסוג זה יש מאפיין סוציולוגי שמתבטא עם רצון לשמור על שפת האם ולמסור אותה לצאצאים. כתוצאה מזה, רבים מצטרפים לסביבה דוברת צרפתית (בתי ספר, עבודה, תקשורת, מדיה, וכו׳).

לאחר ירידת דיבור הצרפתית בישראל, השפה חווה תחייה מסוימת, ובמיוחד על ידי קבוצות אלה [2] .

לפי נתונים הקונסולריים, בשנת 2020, יותר מ־70.000 אזרחי צרפת גרו בישראל, כולל תושבי השטחים [3]

ישראל והפרנקופוניה הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיבור בשפה הצרפתית הועלה על ידי מדינת ישראל ואף על ידי היישוב, בעיקרון על ידי דוד בן-גוריון, בשנים שקדמו להקמת המדינה היהודית, כניסין להבטיח את תמיכתה וההכרתה של מדינת צרפת במדינת ישראל [4] .

אולם ישראל מעולם לא השתתפה במוסדות הפרנקופוניה.

במהלך הגברת הפרנקופוניה המוסדית בשנות השישים והשבעים, ישראל התעניינה בפרויקט הפרנקופוני ואף השתתפה כמשקיפה בלתי פורמלית בכנסים הבין-ממשלתיים של ראשי מדינות וממשלות פרנקופוניות בשנות 1969 ו- 1970. לאחר מכן, התפרקות היחסים בין ישראל לאפריקה הפרנקופונית גרם לסוף הצגת ישראל במוסדות הפרנקופוניה הבינלאומית [5]

הוויכוח הזה צץ שוב בתחילת שנות התשעים. אז נסתה ישראל להצטרף לפרנקופוניה. בינואר 1993, יהודה לנקרי, שגריר ישראל בצרפת, קיבל את הסכמתו של שר החוץ שמעון פרס, לפתיחת הליך ההצטרפות. ישראל הצליחה להשיג את תמיכתה של צרפת, שארגנה חקירה על הפרנקופוניה בישראל בשנת 1994.

לעומת זאת, לבנון, שדרומה נכבשה על ידי ישראל באותה תקופה, התנגדה לחברות ישראל במוסדות. הצטרפות חבר חדש דורשת פה אחד [6] . מאז פינוי ישראל מדרום לבנון ממשיכה לבנון להתנגד לחברותה של ישראל.

במקביל למאמצים אלה, הרבה מהחברה האזרחית קראו להצטרפות ישראל בפרנקופוניה. בשנת 2007, המועצה המייצגת של המוסדות היהודיים בצרפת (CRIF) ביקשה אז מהפוליטיקאים לתמוך בהצטרפות ישראל לפרנקופוניה. כמה מהמתחרים לבחירות לנשיאות צרפת בשנת 2007 תמכו בזה, ביניהם פרנסואה ביירו, סגולן רויאל וניקולה סרקוזי, או אישים אחרים, כמו ברנרד פיבוט .

ישראל נחשב כחבר לסוכנות האוניברסיטאית לפרנקופוניה (AUF).

בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • David Mendelson (2002). La Culture francophone en Israël (22 cm). Histoire et perspectives méditerranéennes (בצרפתית). Vol. 1. Paris: éd. L’Harmattan. p. 351. ISBN 2-7475-2217-2. {{cite book}}: |format= requires |url= (עזרה) David Mendelson (2002). La Culture francophone en Israël (22 cm). Histoire et perspectives méditerranéennes (בצרפתית). Vol. 1. Paris: éd. L’Harmattan. p. 351. ISBN 2-7475-2217-2. {{cite book}}: |format= requires |url= (עזרה)
  • David Mendelson (2002). La Culture francophone en Israël (22 cm). Histoire et perspectives méditerranéennes (בצרפתית). Vol. 2. Paris: éd. L’Harmattan. p. 337. ISBN 2-7475-2218-0. {{cite book}}: |format= requires |url= (עזרה) David Mendelson (2002). La Culture francophone en Israël (22 cm). Histoire et perspectives méditerranéennes (בצרפתית). Vol. 2. Paris: éd. L’Harmattan. p. 337. ISBN 2-7475-2218-0. {{cite book}}: |format= requires |url= (עזרה)
  • Till R. Kuhnle; Carmen Oszi; Saskia Wiedner (2011). Orient lointain : proche Orient (22 cm). Édition lendemains (בצרפתית). Tübingen: Narr. p. 160. ISBN 978-3-8233-6516-7. Till R. Kuhnle; Carmen Oszi; Saskia Wiedner (2011). Orient lointain : proche Orient (22 cm). Édition lendemains (בצרפתית). Tübingen: Narr. p. 160. ISBN 978-3-8233-6516-7.
  • אליעזר ומרים בן רפאל (2013) סוציולוגיה וסוציולינגוויסטיקה של פרנקופוניות ישראליות, פרנקפורט, ברלין, ניו יורק: פיטר לאנג

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שפה הצרפתית בעולם ,2014 הוצאת Nathan, תבנית:P..
  2. ^ הרצאת אליעזר בן רפאל בסדנה בנושא ישראל והפרנקופוניה, שאורגנה על ידי מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, באוניברסיטת בר-אילן ב - תבנית:Date-.
  3. ^ MEAE - אזרחי צרפת בחו"ל 2020, באתר משרד אירופה ומשרד החוץ - אזרחי צרפת המתגוררים בחו"ל 2020 (בצרפתית)
  4. ^ צילה הרשקו, ”בין פריז לירושלים, צרפת, ציונות וביצירת מדינת ישראל“ 1945-1949, הוצאת Honoré Champion, ספריית מדעי היהדות, 2003 (עם הקדמה של שמעון פרס).
  5. ^ נאום של צילה הרשקו ועמוס שופק במהלך הסדנא בנושא ישראל והפרנקופוניה שארגן מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן ב - תבנית:Date-.
  6. ^ הרצאת אליעזר בן-רפאל בסדנה בנושא ישראל והפרנקופוניה, שאורגנה על ידי מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, באוניברסיטת בר-אילן ב - תבנית:Date-.

קטגוריה:ישראל: יחסי חוץ קטגוריה:ישראל: שפות קטגוריה:עליות לארץ ישראל קטגוריה:צרפתית