משתמש:Itafly/טיוטה
נורמה קוגנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב המדינות רוב הזמן מקיימות את המשפט הבינלאומי, אך במידה והן חותמות על הסכם אשר סותר כלל משפטי קוגנטי ההסכם בטל ואין לו תוקף משפטי בינלאומי. [1]
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1969 התכנסה ועידת וינה אשר יצרה את אמנת וינה בדבר דיני אמנות. באמנה נקבעו כללים חשובים למשפט הבינלאומי המנהגי וחלק מהכללים הפכו לנורמות בעלות סטטוס עליון על פני נורמות אחרות.[2][3][4]
למעשה נוצר מדרג חוקתי בין נורמות עליוניות שהן קוגנטיות (JUS COGENS)[1] לנורמות רגילות שהן דיספוזיטיביות (JUS DISPOSITIVUM).[5]
המשמעות של הכללים הקוגנטיים הינה כי לא ניתן לסטות או להתנות עליהם באמצעות אמנה או כל מסמך או כל פעולה משפטית אחרת, למעט ע''י נורמה קוגנטית אחרת, מאוחרת, שמשנה את הנורמה הקיימת[6]. זאת לעומת כללים דיספוזיטיבים אשר ניתן להתנות עליהם.[7][8]
ההצדקה התאורטית לקיומן של נורמות קוגנטיות היא כי קיימים ערכים יסודיים משותפים לכל הקהילה הבינלאומית ויש אינטרסים בשמירת אותם יסודות וערכים, לכן אסור לאפשר למדינות לפגוע בהן[9]. הכללים הקוגנטיים מייצגים אינטרסים רחבים ולכן רואים בהם נורמות של צדק טבעי או תקנת הציבור ולכן המשפט הבינלאומי מקנה להן הגנה מוחלטת.[3]
סיבת יצירת האמנה הייתה מתוך רצון המדינות המנסחות לקבוע נורמות אשר יסדירו את היחסים ביניהן, ויעזרו להכוונת התנהגות מדינות העולם. וזאת ע''י יצירת נורמות בעלי סטטוס גבוה יותר מהכללים הקיימים באמנות ומנהגים עד אותה תקופה.[3]
בדברי ההסבר לאמנה יש דוגמאות למהם הכללים הקוגנטים, למשל: איסור שימוש בכוח, איסור לכריתת אמנות המפרות זכויות אדם ,כריתת אמנות המפרות את עיקרון השוויון בין המדינות וכריתת אמנה שתפגע בעיקרון ההגדרה העצמית.[2] ועיקר הנורמות הקוגנטיות נוגעות לנושאים הבאים: זכות ההגדרה העצמית של עמים, איסור על תוקפנות, רצח עם, עבדות, הפלייה גזעית, והפרדה גזעית (אפרטהייד). אמנות או הסכמים אשר לא יעמדו בנורמות הקוגנטיות שנקבעו באמנת וינה יהיו בטלות (void)[10][9].
כינון ותוכנן של הנורמות העליונות[3][עריכת קוד מקור | עריכה]
נורמת על הינה נורמה אשר מוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית ואסור לסטות ממנה. הועידה קבעה בסעיף 53 לאמנה כי אמנה או הסכם אשר יסתרו את נורמות העל יהפכו לבטלים. בנוסף, ניתן לשנות את הכלל הקוגנטי רק על ידי נורמה מאוחרת יותר בזמן ובשביל שתצליח להתגבר על הקיימת היא צריכה להיות בעלת אותו האופי הקוגנטי שהיה לנורמה שהיא אמורה להחליף.
הסתייגות או התנגדות "עקבית" לנורמה קוגנטית הינה משוללת תוקף ולא מתקבלת.(ספר- המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום, עמ'110) .
כיצד נוצרו הנורמות העליוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמנת וינה מדינות העולם הסכימו ביחד על כמה נורמות מאוד חשובות אשר אותן הן קבעו כקוגנטיות.[11] בכך שמדינות רבות חתמו על האמנה ניתן לראות הסכמה רחבה של הקהילה הבינלאומית על נורמות בודדות אותן ניתן לראות כנורמות ״על״ והן: איסור על אפליה גזעית, אפרדהייטף פשעים נגד האנושות , איסור שימוש בכוח לשם שליטה קולוניאלית ועוד...[12]
המדינות אשר חתמו על האמנה נמנעו מלתת דוגמאות ספציפיות בכדי להשאיר את הרשימה פתוחה[13].
הפרה של נורמה קוגנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בועידת וינה נקבעו סעיפים אשר קובעים מגבלות דרכם ניתן לטעון להפרה של הנורמה הקוגנטית[2], על המדינה הטוענת להיות חתומה וחברה באמנת וינה 1969 ובנוסף היא צריכה להיות חתומה על האמנה לגביה היא טוענת שקיימת הפרה של הכללים הקוגנטיים אשר נכללים באמנת וינה. הכללים הקוגנטיים יוצרים מערכת הסדרה בינלאומית וניתן להסתמך עליהם ולהפעילם רק בסיטואציה מסוימת[3]. הכללים הקוגנטיים משפיעים בעיקר על התנהלותם של מדינות ועל הפרט במדינה.[12]
השפעות של הכללים הקוגנטיים[11][13][3][עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית המשפט עשוי לפרש סעיפים באמנות באופן שיעלה בקנה אחד עם הכללים הקוגנטיים.
- נורמות קוגנטיות יוצרות הרתעה כלפי מדינות ויחידים הואיל ויש נורמות מוחלטות שחל איסור מוחלט לסתור אותן.
- באמנה בה יש סעיף אשר סותר כלל קוגנטי ושאר האמנה אינה סותרת בית המשפט יוכל לקבוע שהסעיף הספציפי מבוטל ואמנה תישאר בתוקף.
- אמנות ומנהגים לא יכולים לסטות מנורמות קוגנטיות, במידה יש פגיעה או סטייה בנורמה קוגנטית הם יבוטלו מיד.
- לפי הנורמה הקוגנטית מדינה רשאית לסרב להסגרה של אדם אם היא חוששת שהמדינה אליה יוסגר האדם תפר את הנורמה הקוגנטית האוסרת על עינויים.
- נורמות קוגנטיות מבטלות חוקים מקומיים אשר סותרים או פוגעים בנורמות הקוגנטיות, לכן ניתן יהיה לתבוע בבית דין בינלאומי תחת הטענה כי החוק לא חוקי ושיש לבטלו.
- אם מדינה מוקמת על בסיס אלימות או קולוניאליזם או שלילה מתמשכת של זכויות אדם מדינות העולם מחוייבות לפי הכללים הקוגנטיים לא להכיר בה[10].
שימוש בפועל בכללים קוגנטיים[11][עריכת קוד מקור | עריכה]
בתי המשפט בעולם לא השתמשו בכללים הקוגנטים על מנת אמנות. אלא בתי משפט השתמשו בכללים הקוגנטיים בכדי שסעיף ספציפי לא יקבל תוקף באמנה[3]. לדוגמא הסכם הסגרה בין שוויץ לארגנטינה בו בית המשפט השווצרי לא הסכים להסגיר את הנאשמים בטענה שהמשטר בארגנטינה מפר זכויות אדם ושהנאשמים לא יזכו להליך הוגן.[3][10]
בשנת 2017 האסיפה ה69 של הוועדה למשפט בינלאומי של האו"ם קבעה כללים שיאפשרו לקבוע האם נורמה היא נורמה קוגנטית. הוועדה קבעה כי הנורמה צריכה לעסוק במשפט בינלאומי כללי והקהילה הבינלאומית כולה נדרשת להסכים משום שמדובר בנורמה שאין לאפשר חריגה ממנה[14].
כיום מנסים להוסיף נורמות קוגניטיביות נוספות כגון הגנה על איכות הסביבה, זכות ההגדרה העצמית של עמים ואפילו ריבונות המדינות על משאבי הטבע שבשטחן.
פגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיים פגם מהותי בהגדרה של הכללים הקוגנטים וזאת משום שהכללים נוטים להיות כלליים מדי או רחבים מדי. למשל, כלל קוגנטי ידוע הוא איסור על קיומה של עבדות ועל סחר בעבדים אך קשה לקבוע האם עבודה תמורת שכר נמוך עד כדי חרפת רעב, תוך כדי יצירה של תנאי ניצול היא עבדות או לאו[12].
כמו כן קיים חוסר וודאות באשר לדרך יצירת הנורמות הקוגנטיות, ולא קיימת הסכמה מלאה על מהם כלל הכללים הקוגנטיים, אומנם אין מחלוקת על גרעין קשה של 128 נורמות, הכוללות בין היתר- רצח עם, שוד ים, עינויים, הפרעה חמורה של זכויות אדם בסיסיות, סחר בעבדים, פשעי מלחמה, פשעי נגד האנושות ותוקפנות. אך בהיעדר רשימה מוסמכת של נורמות קוגנטיות השימוש בכללים אלה בעייתי ומוגבל ברמת אפקטיביות.[3]
סעיף 53 לאמנת וינה בדבר דיני אמנות, 1969 [2][עריכת קוד מקור | עריכה]
סעיף זה מציג שני תנאים אשר מאפיינים את הכלל הקוגנטי: -מה?!!?
- יש צורך לבחון את התוכן המהותי של הכלל והאם מקורו במנהג או באמנה.
- הכרה אוניברסלית הינה ככל גובר אשר
סעיף 64 באמנת וינה בדבר דיני אמנות, 1969 [2][עריכת קוד מקור | עריכה]
הסעיף קובע כי אמנה מתבטלת אם נוצר כלל קוגנטי אשר מנוגד לה. אמנת האמנות מגדירה נורמה עליונה כנורמה המקובלת על ידי חבר המדינות וחל איסור מוחלטת לבצע שינוי כלשהו אלא על ידי נורמה מאוחרת יותר בעלת אותו אופי, לכן אמנה שמנוגדת להוראות קוגנטיות בטלה. מנהג אזורי אשר מנוגד לנורמה קוגנטית או התנגדות עקבית לכלל מנהגתי קוגנטי בלתי אפשרי. [12] --- לבדוק שזה נכון יותר מידי דומה ל53?
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונגו נגד רואנדה 2006:[15] לפי סעיף 19 לאמנה למניעת השמדת עם נקבע שסכסוכים בנוגע לאמנה יוכרעו בבית הבינלאומי בהאג. רואנדה טוענת שהיא הסתייגה מסעיף אשר קובעה את סמכות השיפוט. קונגו טוענת שהאיסור על השמדת עם הוא סעיף קוגנטי חשוב מאוד אשר משפיע גם על סוגיית הסמכות. רואנדה טענה מנגד כי לא הסתייגה מהאיסור להשמדת עם אלא רק לסמכות השיפוט ולכן לטענתה לא ניתן לטעון נגדה כי פגעה בכלל קוגנטי. בית המשפט קבע שמדינה לא יכולה להביא את סכסוכיה לבית הדין במצב בו היא לא מסכימה עם סמכות סעיף שדאינו קוגנטי ולכן ניתן לראות מצב בו יש התנגדות בין נורמות והנורמה הקוגנטית לא גוברת על הנורמה הרגילה. [16]
- פסיקה שנויה במחלוקת בה גרמניה תבעה את איטליה בשנת 2012 בICJ [17]. בתביעה זו בית המשפט עסק בתביעות נזיקין שנגרמו במהלך מלחמת העולם השנייה בשטחה של איטליה ע״י השלטון הגרמני. איטליה טענה שגרמניה הפרה את דיני הלחימה הקוגנטיים שיש לבטל לגרמניה את החסינות. בית המשפט הבינלאומי דחה את הטענה וקבע שחסינות מדינה הינה כלל קוגנטי ולא ניתן לבטל אותו. [18]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמנת וינה בדבר דיני אמנות, 1969
אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים
אמנת וינה בדבר יחסים קונסולריים
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובי סיבל, יעל רונן, מקורות המשפט הבינלאומי, משפט בינלאומי, ירושלים: המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למשפטים, התשע"ו, 2016
ארנה בן נפתלי, יובל שני, המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום, תל אביב: רמות, 2006
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר הרשמי של בית הדין הבינלאמי לצדק
- ^ 1 2 רובי סיבל, יעל רונן, מקורות המשפט הבינלאומי, משפט בינלאומי, ירושלים: המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למשפטים, התשע"ו, 2016
- ^ 1 2 3 4 5
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Vienna Convention on the Law of Treaties, The American Journal of International Law 63, 1969, עמ' 875–903 doi: 10.2307/2199522 - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 J. S. Stanford, The Vienna Convention on the Law of Treaties, The University of Toronto Law Journal 20, 1970, עמ' 18–47 doi: 10.2307/825403
- ^ Home .:. Sustainable Development Knowledge Platform, sustainabledevelopment.un.org
- ^ World population projected to reach 9.8 billion in 2050, and 11.2 billion in 2100, UN DESA | United Nations Department of Economic and Social Affairs, 2017-06-21 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Article 64 ,Vienna Convention on the Law of Treaties
- ^ Goal 6 .:. Sustainable Development Knowledge Platform, sustainabledevelopment.un.org
- ^ Goal 2 .:. Sustainable Development Knowledge Platform, sustainabledevelopment.un.org
- ^ 1 2 ארנה בן נפתלי, יובל שני, המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום, תל אביב: רמות, 2006
- ^ 1 2 3 Orakhelashvili, Alexander, author., Akehurst's modern introduction to international law
- ^ 1 2 3 Egon Schwelb, Review of Jus Cogens and the Vienna Convention on the Law of Treaties. A Critical Appraisal, The American Journal of International Law 69, 1975, עמ' 902–903 doi: 10.2307/2200646
- ^ 1 2 3 4 Kaczorowska, Alina, author., Public international law
- ^ 1 2 Paul V. McDade, The Effect of Article 4 of the Vienna Convention on the Law of Treaties 1969, The International and Comparative Law Quarterly 35, 1986, עמ' 499–511
- ^ Report of the International Law Commission Sixty-ninth session, ch. VIII, p.192–202
- ^ Cour internationale de Justice - International Court of Justice | Cour internationale de Justice, www.icj-cij.org
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, International Court Justice (ICJ): Case Concerning Armed Activities on the Territory of the Congo (Democratic Republic of the Congo v. Rwanda), International Legal Materials 45, 2006-05, עמ' 562–620 doi: 10.1017/s0020782900006343 - ^ Cour internationale de Justice - International Court of Justice | Cour internationale de Justice, www.icj-cij.org
- ^ Nußberger Benjamin, Otto Victoria, Jurisdictional Immunities of the State (Germany v Italy, Greece Intervening), Max Planck Encyclopedia of Public International Law, Oxford University Press, 2015-11