משתמש:Itamarkalimi/איומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איומים היא עבירה פלילית שמטרתה לגרום למאויים לפחד מפגיעה חומרית או פיזית ,להרגיז או להקניט לא כדין.

פעמים רבות משמשת האיום לצורך הפחדה ועל מנת להקניט או להרגיז, במצבים מסויימים אף להניע את המאויים לעשות מעשה מסויים.

איום במטרה להשיג דבר שלא היה משיג ללא האיום זה סחיטה באיומים.

האיסור על איומים לפי חוק העונשין בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 192 לחוק העונשין קובע:

"המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים". על פי פסיקת בית המשפט העליון, האינטרסים החברתיים המוגנים בעבירת האיומים הינם מניעת ההפחדה וההקנטה וחופש הבחירה של הפרט.

עבירת איום יכולה להיות בכל דרך שהיא בין אם בהתנהגות,במרומז,מוסווה או במפורש.

עבירת איום היא עבירה התנהגותית שהיסוד הנפשי העומד מאחוריה על פי פסיקת בית המשפט זה ידיעה בהסתברות גבוהה שהאיום יקניט לא כדין גם אם המאיים לא התכוון לממש את האיום.

עבירת איומים נחשבת עבירת סדר ציבורי.

העקרון המוסרי והאינטרס החברתי העומד מאחורי האיסור על איומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור על הקנטות של הפרט לא כדין.

שלוות הנפש של הפרט.

האיסור לפגוע בחופש הבחירה של הפרט.

להלן פסק דין על הרשעה בעבירת איומים וסחיטה באיומים http://www.the7eye.org.il/verdicts/51786

העקרון המוסרי העומד מאחורי האיסור על איומים לפי היהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הציווי לא תעשה של התורה זה אונאת דברים שמשמעותה האיסור לגרום צער לזולת באמצעות הדיבור.

היסוד הנפשי מאחורי עבירת איום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בכל עבירה פלילית ,נוסף על היסוד העובדתי שמוכיח שהמעשה אכן בוצע מעבר לכל ספק סביר, צריך להוכיח שהמבצע העבירה היה מודע לכך שהוא מבצע את העבירה מעבר לכל ספק סביר.

עבירת איום היא עבירה התנהגותית שהיסוד הנפשי העומד מאחוריה ,על פי פסיקת בית המשפט, זה ידיעה בהסתברות גבוהה שהאיום יקניט לא כדין.

גם אם המאיים לא התכוון לממש את האיום.

ראה גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


[[קטגוריה:פשעים]]