לדלג לתוכן

משתמש:Moshe112/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקום מגורים נפוץ של ההיפופוטמים - סוכות מציל

היפופוטם הוא מין פרוק-רגליים החי על גגות בני אדם החולים במחלת האקרונומליה החבורית, היא נפוצה בדרום מזרח יבשת אסיה ובצפון מערב יבשת אפריקה.

מיון ואבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיפופוטם שייך למחלקת הכורזי-פופוטמיים, בתוך מערכת פרוקי-הרגליים.

מחלקת הכורזי-פופוטמיים מאופיינת במספר גפיים הנע בין שלושה וחצי לחמישים ושלושה וחצי, כאשר חצי הגף הנוסף משמש לרוב לשידור אותות בין פרטי המין. כך גם אצל ההיפופוטם, בעל שבעת וחצי הגפיים, כאשר אורכו של חצי גפו כמטר ושלושה רבעים.

המין "היפופוטם" התפתח מתת המחלקה "פופוטמיים", ובפרט מהמין "היפופוטם תת-גנדי" אשר היה נפוץ באיזור המזרח התיכון בסוף עידן המזוזואיקון.[1] משם הוא התפצל למספר מינים, מהם היחיד ששרד הוא ה"היפופוטם".

מראה חיצוני ומבנה גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, המאפיין החיצוני העיקרי של ההיפופוטם הוא מספר גפיו - שבעה וחצי גפיים. מתוכן שבעה משמשים להליכה והאחת האחרונה - שלא כמו אצל רוב המינים השייכים למחלקת הכורזי-פופוטמיים, חצי גפו הנוספת משמשת לקיבועו לגגות הבתים של בני האדם החולים, על כך יפורט בנושא ההתנהגות.

גודלו של ההיפופוטם נע בין שלוש כפות יד של תינוק לעשר כפות רגל של פרט אדם בוגר, וצורתו דומה לצורת נחש, גליל ארוך וצר יחסית, אך במספר מקומות בגופו מחוברות הגפיים, כאשר לרוב הן מחולקות שווה בשווה, כאשר המספר הגדול יותר(3.5 גפיים) נמצא לרוב בצד שמאל, זכר לתקופה בה אבותיו האבולוציוניים נעו אך על צד שמאל[2].

בנוסף למספר גפיו היחודי, מאפיין נוסף של ההיפופוטם הוא דוגמת שריונו, אשר לרוב מורכבת ממספר צבעים שזורים במה שנראה כסוג של אריג. הצבעים הנפוצים ביותר הם כחול, כתום וסגול, אך לפעמים מוצאים בטבע היפופוטמים בעלי צבעים שונים, ולעיתים נדירות אף בצבע אדום ושחור.

המבנה האנטומי הפנימי של ההיפופוטם אינו ידוע בצורה מדויקת, אך ככל הנראה שמערכת הדם שלו מורכבת ממספר קשתות המחברות בין הורידים והעורקים, מערכת המדמה לב. ככל הנראה שאין להיפופוטם מערכת עיכול מוגדרת, והמזון מעוכל בגוף באזור המוח, יחד עם המחשבות.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיפופוטם נמצא כאמור

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסיו עם האדם ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פוקס, נינה (2022-07-22). "חלבון מזבוב, קינואה במקום חיטה ו"בננה מזויפת" | משבר המזון - מבט לעתיד". Ynet. נבדק ב-2022-07-26.
  2. ^ ארנולד קרונג'סטיר, תרגום: מיראי, 5, מאפייני בעלי החיים הנכחדים בסוף עידן המזוזאיקון, כרך ב', מיראי הסטלין בע"מ, 1934, עמ' 73-75. (בעברית)