מזוזואיקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עידן המזוזואיקון הוא עידן בלוח הזמנים הגאולוגי. משך תקופתו: 180 מיליוני שנים, מלפני 245 מיליוני שנים ועד לפני 65 מיליוני שנים. במזוזואיקון נמצאים לפי הסדר תור הטריאס, תור היורה ותור הקרטיקון.

עידן המזוזואיקון, העידן התיכון בהתפתחות עולם החי ועולם הצומח, היה בעל חשיבות רבה מבחינה גאולוגית באזורנו. סלעים רבים מעידן זה נחשפים בארץ ישראל, וכן התרחשו בו אירועים טקטוניים חשובים שהשפיעו על עיצוב השטח. לעידן זה גם חשיבות כלכלית – רבים מהסלעים שנוצרו בו משמשים מלכודות למאגרי מים, נפט וגז טבעי, וכן מקור לחומרי בנייה.

מפת העולם בתור הטריאס

עידן המזוזואיקון נחלק לשלושה תורים, כאשר גבולות התורים נקבעו לפי שינויים קיצוניים בהרכב החיים בכדור הארץ. שמותיהם של התורים ניתנו לפי טור הסלעים מתקופות אלה באירופה:

נוף טיפוסי למזוזואיקון
אומדן הזמן תור
מלפני 140 מיליוני שנים עד לפני 65 מיליוני שנים קרטיקון Cretaceous
מלפני 195 מיליוני שנים עד לפני 140 מיליוני שנים יורה Jurassic
מלפני 230 מיליוני שנים עד לפני 195 מיליוני שנים טריאס Triassic

בסופו של עידן הפלאוזואיקון חלה נסיגת ים נרחבת, אשר אפשרה התפתחות של מינים יבשתיים רבים וכן התאמה של מינים נוספים לתנאי לגונה. מינים ימיים רבים, לעומת זאת, נכחדו בתקופה זו.

בתור הטריאס הופיעו אלמוגים ונבנו שוניות, התפתחו אמוניטים חדשים, וכן זוחלים ימיים, דינוזאורים, צבים ויונקים ימיים קטנים. כמו כן, הופיעו בה שרכים ונמשכה התפתחות המחטניים. בתקופה זו שגשגו הארכוזאורים - זוחלים קדומים מהם התפתחו הדינוזאורים שהופיעו, לפי רוב הסברות, לפני 230 מיליון שנה ויש שני מקורות שהזכירו גיל של 240 מיליון שנה באשר לראשיתם.

בתור היורה שרר באזורנו אקלים חם, ושוניות האלמוגים שגשגו. בעולם החלה בתור זה פתיחתם של האוקיינוס האטלנטי ושבירת יבשת גונדוואנה שמדרום לים הטתיס. זוחלים עלו על היבשה וחלקם אף פיתחו יכולת לעוף. בסוף היורה חלה נסיגת ים נרחבת. ביורה שלטו ביבשה הדינוזאורים ובפרט הזאורופודים הענקיים ששקלו עשרות טונות והגיעו לגדלים של עשרות מטרים, והיו היצורים הגדולים ביותר שהילכו על פני האדמה.

בתור הקרטיקון חלה הצפה מחודשת של היבשות, שהגיעה לשיאה בסופו. האמוניטים הגיעו לפריחה בזמן זה, וכן הים היה מלא בפלנקטון – כפי שניכר בסלעי הקירטון המאפיינים תור זה. בשלהי הקרטיקון פרחו הדינוזאורים ועדרים של צרטופסיים (כמו הטריצרטופס באמריקה הצפונית) והדרוזאורים פרחו בהמוניהם עד להכחדתם לפני 65 מיליון שנה באירוע שסימן את סוף הקרטיקון. שני שלדי הדרוזאורים נתגלו בשכבות צעירות מן הקרטיקון ומן המזוזואיקון בכללו, אחד מהם הוערך בגיל 64.5 מיליון שנה, השני הוערך ב-64.8 +- 0.9 מיליון שנה. אבל רוב המדענים אינם מתרשמים מן הטענה שהדרוזאורים שרדו כביכול גם בקנוזואיקון[דרוש מקור]. לפי ההסבר בוויקיפדיה בגרסה האנגלית, שני השלדים נקברו פעמיים, בפעם הראשונה לאחר מות בעלי החיים ופעם שנייה לאחר שנסחפו ממקום מותם ולכן נמצאו קבורים בסלעים שלאחר קץ עידן הדינוזאורים.

לקראת סוף המזוזואיקון חל שינוי קיצוני בתנאים בכדור הארץ. שינוי זה גרם להיעלמותם של מינים רבים, ביניהם האמוניטים, הרודיסטים, חוריריות שונות והדינוזאורים. הכחדה גדולה זו יצרה גבול ביוגני בין המזוזואיקון והקנוזואיקון, עידן בעלי החיים החדשים, שבא אחריו. גבול זה מכונה גם "גבול K-T" משום שמפריד בין הקרטיקון והשלישון.

המסלע המזוזואי באזורנו

בעידן המזוזואיקון חדר ים הטתיס לתוך היבשה בפעימות מתגברות. שינוי הדרגתי זה גרם למעבר הדרגתי של סלעי המשקע מקלאסטיים לקארבונטים ימיים, תוך שיש לעתים החלפות המעידות על נסיגות.

הסלעים המזוזואים באזורנו נחלקים לשלוש קבוצות:

כמו כן קיימם סלעים מגמתיים.

מזוזואיקון
טריאס יורה קרטיקון
טריאס תחתון טריאס תיכון טריאס עליון ליאס דוגר מלם קרטיקון תחתון קרטיקון עליון
קנומן טורון סנון
קוניאק סנטון קמפן מאסטריכט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]