לדלג לתוכן

משתמש:Moshe112/טיוטה - 4Q120

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

4Q120 (נקראת גם pap4QLXXLevb; VH 46; Rahlfs 802; LDAB 3452) היא מגילה המכילה קטע מתרגום השבעים לספר ויקרא, שנמצאה סמוך לקומראן במערה מספר 4, ומוצגת כיום במוזיאון רוקפלר בירושלים.

ההיסטוריה של המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגילה היא חלק ממגילות קומראן - הנקראות גם מגילות מדבר יהודה. אלו אוסף מגילות הנמצאו באזור מדבר יהודה, מערב ים המלח, החל משנות הארבעים של המאה ה20.

את המגילות הראשונות מצא רועה צאן בדואי בשם מוחמד א-דיב, וממנו קנה אותן פרופסור אלעזר ליפא סוקניק. לאחר מכן התחילו לבוא עוד ועוד משלחות לאזור קומראן, שם נמצאו המגילות הראשונות, ומצאו עוד ועוד קטעי מגילות. באחת המערות - מערה מספר 4 - מצאו כמות ענקית של קטעי מגילות: כ15,000 קטעי מגילות, המהווים חלקים מ600 ספרים שונים. אחת המגילות שמצאו באותה המערה היא מגילה 4Q120.

המגילה מתוארכת לתחילת המאה הראשונה לספירה, או סוף המאה הראשונה לפני הספירה.

לאחר חקירת המגילה ותיעודה, המגילה הועברה למוזיאון רוקפלר הנמצא בירושלים, ושם היא מוצגת.

תיאור המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב היד כתוב על פפירוס דק, כאשר הכתב נמצא על שני צידי הפפירוס. מדובר על 97 חלקי (פרגמנטים) פפירוס, שרק על 31 חלקים ממנו ניתן לפענח טקסט כלשהו. כתב היד מכיל חלקים של ספר ויקרא מפרק א פסוק יא, ועד פרק ה פסוק כה, הכתובים ביוונית, כלומר - המגילה היא כתובה כחלק מתרגום השבעים, תרגום התורה והתנ"ך ליוונית.

המגילה נמצאת במצב מאוד מקוטע, כאמור - 97 חלקי פפירוס. בנוסף לכך, בתוך הטקסט ישנם חללים המשמשים להפרדה בין מושגים ושאר חלוקות בתוך הטקסט, וישנו גם שימוש בסימן מיוחד (⌐) להפרדה בין פסקאות שונות בטקסט.

ΙΑΩ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המאפיינים הייחודיים של הטקסט במגילת 4Q120 הוא ההופעה של האותיות ΙΑΩ במקום שם י-ה-ו-ה, אחד משמותיו של אלוקים. אלו הופעות כמעט יחידות של התחליף הנ"ל לשם העברי, כאשר במגילות אחרות מופיעים שמות כגון: "κύριος", כתיבת השם בעברית או אפילו כתיבת ארבע נקודות - " .... " במקום שם האלוקים.

עמנואל טוב טוען שהחלפת שם י-ה-ו-ה ב-ΙΑΩ היא מוקדמת יותר מכינויים כתובים אחרים לאלוקים, ושכינוי זה הוא הוכחה לכך ש"הפפירוס מייצג גרסה מוקדמת של הכתוב היווני" בניגוד לטקסט של כתבי היד הראשיים והמוכרים יותר[1].

  1. ^ Sabine Bieberstein; Kornélia Buday; Ursula Rapp (2006). Brücken Bauen in Einem Vielgestaltigen Europa. Jahrbuch der Europäischen Gesellschaft für Theologische Forschung von Frauen: European Society of Women in Theological Research, Jahrbuch der Europäischen Gesellschaft für die Theologische Forschung von Frauen, European Society of Women in Theological Research, Journal of the European Society of Women in Theological Research. Vol. 14. Peeters Publishers. p. 60. ISBN 9042918950.