לדלג לתוכן

אלעזר ליפא סוקניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלעזר ליפא סוקניק
לידה 12 באוגוסט 1889
ביאליסטוק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בפברואר 1953 (בגיל 63)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ישראל, רוסיה
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1912
בן או בת זוג חסיה סוקניק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יגאל ידין, יוסף ידין עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר המגילות הגנוזות, מייסד האנציקלופדיה המקראית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרופסור אלעזר סוקניק (מימין) ופרופסור נחמן אביגד, מודדים תרשים של פסיפס באוניברסיטה העברית בירושלים, דצמבר 1935

אלעזר ליפָּא סוּקֶנִיק (12 באוגוסט 1889, ביאליסטוק28 בפברואר 1953, ירושלים) היה ארכאולוג, פרופסור וראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. היה הראשון שעמד על חשיבותן של המגילות הגנוזות ועסק בחקירתן. ייסד (יחד עם משה דוד קאסוטו) את האנציקלופדיה המקראית.

חתן פרס ישראל למדעי הרוח, תשי"ט[1].

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלעזר ליפא סוקניק נולד בביאליסטוק שבפולין (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית) בשנת 1889. בשנת 1912 עלה לארץ ישראל. בזמן מלחמת העולם הראשונה הצטרף לצבא הבריטי במסגרת הגדודים העבריים. ב-1920 הוציא ביחד עם המורה והמדריך חיים אריה זוטא את "מדריך הטיולים לירושלים וסביבותיה".

סוקניק למד באוניברסיטת ברלין, וקיבל תואר דוקטור מדרופסי קולג' בפילדלפיה (כיום חלק מאוניברסיטת פנסילבניה) ב-1926. נושא עבודת הדוקטור היה בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל. סוקניק היה הארכאולוג הראשון שהועסק על ידי האוניברסיטה העברית, והוא עסק בחפירות ארכאולוגיות שונות מטעמה. ב-1938 מונה לפרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה. בין האתרים שחפר היו בתי הכנסת בבית אלפא ובחמת גדר והחומה השלישית בירושלים של ימי בית שני. יזם את הקמתו של בית הנכות לעתיקות היהודים.

אשתו הייתה חסיה סוקניק, מהגננות העבריות הראשונות, ולזוג נולדו שלושה בנים:

משנתגלו לראשונה מגילות מדבר יהודה במערה סמוך לקומראן, היה סוקניק מהראשונים שעמד על טיבן. בנובמבר 1947, זמן לא רב בטרם פרוץ מלחמת העצמאות, רכש שלוש מתוך השבע שנתגלו אז, מסוחר עתיקות בבית לחם (שאר הארבע התגלגלו לארצות הברית ובסופו של דבר הצליח בנו, יגאל ידין, לרכוש גם אותן). מאז שנתגלו המגילות ועד יום מותו עסק סוקניק רבות בחקירתן.

ב-1948 מונה לחבר בוועדה המקצועית של ועדת הסמל והדגל, שבחרה בסמל מדינת ישראל. סוקניק עמד גם בראש המפעל הגדול של האנציקלופדיה המקראית, יחד עם חוקר המקרא משה דוד קאסוטו, אולם שניהם זכו לראות רק את הכרך הראשון מן הסדרה, שיצא לאור בשנת 1950. סוקניק נפטר ב-1953.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יגאל ידין, "א' ל' סוקניק: קווים ביוגרפיים", ארץ ישראל ח (1967), 12–20.
  • Eleazar Sukenik with an Introduction by Steven Fine, The Ancient Synagogue of Beth Alpha, Georgia Press, 2007.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלעזר ליפא סוקניק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.