משתמש:Msganor/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
עורך במסגרת הסדנא לעורכי ויקיפדיה בעברית בספריה הלאומית - ירושלים
רב-רעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
"רב-רעיון" היא גישה לפיתוח תרבות ארגונית תומכת יצירתיות ויזמות-פנים-ארגונית.
גישה זו פותחה ע"י ד"ר מיכאל גנור ויעקב ויטנברג ופורסמה בשנת 2002 בספרם "רב רעיון: מיצירתיות אישית לחדשנות ארגונית". איורים: יונה מצניק[1].
"רב-רעיון" מתבססת על ערך הומניסטי לפיו לכל אדם פוטנציאל לחשיבה יצירתית וכי רעיונות של עובד יחיד ובקבוצות הנם בעלי ערך רב לטובת הארגון כולו.
מטרת "רב-רעיון" היא להעניק למנהלי ארגונים ומפעלים כלים מעשיים בכדי לקדם נורמות של חשיבה יצירתית וחדשנות בארגונם.
במרכז הגישה נמצאת "שרשרת היזימה": אלו התנאים ההכרחיים שקיומם תומכים בעיצוב תרבות ארגונית תואמת. לשרשרת 12 שלבים וכוללים לדוגמא: שידור ציפייה לרעיונות, השקעה בצוות חושב, יצירת התלהבות, למידה ארגונית, ועוד.
חולשות בחוליות שונות ב"שרשרת" עלולות לקטול יוזמות חדשות הצומחות מדרגי הירארכיה בינוניים ונמוכים, בעודן בעיבן. חיזוקם של אותם שלבים חלשים נתמכת בשורה ארוכה של "מנגנוני רב-רעיון", שהם הסדרים ניהוליים שתפקידם לעודד עובדים יצירתיים ורעיונותיהם - לטובת הארגון כולו.
" מנגנוני רב-רעיון" מבוססים על חשיבה מטפורית, של משל-ונמשל. חלק משמות המנגנונים: "ציידים", "זבלנים", דוד וגוליית", מועדון הרעיונאים", "מרחב מוגן", "כולם כשרים", "על קרן הצבי", "למי צלצלו הפעמונים", ועוד. כל מנגנון המתואר בספר "רב-רעיון" כולל רקע, הסבר על דרך פעולת המנגנון, הסברים למי הוא עשוי להתאים ושלבי יישומו. לצד כל מנגנון איור קריקטורי, פרי עטו של האמן יונה מצניק, הממחיש את המטפורה הגלומה בו.
לצד כלים ניהוליים מובנים מאפשרת "גישת "רב-רעיון" לבנות מנגנונים חדשים וייחודיים, מותאמי-ארגון ספציפי, ע"פ אותם עקרונות.
- ^ רב רעיון: מיצירתיות אישית לחדשנות ארגונית, הוצאת "רב-רעיון", 2002