לדלג לתוכן

משתמש:Mzev/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נובל דינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נובל דינה הינו תרגיל רב לאומי בו לוקחים חלק חיל הים הישראלי וציים נוספים. התרגיל מתקיים בים התיכון במשך חמישה ימים אחת לשנה. במשך התרגיל מתרגלים הכוחות תרחישים שונים. תרגול התרחישים המשותף תורם ללמידה הדדית בין הציים, לחיזוק קשרים ושיתופי הפעולה, לחלוקת הידע המקצועי וליצירת שפה משותפת.

מחזורי התרגיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מדינות משתתפות כלי שייט משתתפים מחה"י הישראלי הערות
2016 ישראל

יוון ארצות הברית

[1]
2017 ישראל

יוון ארצות הברית קפריסין (צופה)

[2]
2018 ישראל

יוון

קפריסין

ארצות הברית

בתרגיל השתתף גם חיל האוויר הישראלי

[3][4]

2019 ישראל

יוון ארצות הברית (הצי השישי)

[5]
2020 בוטל עקב מגיפת הקורונה[6]
2021 ישראל

יוון

צרפת

קפריסין

אח"י רומח, אח"י תנין [7]
2022 ישראל

יוון צרפת קפריסין ארצות הברית

אח״י חנית, אח״י כידון, אח״י רומח והצוללת אח"י תנין [8]
תרגיל נובל דינה 2018




רקע כללי- קרינה תרמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרינה תרמית, הידועה גם כחום, הינה פליטה של גלים אלקטרומגנטיים מכל חומר בעל טמפרטורה הגבוהה מהאפס המוחלט. היא מתארת את מעבר האנרגיה התרמית לאנרגיה אלקטרומגנטית. אנרגיה תרמית מכילה את האנרגיה הקינטית מתנועות אקראיות של אטומים ומולקולות בחומר. בהגדרה, כל חומר בעל טמפרטורה מורכב מחלקיקים בעלי אנרגיה קינטית, שיוצרים אינטרקציה אחד עם השני. אטומים ומלקולות אלו מורכבים מחלקיקים טעונים, כגון פרוטונים ואלקטרונים, ואינטרקציה זו של חלקיקים גורמת להאצת מטענים. זה גורם ליצירת שדות חשמליים ומגנטיים, הפולטים פוטונים, אנרגיה קרינתית מהחומר גלפי השפה שלו. קרינה אלקטרומגנטית, כולל האור הנראה, אינם דורשים נוכחות של חומר כדי להתפשט ונעים בריק עד אינסוף אילולא מתנגשים.

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Mzev.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Mzev.

החזרה היא שינוי בכיוון של חזית הגל במפגש בין שני תווכים שונים כך שחזית הגל חוזרת לתווך שממנו היא הגיעה. דוגמאות נפוצות הם החזרה של אור, קול וגלי מים. חוק ההחזרה קובע כי עבור החזרה ספקטרלית הזוית שבה הגל פוגע במשטח שווה לזווית שבה הוא מוחזר. מראות הם דוגמא להחזרה ספקטרלית.

באקוסטיקה, החזרה גורמת להד והם משמשות לסונאר. בגאולוגיה, החזרה משמשת במחקר על גלים סייסמיים. החזרה נצפית בגלים משטחיים בתווכים מימיים. החזרה נצפית בסוגים רבים של גלים אלקטרומגנטיים, בנוסף לאור הנראה. החזרה בVHF ובתדירויות גבוהות חשובה לשידורי רדיו ולמכ"ם. אפילו קרני רנטגן וקרני גמא יכולים לעבור החזרה בזוויות שטוחות בעזרת מראות מיוחדות.

החזרה של אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזרה של אור היא או ספקולרית (כמו מראה) או דיפוסיבית (שמירה על האנרגיה אולם איבוד של הדמות) בהתאם למאפיני המשטח. בהחזרה ספקולרית הפאזה של הגלים המחוזרים תלויה בכיוון של המקור.

מראה משמשת את המודל הנפוץ ביותר להחזרה ספקולרית של אור, ולרוב מורכבת ממשטח מראתי מצופה בשכבת מתכת שם בפועל מתרחשת ההחזרה. החזרה מוגברת בחומרים שמבטלים את התקדמות הגל מעבר לעובי מינימלי (skin depth). החזרה מתרחשת גם במשטחים שקופים כגון מים וזכוכית.

בפועל, החזרה מתרחשת בכל מעבר של אור בין תווך בעל מקדם שבירה נתון לתווך בעל מקדם שבירה שונה. ברוב המקרים, חלק מהאור מחוזר מהמשטח והיתר נשבר. פתרון משוואות מקסוול עבור קרן אור שפוגעת בגבול מאפשרת לקבל את משוואות פרנל, שמאפשרות לחזות כמה מהאור יוחזר, וכמה מהאור ישבר עבור מקרה נתון. דבר זה אנלוגי לתיאום אימפדנסים במעגלים חשמליים שנגרמים מהחזרת אותות. החזרה פנימית מלאה של אור מתווך צפוף יותר מתרחשת כאשר זווית הפגיעה גדולה מהזווית הקריטית.

החזרה פנימית מלאה משמשת למיקוד גלים שאינם יכולים להיות מוחזרים באופן יעיל.

עיוות ספרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

(עיוות ספרי) היא תופעה אופטית הנצפית במכשירים אופטיים (עדשות, מראות וכו') המתרחשת בעקבות העלייה בשבירה של קרני האור כאשר הם פוגעים בעדשה או בהחזרה של קרני האור כאשר הם פוגעים במראה סמוך לקצוות, בהשוואה לאלו שפוגעים קרוב למרכז. תופעה זו גורמת לסטייה מהדרישה ולכן מתקבלת דמות לא מושלמת.

לעדשה כדורית יש נקודה אפלנטית (כלומר ללא עיוות כדורי) רק ברדיוס ששווה לרדיוס של העדשה מחולק בגורם השבירה שלה. ערך טיפוסי של מקדם השבירה עבור זכוכית קראון הוא 1.5, מה שמלמד שרק 43% מהשטח (67% מהקוטר) של עדשה כדורית הינו שימושי