מגפת הקורונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגפת הקורונה
השפעת המגפה במקומות שונים בעולם
השפעת המגפה במקומות שונים בעולם
סוג מחלה נגיפית
תאריך התחלה 1 בדצמבר 2019 אומדן עריכת הנתון בוויקינתונים
משך 2019 - הווה
במדינות או באזורים כל העולם מפה אינטראקטיבית של תפוצת המחלה
מוקד התפרצות ווהאן, סין
פתוגן SARS-CoV-2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקור המגפה סין
מקרי מוות 1,477,343‏ [1]
מקרי הדבקה 63,751,328‏ [1]
  • 18,129,497 מהם חולים פעילים
    • 105,917 מתוכם במצב קשה
הבריאו 44,144,488‏ [1]
רענון נתונים
סטטוס פנדמיה (ארגון הבריאות העולמי)
תפוצת המחלה ברחבי העולם

תפוצה ברחבי העולם

  10,000,000 ומעלה מקרי הדבקה מאומתים
  1,000,000–9,999,999 מקרי הדבקה מאומתים
  100,000–999,999 מקרי הדבקה מאומתים
  10,000–99,999 מקרי הדבקה מאומתים
  1,000–9,999 מקרי הדבקה מאומתים
  100–999 מקרי הדבקה מאומתים
  1–99 מקרי הדבקה מאומתים
  לא דווח על מקרי הדבקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית מתמשכת של מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19)[2][3]. הנגיף, מזן SARS-CoV-2, עבר על פי הערכות מבעלי חיים נגועים לבני אדם, וגרם להדבקתם של עשרות מיליונים ולמותם של יותר ממיליון בני אדם[4][5]. המגפה פרצה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן בסין, ומאמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות לכל רחבי העולם[6][7] ועוררה בהלה, מלווה בנפילה חדה של הבורסות בעולם[8][9] ובקריסה של מחירי נפט[10].

מדינות ברחבי העולם הגיבו למגפה באמצעות הטלת מגבלות על טיסות והתקהלויות ונתינת הנחיות ליצירת ריחוק חברתי, סגר, עוצר, ביטול אירועים וסגירת כלל המוסדות הלא חיוניים. כמו כן בוצעו מאמצים ממוקדים לאתר חולים ונשאים ולבודדם, למגן את צוותי הרפואה, ולהגדיל באופן מהיר את קיבולת בתי החולים, כולל בניית מסגרות אשפוז מיוחדות לחולי קורונה. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, נדרשו להישאר בבתים בתנאי סגר[11].

נתונים מצטברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגפת הקורונה לפי מדינות
ההתפשטות בעולם שמחוץ לסין
התפרצות ודעיכת ההתפשטות בסין
  מחלימים
  חולים פעילים
  מתים

נתוני מקרי ההדבקה המאומתים ומקרי המוות המפורטים מתייחסים לאנשים שנבדקו למחלת הקורונה, כפי שדווחו רשמית על ידי המדינות השונות. למדינות שונות יש מדיניות שונה בנוגע לרמת התסמינים הנדרשת כדי לבצע בדיקה, וחלקן אינן בודקות אנשים המגלים תסמינים קלים בלבד. בחלק ממדינות העולם נרשמו דיווחים מעטים בלבד, וכמה מדינות אינן מדווחות כלל.

להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל-29 בנובמבר 2020 (מרבית המספרים מעוגלים) בעולם:

  • מקרי הדבקה מאומתים: כ-63 מיליון
  • תמותה: כ 1.47 מיליון בני אדם מתו במצטבר בכל העולם
  • הבריאו:[12] כ 44 מיליון
  • מקרים פעילים: מעל 18 מיליון
  • שיעור קטלניות עולמי מצטבר: כ 2.3 אחוזים

נכון לסוף נובמבר 2020 ארבעת מוקדי המגפה העיקריים במצטבר הם:

  • אירופה (בעיקר רוסיה, צרפת, ספרד, בריטניה איטליה וגרמניה) - מעל 17 מיליוני נדבקים מאומתים.
  • ארצות הברית - מעל 13 מיליוני נדבקים
  • דרום אמריקה (בעיקר ברזיל, ארגנטינה, קולומביה ופרו) - מעל -11 מיליון
  • הודו - מעל 9 מיליון.

הדבקה ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחלת נגיף קורונה 2019

הנגיף מתפשט על ידי רסיסי רוק הנפלטים בדיבור, בשיעול או בעיטוש מאדם הנושא את הנגיף[13].[14][15] תקופת הדגירה היא בדרך כלל חמישה ימים, אך עשויה להיות בין יומיים לארבעה עשר יום.[15][16] במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. דווח גם על מקרה של פיתוח תסמינים לאחר זמן של 27 יום[17].

התסמינים הם לרוב חום, שיעול וקוצר נשימה.[15][16] דווח גם על תסמינים אחרים, ייחודיים יותר למחלה לעומת שפעת, ובהם אובדן זמני של חוש הטעם וחוש הריח וכן שטפי דם באצבעות. סיבוכים עלולים לכלול דלקת ריאות, הצטברות קרישי דם ואי-ספיקת כליות. אין חיסון או תרופה ספציפית נגד הנגיף, אך מחקרים מתבצעים בכל העולם. הטיפול בחולים מתמקד בהקלת התסמינים ובטיפול תומך. אמצעי הגנה כוללים שמירה על היגיינה אישית, שמירת מרחק מאנשים אחרים, ובידוד עצמי של 14 ימים לאנשים שהיו בקרבת חולים.[14][15][18] שיעור התמותה המדויק אינו ברור ומוערך בכ-2 אחוזים[19].

לפי ההערכות, מספר ההתרבות הבסיסי (מספר שמתאר כמה אנשים עלולים להידבק מאדם חולה אחד) עומד על 2.2[20]. הערכה אחרת מדברת על בין 1.4 ל-3.9. עשוי להיות גבוה יותר במקומות צפופים.

הזמן מאימות החולים עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות[21]. תהליך ההחלמה ארוך במיוחד, ונע בין כשבועיים במקרים הקלים ועד שישה שבועות בקשים. דווח שחלק מהמחלימים המשיכו לחוות תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות.[22]

פוסט קורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולים רבים בישראל וברחבי העולם מדווחים על מגוון תסמינים לאחר ההחלמה הידועים גם בשם “long COVID-19”. התסמינים הבולטים ביותר הם עייפות כרונית, כאבי ראש, בעיות במערכת העיכול, נדודי שינה, לחצים בחזה, נימולים בידיים וברגליים ותחושת צימאון. תופעה זאת נלמדת כיום ברחבי העולם וישנם חולים שסובלים מתופעות אלה חודשים ארוכים לאחר החלמתם מהנגיף. במחקר שבוצע בארצות הברית על ידי Indiana University בפקולטה לרפואה על 1500 מחלימים מהנגיף עולה כמחצית מהמחלימים מדווחים על תופעות אלה ותופעות נוספות לאורך שבועות - חודשים.

התפרצות המגפה בסין וגילוי הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין
אנימציה המציגה את התפשטות הנגיף בסין, על פי מקרי הידבקות מאומתים מאז 22 בינואר 2020

במהלך חודש דצמבר 2019 זוהו מספר מקרים של דלקת ריאות חמורה שלא הושפעה מטיפול אנטיביוטי שנגרמה מנגיף לא מזוהה בעיר ווהאן במחוז חוביי שבסין, והוא נקשר לשוק חוואנאן (אנ') למאכלי ים בווהאן, אך לא זוהתה אפשרות ההדבקה מאדם לאדם. על פי תחקירים עיתונאיים, בימים הראשונים לגילוי המחלה נקט השלטון הסיני, המקומי והארצי, באמצעים שונים להגביל מידע על הנגיף והמחלה החדשים. בתחקיר שערך העיתון SCMP בהתבסס על הדלפה של מסמך ממשלתי סיני, עלה כי התאריך המוקדם ביותר שבו אותר בדיעבד חולה קורונה הוא באמצע נובמבר 2019, עד סוף נובמבר אותרו בדיעבד 8 חולים[23] ועד סוף 2019 חלו בווהאן כ־270 חולים (חלק מהמקרים אומתו רק מאוחר יותר) והצטברו עדויות על אפשרות הדבקה מאדם לאדם[24]. נטען גם כי הריצוף הגנטי של הווירוס הושלם כבר בראשית ינואר 2020, בידי מעבדה מסונפת לאוניברסיטת פודאן בשאנגחאי והועבר לרשויות הבריאות הראשיות בסין, בתוספת המלצה לנקוט אמצעי מניעה ושליטה, אך הרשויות התעלמו והמעבדה פרסמה באופן פומבי ועצמאי את הריצוף הגנטי של SARS-CoV-2 באתר האינטרנט virological.org ב־11 בינואר 2020[25], צעד שהוביל להחלטת הממשלה כעבור זמן קצר לסגור את המעבדה[24]

הממשלה הסינית הכחישה את הדברים וטוענת שפעלה בשקיפות ובמהירות להגנת האוכלוסייה החל מהרגע בו הבינה כי מדובר במגפה[26]. על פי הדיווח הרשמי, ב-10 בינואר היו רק 41 מקרי הדבקה[27]. ב-23 בינואר 2020 הגיע מספר המקרים המאומתים המצטברים ל-830[28], ושלטונות סין החלו לנקוט בצעדים מחמירים למניעת התפשטות הקורונה שבעיקרם סגירת האפשרות לנוע בחופשיות מאזורים נגועים ואליהם והטלת עוצר על ערים במחוז חוביי בו פרצה המגפה. כתוצאה מהסגר המוחלט חלה ירידה הדרגתית משמעותית במספר מקרי ההידבקות המדווחים[29]. המגפה נבלמה לקראת סוף פברואר, ברמה של כ-80 אלף מקרי הידבקות. מתחילת חודש מרץ ירד המספר היומי של מקרים חדשים והגיע למספר זניח.

התפשטות הנגיף בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פברואר 2020 החל הנגיף להתפשט מחוץ לסין, ונכון לסוף פברואר היה מספר מקרי ההידבקות בעולם כ-89,000, מתוכם כ-80,000 בסין ורק 9,000 ביתר העולם, במעל ל-60 מדינות.

אך מתחילת מרץ החל מרכז הכובד של המגפה לעבור למדינות אחרות בעולם. במהלך חודש מרץ הלך וגדל מספר הנדבקים במהירות, ובאמצע מרץ התפשט כבר ליותר מ-150 מדינות, ובעיקר למדינות באירופה. החל מאמצע מרץ עלה הן מספר הנדבקים והן מספר המתים בעולם שמחוץ לסין על זה שבסין. מוקדי ההתפשטות המרכזיים בסוף מרץ היו בעיקר איטליה, ספרד ואיראן. במקביל החלה המגפה להתפשט במהירות בארצות הברית, ומספר מקרי ההידבקות היומי המדווח שם הגיע בסוף מרץ ליותר מ-15,000. מספר המקרים החדשים ליום בעולם עבר לקראת סוף מרץ את רמת-60,000. ב-26 במרץ עמד מספר הנדבקים בעולם על יותר מ-500,000, ויותר מ-24 אלף מקרי מוות.

  • ב-25 בפברואר, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים שדווחו בעולם שמחוץ לסין, על זה שבסין.
  • ב-1 במרץ, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי מוות מחוץ לסין על זה שבסין.
  • ב-7 במרץ, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר של מקרי ההדבקה המאומתים בטיפול בעולם (כ-22,000) שמחוץ לסין על זה שבסין (כ-20,500).
  • ב-13 במרץ עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם על 10,000 ביממה.
  • ב-15 במרץ עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין (כולל מחלימים ומתים).
  • ב-15 במרץ עלה גם מספר המתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין.
  • ב-19 במרץ עלה מספר המתים המצטבר על 10,000, ומספר המתים באיטליה עלה על זה שבסין - 3,405 לעומת 3,248.
  • ב-26 במרץ עבר מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם את רמת ה-500,000, ומספר מקרי ההידבקות בארצות הברית עבר את זה שבסין ואת זה שבאיטליה ובכך הפכה המדינה למובילה במספר מקרי ההדבקה בעולם.
  • ב-27 במרץ עברה ארצות הברית את רמת 100,000 מקרי ההדבקה המאומתים. המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים בעולם הגיע לכ-65,000. ב-1 באפריל 2020 עברה את רף ה-200,000 מקרי הדבקה מאומתים, וב-10 באפריל 500,000.
  • ב-2 באפריל עברו מקרי ההדבקה המאומתים את רף המיליון.
  • ב-10 באפריל עבר מספר מקרי המוות את רף ה-100,000.
  • ב-14 באפריל נרשמו בעולם 2 מיליון מקרי הדבקה מאומתים.
  • ב-27 באפריל עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-3 מיליון, ובארצות הברית את רף המיליון.
  • ב-21 במאי עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-5 מיליון.
  • ב-27 ביוני עבר מספר המקרים בעולם את רף ה-10 מיליון.
  • ב-6 באוגוסט עברה ארצות הברית את רף 5 מיליון הנדבקים.
  • ב-9 באוגוסט עבר העולם את רף 20 מיליון המקרים המאומתים.
  • ב-22 באוגוסט עבר העולם את רף 30 מיליון המקרים המאומתים.
  • ב-7 בנובמבר 2020 עבר העולם את רף 50 מיליון המקרים המאומתים.

כרוניקה של התפשטות הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־21 בינואר דווח על מקרה ראשון שאותר בארצות הברית[30]. החולה הגיע מסין ונחת בנמל התעופה של סיאטל, כשהוא סובל מתסמיני המחלה. בנמל התעופה עדיין לא הופעלו אמצעי הסריקה המיוחדים לזיהוי נוסעים חולים. הוא אושפז בבידוד בבית חולים במדינת וושינגטון. לדבריו הוא לא ביקר בשווקים באזור העיר ווהאן, שהיא מקור התפרצות המחלה בסין.

ב־2 בפברואר דווח על מקרה מוות ראשון מחוץ לסין: תושב ווהאן שבסין מת מהנגיף בפיליפינים[31].

חומרי חיטוי ומדחומים בכניסה למשרדי חברת קת'אי פסיפיק עקב התפרצות הנגיף

ב-13 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף ביפן, וב-15 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף מחוץ ליבשת אסיה, כאשר תייר סיני בן 80 מת בצרפת[32].

ב-21 בפברואר, לראשונה מאז התפרצות הנגיף – הגיע נגיף הקורונה לישראל לאחר שנוסעים ישראלים מספינת "דיימונד פרינסס" שבו לארץ. כלל הנוסעים נלקחו לבידוד, ואחת מתוך 11 הנוסעים נדבקה בנגיף ונשארה בבידוד[33]. באותו יום התפשט הנגיף גם ללבנון לאחר שאישה מאיראן נכנסה למדינה[34].

ב-29 בפברואר 2020 דווח על מקרה מוות ראשון בארצות הברית כתוצאה מהנגיף; אישה מתה בפרוורי סיאטל שבמדינת וושינגטון[35]. במרץ עבר שיא המגפה לאירופה, ובעיקר בצפון איטליה. ב-19 במרץ מספר המתים מהמגפה באיטליה עבר את מספר המתים בסין.

ב-26 במרץ נספרו בבריטניה מעל 100 מתים ביממה. בניו יורק דווח על עומס גובר על מערכת הבריאות, מחסור בציוד והיערכות לגידול במספר המתים. בארצות הברית דווחו על 70 אלף נדבקים ואלף מתים במצטבר מאז ראשית המשבר. בתי החולים בעיר התריעו כי הם קרובים לקריסה.

עימות נרשם בין הנשיא טראמפ שלוחץ על הסרת ההגבלות לבין בעלי תפקידים שונים, בתוכם מושל ניו יורק אנדרו קומו ומנהל ה-CDC. לפי ההערכה, חופשת האביב של הסטודנטים החמירה את המצב. כן דווח על הדבקה גוברת בקרב עובדים חיוניים המטפלים במשבר. ב-27 במרץ נדבקו ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, בוריס ג'ונסון, ושר הבריאות הבריטי. ג'ונסון היה לראש הממשלה הראשון שנדבק בנגיף.

סימנים ראשונים בשלהי מרץ להתפרצות המגפה ביבשת אפריקה החמה העידו כי התפיסה המוקדמת, לפיה ניתן להסתמך על עליית הטמפרטורות בקיץ כגורם שיביא את הקץ על המגפה, היא תקוות שווא. ניתן לראות זאת ככל הנראה גם בהתפרצות הגל השני בסינגפור החמה והלחה[36] ובהתפרצויות בסאו פאולו הקיצית[37] במצריים ובקטר החמות והיבשות[38][39].

במקומות שונים, כמו איראן, אזור צפון איטליה, לונדון[40], ניו יורק[41], מנאוס, גואיאקיל[42] מצרים ומקסיקו סיטי דווח על עומס רב או קריסה בבתי חולים.

בסוף אפריל, היו למדינות גישות שונות ביחס להתמודדות עם הנגיף והן דנו על אסטרטגיות יציאה מהסגר. מטרתן הוא יצירת שגרה בצל הקורונה[43][44][45]. נכון לתחילת מאי, הוסרו הגבלות - לפעמים אחרי שנראה שהמגפה הובסה ולפעמים כסוג של "הימור". מנגד, כמה מדינות חוו התפרצות והתמודדו עם מקרים חדשים, ועדיין לא יכלו לדבר על חזרה לשגרה באותם היקפים[46].

במאי, אחרי הקלות שונות, היו מדינות שהתמודדו עם התפרצויות מקומיות. כך בגרמניה (שם גם עלה קצב ההדבקה) ובעיר וואהן שבסין[47]. בסוף מאי, אמריקה הלטינית הפכה למוקד ההתפרצות השלישי בגודלו אחרי ארצות הברית ורוסיה. שני שלישים מהחולים החדשים הגיעו מברזיל, הודו, ארצות הברית ורוסיה[48].

במקביל, מדינות שונות התקדמו בתוכנית היציאה שלהן והגדירו הקלות וכללים[49].חלק מהמדינות שמרו על תחלואה נמוכה במשך תקופה.

מדינות כמו סינגפור, הפיליפינים והונג קונג[50] חלק ממדינות ערב[51] וחלק ממדינות באירופה התמודדו עם גל נוסף של המגפה אחרי ירידה בתחלואה.

שיעורי קטלניות (CFR)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעורי קטלניות (CFR) כתלות בזמן

הערכת שיעור הקטלניות[52] במהלך מגפה הוא בעייתי. כשהמגפה נבלמת, התמותה ממשיכה לעלות בקרב החולים שכבר חלו. נוסף על כך, מכיוון שחלק מהנדבקים במחלה לא אותרו, קרוב לוודאי ששיעור התמותה האמיתי נמוך יותר מאחוז הקטלניות מכלל החולים המאומתים. שיעור התמותה מהמגפה מושפע ממספר מאפיינים מקומיים כגון רמת הבריאות הכוללת של האוכלוסייה הנובעת בין היתר מגיל ממוצע, מתזונה מיטיבה וגורמים נוספים, אופן הטיפול במגפה ויכולת מערכת הבריאות "לשטח" את גרף ההדבקה על מנת לתת טיפול מיטבי לחולים, וגם היכולת לבודד את החולים בקבוצות הסיכון ואת נשאי המחלה באמצעות בידוד וסגר תוך מעקב אחר מצבם ואשפוזם המהיר במידת הצורך.

זמינות של טיפול רפואי מהיר ואיכותי לחולים היא הגורם העיקרי המשפיע על שיעור התמותה. כאשר זה מתקיים, כפי שקרה בספינת התענוגות "דיימונד פרינסס", שיעור התמותה נמוך[53][54]. מצד שני, אחוז התמותה עלול לעלות במקרה שאחוז גדול של חולים באזור נתון ייצור עומס על מערכת הבריאות המקומית וימנע מהצוות הרפואי להגיש טיפול לחולים. באמצע חודש מרץ ותחילת אפריל תרחיש זה התקיים בבריטניה, שם נכון ל-16.4.20 עמד שיעור התמותה מעל ל-13%, מהגבוהים בעולם. גם שיעור התמותה באיטליה עלה במהלך אפריל לכ-13.5 אחוזים. כמו כן שיעור התמותה בספרד והולנד עלה על 10 אחוזים, בצרפת נרשמה תמותה של 14% ואילו בבלגיה העפיל אחוז התמותה לשיא של 15.5%.

במחוז חוביי שבו פרצה המגפה לראשונה היה שיעור התמותה שנמדד ב-11 בפברואר בערך 970 ל-31,700 (כ-3 אחוזים). נכון ל-1 במרץ עלה שיעור התמותה בחוביי לכ-4.2 אחוזים (כ-2,800 מתוך כ-67,000), בסין כולה ל-3.6 אחוזים ובעולם כ-3.4 אחוזים. עם זאת, שיעורי התמותה במחוזות אחרים בסין היו נמוכים בהרבה (פחות מאחוז). ב-18 במרץ היה שיעור התמותה המצטברת בעיר ווהאן 5 אחוזים, במחוז חוביי 4.6 אחוזים, בסין כולה 4 אחוזים, ובמחוזות אחרים בסין 0.8 אחוזים. באותו יום היה שיעור התמותה המצטברת בעולם 4 אחוזים.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, היה שיעור התמותה בתחילת חודש מרץ כ-3.4% (גדול פי 17 משיעור התמותה ממחלת השפעת העונתית)[55]. בסוף אפריל עמד שיעור התמותה על כ-7%.

שיעור התמותה משתנה בהתאם לגיל. על פי הנתונים שפורסמו בסין, בקרב בני למעלה מ-80 עומד שיעור התמותה על 14.8 אחוזים; בטווח הגילאים 70–80 הוא עומד בממוצע על כ-8 אחוזים; בטווח הגילאים 60–70 נע בממוצע סביב 3.6 אחוזים; בטווח הגילאים 50–60 שיעור התמותה הוא בממוצע 1.3 אחוז; אצל צעירים מתחת לגיל 40 שיעור התמותה עומד בממוצע על 0.2 אחוזים בלבד; בקרב בני 9 ומטה ככל הנראה אין תמותה כלל[56].

התפתחות מוטציות לנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד החששות הגדולים בהתמודדות העולמית עם נגיף הקורונה הוא שנגיף SARS-CoV-2, ישתנה ויתפתח לזן חדש וקטלני יותר, או מידבק יותר. מוטציה כזו היא אחד המאפיינים של גל שני.

הרצף הגנטי של נגיף הקורונה החדש נקבע בסין שבוע לאחר התפרצות המחלה, הרצף נקבע מאדם שעבד בשוק פירות ים בווהאן שבסין, שבו התפרץ הנגיף לראשונה, הפך לבסיס החקר בהתפשטות של הנגיף ברחבי העולם, התברר שהוא מורכב ממולקולת RNA ובתוכה כ-30 אלף "אותיות" גנטיות ומספר קטן של גנים[57][58]. החשש שלאחר חדירת הנגיף לגוף כאשר יפריש חלבון שנקרא Spike, או חלבון S, כדי לחדור לתאים, שם ישחרר את החומר הגנטי שלו על מנת להשתכפל[59] תהיה "טעות" בהעתקה שהתא מבצע ותיווצר בעקבות כך מוטציה, שיכולה להשפיע על תפקוד הנגיף ותכונותיו. מחקרים מראים שהנגיף עבר לא מעט שינויים, אך רוב החוקרים מסכימים שרובם הגדול לא מגדילים את הסיכון של הנגיף לגוף. מחקר ראשוני מארצות הברית ובריטניה פרסם הערכה על המוטציות שהנגיף צבר. החוקרים העריכו שהנגיף עלול לפתח זן זיהומי, קטלני ואגרסיבי יותר, דבר שעורר בהלה תקשורתית.[60][61][62][63] החוקרים הציגו את אחד הגנים המוטנטיים, המכונה D614G, שכינו אותו "סיבה דחופה לדאגה", שכן הוא מתפשט במהירות.

מחקר אחר שנערך בלונדון מצא 198 מוטציות בנגיף[64]. החוקרים הניחו כי הם לא אמורים להוות דאגה, וגילו כי השונות הגנטית של הנגיף גבוהה וטוענים כי זה מעיד על כך שהפצת הנגיף בעולם החלה בסוף שנת 2019, עוד לפני שהוא זוהה לראשונה. ראש צוות המחקר אמר:[65]

"כל הנגיפים משתנים באופן טבעי. מוטציות כשלעצמן אינן דבר רע ואין שום דבר שרומז ש-SARS-CoV-2 משתנה בקצב מהיר או איטי מהצפוי. עד כה איננו יכולים לומר אם חלו שינויים ביכולת ההדבקה או בקטלניות שלו"

בתחילת התפשטות המגפה נטען שקיים זן נוסף של הנגיף שקטלני יותר[66]. מחקר שנערך באוניברסיטת גלאזגו בבריטניה, סתר את הטענה וגילה כי המוטציות שחלו ב-SARS-CoV-s לא הביאו ליצירת זנים אגרסיביים יותר של הנגיף[67]. ברחבי העולם מומחים טענו כי אי אפשר לסתור את האפשרות של הקטלניות המוטציות שעבר הנגיף, אך עד כה אין סימנים שמעידים שהן השפיעו על יכולת ההדבקה או על חומרת המחלה[68]. מחקר מראה שוירוס הקורונה החדש משתנה לאט יותר מנגיפי ה-RNA אחרים, ככל הנראה בזכות תיקון מוטציות[69][70].

מניעת התפשטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירה השוואתית של מדיניות הטיפול במשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכי ההתמודדות עם הנגיף התחלקו לארבעה סוגים עיקריים:

  • סגירת גבולות. בנוסף, אלו שנכנסו שנכנסו חויבו בבידוד במשך תקופה (לרוב שבועיים).
  • אמצעים שנועדו להאט את התפשטות הנגיף על ידי הגבלות תנועה נרחבות וצמצום כולל של מספר המפגשים בין תושבי המדינה או אזורים נרחבים בה. הצורה הקיצונית ביותר של אמצעי זה היא עוצר מלא, שהוטל למשל בעיר ווהאן שבסין, המוקד הראשוני של המגפה. אמצעים מתונים יותר כללו למשל איסור על קיום אירועים מרובי משתתפים ועידוד עבודה מהבית.
  • אמצעים להפחתת ההדבקה בנגיף בשעת מפגש. מדינות שונות חייבו או עודדו בדרכים שונות את אזרחיהן להשתמש במסכות ובחומרי חיטוי, להקפיד על רחיצת ידיים ולעיתים גם על שימוש בכפפות ולהימנע ממגע קרוב ובפרט לחיצת יד. דגש מיוחד ניתן על מיגונם של צוותי רפואה ושל עובדים בבתי אבות.
  • אמצעים לעצירת שרשרות הדבקה באמצעות איתור מוקדם של נשאים ובידודם. לצורך כך נשלחו לבידוד אנשים שהגיעו בטיסה, בפרט ממדינות הידועות כנגועות בנגיף; נעשו חקירות אפידמיולוגיות כדי לזהות מוקדי התפרצות, לאתר אנשים שעלולים להיות נשאים, לשלוח אותם לבידוד ולבדוק אותם. היו שנעזרו בישומים[71][72].

מניעה, מיגון, בידוד וסגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות שאנז אליזה בפריז ריקות מאדם עקב הסגר שהוטל בצרפת.

בתחילה, היו מדינות שניסו למנוע טיסה מהמוקד הראשון בסין ובהמשך פסקו רוב הטיסות בין מדינות העולם[73] ונסגרו הגבולות במועדים שונים[74][75]. מדינות רבות הורו לבודד, למשך תקופה מוגדרת, את השבים אליהן ממדינות אחרות. זאת, במטרה למנוע הידבקות על ידי חולים שאינם בעלי תסמיני קורונה.

המדינות בחנו ואימצו שיטות שונות של שגרת חיים עבור האזרחים במטרה למנוע התפרצות נוספת של הנגיף במדינתם. מדינות מסוימות, בצעו סגר לפי גילאים או מגדר ואחרות (כמו דנמרק, סין וניו זילנד) ביצעו סגר מלא ושחררו אותו באיטיות[76][77]. רוב המדינות גם ביצעו ריחוק חברתי: צמצום התכנסויות גדולות, צמצום מגע פיזי ושמירה על מרחק[78]. אזרחים רבים נתבקשו שלא לבקר את הוריהם המבוגרים. אחרי הסגר, היו מדינות שעיצבו את המרחב הציבורי כך שהצפיפות תקטן[79]. אחרות הקצו שעה למבוגרים בחוץ ללא איום ההדבקה מהצעירים[80]. דרום קוריאה ומדינות מסוימות נמנעו מסגר ארצי ושמרו על שגרה יחסית בעזרת שמירה על ריחוק חברתי וביצוע צעדים מהירים ונרחבים לקיום בדיקות ולבידוד הנדבקים. מדינות מסוימות חייבו שימוש במסכות ובעולם היה וויכוח על התועלת שבחבישת מסכות, שהוכרע לטובת שימוש בהן[81][82].

יציאה מהסגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היציאה מהמשבר התבצעה באופן שונה ממדינה למדינה, כאשר המדינות הראשונות לבחון טקטיקת יציאה נאלצות להתבצע על הערכות וספקולציות בלבד, והמדינות שהגיעו לשלב זה לאחר מכן מנסות להתבסס על הניסיון שהצטבר, ולבדוק באילו מקרים מדינות שניסו לצאת מהמשבר חוו גל שני של מגפה.

חלק מהמדינות שהחלו להקל על הסגר חוו התפרצויות או גל שני של מגפה שהגיעה מכניסתם של אנשים מחוץ למדינה, מה שהפך את נושא שיקום התיירות למסובך במיוחד, נושא שעורר דאגה במיוחד במדינות שתיירות היא נדבך משמעותי בכלכלתן. המדינה הראשונה שפתחה את שעריה לתיירים, הייתה סלובניה. מדינות אחרות מנסות לבחון "מדיניות בועה", לפיה תתאפשר תיירות בין מספר מצומצם של מדינות שכולן נקיות מקורונה במידה מספקת[83].

גורמים שונים, ביניהם ה-OECD וקואליציית שרים באיחוד האירופי, קראו לנצל את ההזדמנות לשיקום שייתן דגש על כלכלה ידידותית יותר לסביבה[84].

האיחוד האירופי פרסם "רשימה בטוחה" של מדינות שתושביהן יוכלו להיכנס לתוך שטחו למטרות תיירות ועסקים. כל מדינה באיחוד יכלה להטיל מגבלות על מבקרים שיגיעו אליה מהמדינות ברשימה וכמעט בוודאות לא תאפשר כניסה של נוסעים אליה ממדינות אחרות. הוגדרו מדינות ששולטות במצב הקורונה בשטחן על בסיס מספר המקרים למאה אלף בני אדם בשבועיים האחרונים. בנוסף למגמה יציבה או לירידה במספר מקרי ההידבקות, מדינות שרצו שתושביהן ייכנסו לשטח האיחוד יהיו חייבות שיהיה להן מערך יעיל של בדיקות, איתור מגעים, מניעה וטיפול כדי להתמודד עם המגפה. הן גם צריכות לשכנע את הגוש האירופי שיש להן מאגר מידע זמין ומהימן. זו בנוסף לקיום אישור כניסה הדדי[85].

בד בבד, מרגע פרוץ המגפה, עמלו חברות רפואיות מובילות בעולם על פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19 (אנ'). נכון לחודש ספטמבר 2020 אין חיסון מאושר או שיעילותו מוכחת, אולם חלק מהם נמצאים בשלבים מתקדמים של ניסוי קליני[86].

ארגון הבריאות העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע ינואר הזהיר ארגון הבריאות העולמי שהנגיף צפוי להדביק רבים בעולם[87].

בסוף פברואר כתב ד"ר טדרוס אדהנום גברייזוס, מנכ"ל הארגון: "אם אתם בני שישים פלוס, או שיש לכם מחלה כרונית לבבית, נשימתית, או סוכרת, אתם נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות בווירוס COVID19. נסו להימנע ממקומות ואזורים בו אתם עלולים לבוא במגע עם אנשים שנושאים את הווירוס"[88].

ב־30 בינואר 2020, לאחר שהוכח שהנגיף מועבר מאדם לאדם ובעקבות העלייה במספר המקרים במדינות אחרות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בעקבות התפרצות המחלה. גבריזוס הבהיר כי הגדרת המצב כמצב חירום במקרה זה, אינו "הצבעת אי אמון בסין", אלא בשל הסיכון להתפשטות עולמית, ובמיוחד למדינות רבות עם מערכות בריאות חלשות יותר, אשר אינן מוכנות להתמודד עם הנגיף."[89][90]

החל מינואר 2020 מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייזוס, קרא למדינות החברות בארגון ולתורמים פרטיים לתרום 675 מיליון דולר כדי לסייע לארגון להתמודד עם הנגיף וכדי לסייע למדיניות עניות לעצור את התפרצות הנגיף בתחומן. בשלב ראשון ההפצרות לא הועילו הרבה, והארגון קיבל תרומות בסך 54 מיליון דולר, (כולל 37 מיליון שהתקבלו בתחילת מרץ מממשלת ארצות הברית), עד לתחילת מרץ שבה התרחשה קריסה בבורסות. ב-3 במרץ הודיע הבנק העולמי על שחרור מהיר של 12 מיליארד דולר לעצירת הנגיף במדינות עניות, וקרן המטבע הבינלאומית הודיעה על הקצאת קרנות בסך 50 מיליארד דולר לתמיכה במדינות מתפתחות ועניות, במאמץ למנוע פגיעה בכלכלה העולמית[91].

ב-11 במרץ הכיר ארגון הבריאות העולמי בהתפשטות הנגיף כמגפה עולמית[92].

הנשיא טראמפ הודיע ב-14 באפריל כי ארצות הברית מפסיקה את תמיכתה בארגון הבריאות העולמי. הוא האשים את הארגון שכשל בטיפול במגפה. טראמפ טען שהארגון הפיץ מידע שפרסמה סין לגבי הנגיף מבלי לבדוק אותו, דבר כנראה, שהוביל להתפשטות רחבה של הנגיף שהייתה יכולה להימנע[93]. מנכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הגיב להצהרתו של טראמפ ואמר כי זה לא הזמן לעצור את המימון לארגון הבריאות העולמי או לנהל חקירה על התפשטות הנגיף בעולם. ראשי מדינות נוספים הצטרפו לקריאתו של גוטרש[94]. טרם הובהר אם הצהרתו של נשיא ארצות הברית יכולה להתרגם למעשים, כאישור התשלום התשלום נעשה על ידי הקונגרס[95]. ב-7 ביולי, ארצות הברית פרשה מהארגון[96].

באוקטובר, כאשר מדינות רבות בעולם היו בשלב בו התמודדו עם הקשיים בהקלות ממצב של סגר נוקשה לצד עליה חוזרת בתחלואה, וניסיון להגיע לשגרה לצד המגפה, הזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני מצב שהגדיר בתור "עייפות פנדמית", היא שחיקת יכולתו של הציבור להישמע להוראות ומגבלות לאורך זמן. ארגון הבריאות המליץ לממשלות העולם לפעול בשיתוף פעולה הדוק יותר עם הציבור, על ידי הפגנת אמפתיה כלפיי רגשות הציבור, התנהלות שקופה, בניית אסטרטגיות בשיתוף פעולה עם ראשי קהילות וניסיון להגדיר תנאים קבועים ויציבים לשינוי המגבלות, שיאפשרו מידה של ודאות בקרב הציבור[97].

7-day rolling average of daily confirmed cases per [98]million by country

מזרח אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב קרבתן לסין, מדינות האזור היו הראשונות שהתמודדו עם הנגיף. רבות מהן התמודדו על נגיף הסארס ב-2003.

ב-4 בפברואר 2020 הוטל הסגר של 14 ימים על ספינת התענוגות דיימונד פרינסס שעגנה במים הטריטוריאליים של יפן, לאחר שנמצאו באונייה 10 מקרי הידבקות בנגיף. לאחר הטלת ההסגר מספר הנדבקים עלה בהדרגה והגיע עד 19 בפברואר ל-621. החולים הוצאו מהאונייה לטיפול בעוד יתר הנוסעים אולצו להישאר. ההסגר הוסר לאחר שבועיים. הסגר הוטל על אוניית תענוגות נוספת בהונג קונג לאחר שגם בה נמצאו מקרי הידבקות בנגיף[33].

מדידות רבות סגרו את הגבולות לחלוטין וחייבו את הבאים בבידוד. כך היה באינדונזיה ובווייטנאם. היה גם איסור על הגעה ממדינות מסוימות. ביפן, נאסרה הגעה ממדינות מסוימות. בשדה התעופה בוצעו בדיקות לנכנסים[99]. במדינות השונות, הוכרז מצב חירום במחוזות ואף בכל המדינה. כך היה גם ביפן.

בדרום קוריאה, כמו גם בסינגפור והונג קונג, היו קמפיינים גדולים של הסברה ומידע לציבור על אמצעי מניעה כמו שטיפת ידיים, התרחקות מקהל והימנעות מנגיעה בפנים. בדומה למדינות רבות, מיליונים עבדו מהבתים ברחבי אסיה, כאשר גם רשויות ממשלתיות וגם חברות פרטיות ישמו הסדרי עבודה גמישים, או מרחוק, כדי לצמצם סיכוני הידבקות.[100] היו מדינות שעשו מדידות חום בכל בניין, משרד, קניון ובית חולים. התושבים עטו מסכות. ב-20 במרץ דווח על גל התפשטות נוסף בדרום קוריאה. בעזרת ריחוק חברתי, בדיקות המוניות ומהירות בידוד ואיתור חולים, המדינה דיכאה את ההתפרצות בלי להשתמש בסגר מלא. כך גם בסינגפור. כשהיה צורך, בוצע סגר מקומי כמו שבוצע בווייטנאם.

לאחר מה שהסתמן בתחילה כטיפול מוצלח במשבר מצד יפן, בסוף מרץ הסתמנה התפרצות מחודשת. בסינגפור פרץ גל שני שאילץ אותה לבצע סגר. היו עוד מדינות שבצעו סגר מלא. כך הוחלט בהודו. ביפן, הסגר היה וולנטרי לרוב ולפי החלטת המחוז. בפיליפינים, השלטון המרכזי והנשיא החליטו על ביצוע סגר ביישובים ובמחוזות השונים.

מרכז אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה

ברוסיה, הוקם בפברואר 2020 את "המטה המבצעי למניעת ייבוא והתפשטות זיהום נגיף קורונה החדש בשטחי הפדרציה הרוסית" שנועד למקד את המאבק בנגיף במדינה. במסגרת הצעדים למאבק בהתפשטות הנגיף נסגרו הגבולות עם סין ובכל נמלי התעופה במדינה הוצבו אנשי השירות הפדרלי לפיקוח בתחום הגנת זכויות הצרכן שפעלו לבדוק כל מי שנוחת במדינה ולוודא שאינו נשא של הנגיף. הוטלה הוראת כניסה לבידוד לכל המבקרים מחוץ למדינה בייחוד במדינות הנגועות. ב-12 במרץ נודע כי מספר הנדבקים ברוסיה הגיע ל-34 איש, במוסקבה הוטלה בשל כך מגבלה על התקהלות של יותר מ-5,000 איש ובהמשך סגר. נכון ל-13 באפריל, ברוב רוסיה התושבים היו בסגר. ב-12 במאי נודע כי הממשלה התירה הקלות והחלה ביישום אסטרטגיית יציאה. הממשלה בוקרה אי דיוק בנתונים והנשיא פוטין הואשם שאיחר להגיב ונמנע מהחלטות קשות.

באוזבקיסטן, במרץ, בוטלו טיסות ממוקדי הדבקה ובהמשך הוחלט לסגור את גבולותיה. הוטל סגר בערים ובמחוזות. גם בקירגיסטן נסגרו הגבולות[101]. במקביל, הרשויות בטורקמניסטן אסרו על תושבי המדינה לצאת מהבתים עם מסיכות ואף אסרה על השימוש במילה "קורונה"[102]. הכללים שונו ביולי[103].

הקווקז[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורגיה ארמניה ואזרבייג'ן, סיכמו סגירת הגבולות המשותפים. לא הוטלו מגבלות על העברת מטענים וסחורות. נסגרו הגבולות גם עם מדינות אחרות ואף אוטונומיות (כמו דרום אוסטיה). הוכרזו מגבלות. בגאורגיה הוחלט על עוצר כללי בסוף מרץ ובהמשך הוטל סגר על 4 ערים מרכזיות. בארמניה ובאזרבייג'ן הוטל סגר כללי. אחרי תקופה, החלו הקלות.

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמותה מצטברת למיליון תושבים שדווחה במדינות באירופה לאורך זמן. ציר אנכי לוגריתמי. מקור מידע: ECDC[104][105].
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה באירופה

איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה באיטליה

המקרים הראשונים של המחלה באיטליה אושרו ב-31 בינואר, כאשר 2 תיירים סינים נבדקו ונמצאו חיוביים לSARS-CoV-2 ברומא. כאשר מקרי ההידבקות בנגיף החלו לעלות בחדות, ממשלת איטליה השעתה את כל הטיסות מסין וממנה. מאוחר יותר התגלה אשכול לא מקושר של מקרי הידבקות בקורונה החל מ16 מקרים שאושרו בלומברדיה ב-21 בפברואר. ב-22 בפברואר ממשלת איטליה החליטה על סגר של למעלה מ-50,000 אנשים מ-11 ערים שונות בצפון איטליה אשר זוהו כמרכזי התפשטות הנגיף, זאת בנוסף להשבתת מקומות העבודה ואירועי הספורט באזורים אלו.

ב-4 במרץ ממשלת איטליה הורתה על סגירתם המלאה של כל בתי הספר והאוניברסיטאות במדינה שכן איטליה הגיעה כבר ל-100 מקרי מוות מהנגיף. ב-6 במרץ המכללה האיטלקית להרדמה, שיכוח כאבים, החייאה וטיפול נמרץ (SIAARTI) פרסמה המלצות על אתיקה רפואית בנוגע לקביעת סדר העדיפויות של טיפול בחולים בהתאם למצבם.

ב-9 במרץ הודיעה הממשלה כי כל אירועי הספורט באיטליה יבוטלו לפחות עד ל-3 באפריל. בשעות הערב הודיע ראש ממשלת איטליה גוזפה קונטה במסיבת עיתונאים כי כל האמצעים שהוחלו על מוקדי ההתפרצות העיקריים הורחבו לכל המדינה ובכך 60 מיליון איש נכנסו להסגר. ב-11 במרץ הורה קונטה על הפסקת כמעט כל הפעילות המסחרית למעט שירותים חיוניים כמו סופרמרקטים ובתי מרקחת.

ב-19 במרץ עקפה איטליה את סין במספר מקרי המוות מקורונה עם 3405 מתים ובכך הפכה למדינה עם הכי הרבה מקרי מוות מהמגפה בעולם. הצבא נפרס בעיר ברגמו מכיוון שהרשויות כבר לא יכלו לעבד את מספר ההרוגים. ב-20 במרץ משרד הבריאות התקין תקנות מחמירות יותר אשר אסרו ספורט וריצה תחת כיפת השמיים. יום למחרת הורה קונטה על הגבלות נוספות אשר עצרו את כל הייצור, התעשייה והעסקים הלא חיוניים באיטליה. ה-26 במרץ 2020 היה יום שיא במספר הקורבנות שמתו מנגיף הקורונה באיטליה, באותו יום מתו 919 איש מהנגיף. ב-1 באפריל הממשלה האריכה את הסגר עד ל-13 באפריל וב-10 באפריל הסגר הוארך שוב עד ל-3 במאי תוך פתיחה מחודשת של מספר עסקים במדינה. ב-26 באפריל הודיעה הממשלה על תוכנית התחלה ליציאה מהסגר שהחלה ב-4 במאי. התכנית אפשרה פתיחה מחודשת של תעשיות ייצור ואתרי בנייה.

מערב אירופה וצפונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – התפרצות נגיף הקורונה בספרד, התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה, התפרצות נגיף הקורונה בממלכה המאוחדת, התפרצות נגיף הקורונה בשוודיה

ניס הפכה לעיר הראשונה באירופה עליה הוטל סגר וכן נרשם מחסור חמור במסכות לצוות הרפואי. בוטלו אירועים. בהמשך, מדינות רבות ביצעו סגר אחרי תקופה של עליה בהגבלות. למשל, ספרד, שהפכה למוקד תחלואה גדול כמו צרפת ואיטליה, הטילה סגר אחרי תקופה של עליה במגבלות. גרמניה עודדה שימוש המוני של בדיקות מהירות בנוסף לסגר מאוחר יחסית. מדינות כמו פורטוגל חייבו את הבאים למדינה בבידוד למשך 14 יום.

בניגוד לרוב המדינות, בחרה בריטניה במדיניות של בידוד של אוכלוסיית הסיכון בלבד לצד המשך חיי שגרה תוך עידוד חסינות עדר. בתוך פרק זמן שינתה את מדיניותה והכריזה על סגר. חריגה נוספת הייתה שוודיה שלא ביצעה סגר יזמה צעדים אחרים כמו ריחוק וולנטרי והגבלת התקהלויות ל-50. הדבר התבטא באפריל בהאצה של מספר מקרי ההידבקות ובתמותה גבוהה באופן יחסי לשכנותיה: דנמרק, נורווגיה ופינלנד[106]. איסלנד ביצעה בדיקות המוניות והחלה לבדוק חודש לפני הופעת החולה הראשון. הדבר התבטא בתמותה ובתחלואה נמוכה.

בחודש מרץ היבשת שהוגדרה כמוקד התפשטות הקורונה הייתה אירופה. אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את הקורונה בשטחיהן, והמדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.[107] נדרש שימוש במסכות וגם בריחוק חברתי במדינות. הראשונות היו דנמרק ואוסטריה.

מדינות שהתמודדו עם עליה מחודשת בתחלואה הטילו הנחיות מקומיות או ארציות. חלקן נאלצו לשוב לסגר שהיה לעיתים מקל יותר מקודמו[108]. בסלובקיה הוחלט לנסות לבדוק את כל תשבי המדינה בעזרת בדיקות מהירות[109].

מזרח אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – התפרצות נגיף הקורונה ביוון, התפרצות נגיף הקורונה בפולין, התפרצות נגיף הקורונה בסרביה

בחודש מרץ, מוקד התפשטות הקורונה היה אירופה אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את גל הקורונה הראשון בשטחיהן, ובהמשך המדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.[107] במזרח האיחוד האירופי הצליחו להימנע ממניין מתים גבוה באמצעות הגבלות מחמירות בשלב מוקדם של המגפה[110]. במדינות רבות, נעשו הצעדים הבאים או חלקם: הסגר (כמו ביוון ובאלבניה), סגירת מוסדות, מניעת אירועים, סגירת גבולות (למשל בהונגריה, במקדוניה הצפונית ובבולגריה), סגירת עסקים (כמו בסלובקיה ובפולין) חיוב בשימוש במסכה (כמו בליטא), עוצר (למשל, היה בסרביה בהמשך סופי שבוע יחד עם סגר), חיטוי (כמו בוסניה והרצגובינה) הגבלת אירועים (כמו בקייב שבאוקראינה[111]) וכו'. היו מדינות שהתמודדו עם עליה מחודשת בתחלואה והטילו הנחיות חדשות.

החריגה הייתה בלארוס שלא יזמה הגבלות פרט לבידוד של 14 יום לאנשים הנכנסים למדינה שנפגעו מהמגפה, למעט חריגים. היו אזרחים שניסו להקפיד על ריחוק פיזי בתחב"צ וברחוב. נטען שהוסתר מידע מהציבור.

המזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – התפרצות נגיף הקורונה באיראן, התפרצות נגיף הקורונה באיחוד האמירויות הערביות, התפרצות נגיף הקורונה בערב הסעודית
תחלואה מדווחת ביחס לתמותה מדווחת

איראן הפכה למוקד התפרצות משמעותי עם כ-17 אלף מבודדים וכ-5 אלף מתים. כך גם טורקיה עם 3,894 מתים ו-141,475 נדבקים נכון למאי. במדינה, הייתה עליה מחולה יחיד (ב-11 במרץ) ליותר מ-34 אלף תוך חודש[112].

היו מדינות שנעזרו בסגרים. בלבנון החלה התפרצות בעקבות נשאית שהגיעה מאיראן. הונהג עוצר. ב-20 במרץ, ירדן הטילה סגר ועוצר[113]. בשטחי הרשות הפלסטינית הוטל סגר על בית לחם בעקבות ביקור של קבוצת צליינים נשאי קורונה מיוון. מדינות כמו מצרים ובחריין סגרו עסקים רבים ומקומות כמו מסגדים, הגבילו התכנסויות וסגרו את הגבול ממדינות אחרות. יש מדינות, כמו מצרים וסוריה, שהטילו עוצר בחלק מהזמן.[114] כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי איחוד האמירויות הערביות, בחריין וקטר נחשבות גבוהות ביחס לעולם. כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי איראן ועיראק נחשבו נמוכות למדי ביחס לעולם[115][116] ההשוואה אינה מתחשבת בשלב הטיפול במגפה.

נכון לאמצע אפריל, המידע שנצבר בסוכנויות מודיעין שונות מצביע שברוב מדינות המזרח התיכון, מצפון אפריקה ועד אפגניסטן לא היו עד אז התפרצויות קשות של המגפה, חוץ מאיראן וטורקיה[117].

בנוסף לצעדים שבוצעו על ידי הממשלות ולהתנהלות האזרחים, גורם המשפיע על נתוני התחלואה הוא כמות בדיקות הקורונה ומצב שירותי הבריאות[114]. גורם אחר הוא אמינות הנתונים שסופקו על ידי המשטר. לדוגמה, בעיראק ובאיראן המשטר הואשם בהסתרת נתוני האמת[118]. גורמים נוספים ניתן לראות במצרים. חלק מהנדבקים העדיפו לא להגיע לבתי החולים, שכן הם לא סמכו על שירותי הרפואה. יש גם כאלה שפחדו שידווח שהם חולים בקורונה, מחשש שמא יתייגו אותם כמצורעים, וכן שלא יערכו להם הלוויה[119][120].

כמו כן, רוב מדינות האזור שבהן התנהלה לחימה, ובעיקר מחנות הפליטים, אינן נמנות עם מוקדי המשיכה העולמיים לתיירים. גם אנשי עסקים ומהגרי עבודה לא נהרו למקומות אלה. לכן מספר הנדבקים בהם מצומצם ביחס לגודל האוכלוסייה. לעומת זאת, טורקיה ואיראן נחשבות מתוירות יחסית. את המספר המועט יחסית של החולים במצב קשה ובינוני ושל מתים מהנגיף ניתן להסביר בגיל הצעיר באופן יחסי של אזרחי מדינות האזור. רוב אזרחי המזרח התיכון הם בני פחות מ-60, כלומר בקבוצות הגילאים שבהן נדבקים בקלות בנגיף, אך במקרים רבים מחלימים ממנו בלי תסמינים כלל. הסבר נוסף הוא הסתרה של חלק מהמדינות מחשש ליציבותן[121].

נכון לתחילת מאי, נראה כי מגפת הקורונה הופיעה באיחור בחלק מהמדינות הערביות. בקרב מדינות ערב, רק בקטר נמנו עד כה יותר נדבקי קורונה מאשר בישראל, ורק במצרים נספרו יותר מתים. ובכל זאת, ישראל נמצאת כעת הרבה לפני מדינות ערב בקצב הסרת הסגר ופתיחת המשק. בעוד קצב ההדבקה במדינות כמו ישראל פחת בהתמדה, במדינות ערביות מסוימות נרשמה בתחילת מאי עלייה תלולה: בסעודיה, באיחוד האמירויות ובקטר הקצב הוא יותר מאלף חולים חדשים מדי יום; במדינות אחרות אובחנו בכל 24 שעות כמה מאות חולים חדשים; ויש מדינות בהן אין לממשלות מידע של ממש על התפשטות המחלה[122]. מדינות כמו לבנון, ירדן ואיראן התמודדו עם גל שני של המגפה אחרי ירידה בתחלואה.[51]

בתימן, דווח על תמותה ותחלואה נמוכה. מצד שני, התקיימה מלחמת אזרחים במדינה וכן היה קושי לבדוק את אלו שנחשדו בהדבקות. באמצע מאי, בעיר עדן, נרשם גל של מתים שסבלו מתסמינים של הנגיף[123].

אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה בישראל

בפברואר 2020 התגלו לראשונה חולים בישראל. משרד הבריאות קבע הנחיות למניעת הדבקה בנגיף ולהאטת התפשטותו, החל מבידוד ביתי לשבים ממדינות שבהן התפשט הנגיף ולכל מי ששהו די זמן בקרבת נדבקים. משרד הביטחון נערך להתמודדות באמצעות צה"ל ובפרט פיקוד העורף.

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה באפריקה

המדיניות להתמודדות עם הנגיף שונה ממדינה למדינה באפריקה. ברבות מהמדינות המתפתחות, הייתה סגירה של רוב הפעילות הציבורית והעסקית, ריחוק חברתי, סגר ושמירה על היגיינה. הייתה התלבטות בין אימוץ המדיניות במדינות המפותחות לבין שינוי המדיניות עקב מאפייני חלק מהמדינות האפריקאיות כמו עוני רב יחסית, האוכלוסייה שלמחציתה אין גישה לשירותי בריאות, רמת שירותי הבריאות, אוכלוסייה צעירה(6% מתושבי היבשת היו מעל לגיל 65) וכו'.[124] חלק מהמדינות נאבקו במקביל במחלות אחרות כמו מלריה ואיידס שקטלו מאות אלפי אנשים בכל שנה.[125]

ב-14 במרץ, שורת מדינות אפריקאיות דיווחו על מקרי הידבקות ראשונים בשטחן. 14 מתוך 54 המדינות ביבשת דיווחו על חולים בקורונה.[125] באמצע מרץ, כל בתי הספר באתיופיה נסגרו, ונאסר על התקהלות ציבורית ועל פעילות ספורטיבית. בגאנה הוכרז על הגבלות דומות ועל איסור נסיעה למדינות שבהן היו יותר מ-200 מקרי הידבקות בנגיף. בתוניסיה נסגרו כל מעברי הגבול והושהו התפילות במסגדים. במרוקו ובג'יבוטי, הושעו כל הטיסות הבינלאומית. בדרום אפריקה, נאסרה כניסתם אזרחים מהמדינות הנגועות ביותר ועל התקהלויות של יותר ממאה בני אדם, בעוד שבקניה הוטלו מגבלות נסיעה[126].

נכון לסוף מרץ, חלק מהמדינות, כגון ניגריה, דרום אפריקה וקמרון, נקטו בצעדים אגרסיביים למדי שכללו סגירה של רוב הפעילות הציבורית והפעלת הצבא לאכיפת המדיניות. במדינות אחרות כגון אוגנדה, עוד לפני שהתגלה החולה הראשון ננקטו צעדי מניעה כמו איסור על עריכת חתונות. לעומת זאת, בגבון טרם אימצו כל מדיניות להתמודדות עם המגפה.[124]

בתחילת אפריל עלו טענות על אכזריות משטרתית בכמה מדינות באפריקה, עקב אכיפת העוצר ומגבלות נוספות בתגובה להתפשטות נגיף הקורונה. עם זאת, אוכלוסיות שלא יכלו להרשות לעצמן להישאר בבית לאורך זמן, היוו בעיה עבור הממשלות במדינות שבהן הנגיף היה יכול להציף את מערכות הבריאות השבריריות גם כך. בליל העוצר הראשון בסנגל, פרצה אלימות, בדרום אפריקה תועדה אלימות משטרתית[127] ובניירובי שבקניה פיזרו באלימות התקהלויות אזרחים[128].

קושי מרכזי הוא בכמות הבדיקות הנמוכה. בסוף באפריל, חודשיים שחלפו מאז הגעת וירוס הקורונה לאפריקה, נערכו ביבשת פחות מ-500 אלף בדיקות בקרב אוכלוסייה של יותר ממיליארד בני אדם. כלומר, רק 325 איש נבדקו לכל מיליון אנשים, זה נתון הנמוך בהרבה מאיטליה, אחת המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהנגיף[129][130]. קושי נוסף הוא בדיווח. לדוגמה, דווח שמאות מתו בניגריה מדלקת ריאות, אבל הרשויות הכחישו שמדובר בקורונה. לפי השלטונות המקומיים בצפון המדינה, הגורם לכך הוא מחלות כמו לחץ דם גבוה[131] ומלריה[132].

מדינות שונות יזמו צעדים כמו סגר או עוצר. בניירובי הוחלט להטיל הסגר יומי בין שעות אחר הצהריים ועד הזריחה, והקמת מרכזי בידוד ציבוריים – בתשלום. בקונגו וניגריה בוצע סגר[133].

החל מחודש מאי, בחלק מהמדינות התחילה התפרצות משמעותית. למשל מספר החולים במצרים עבר ביולי את של סין עם יותר מ-85 אלף נשאים, ודרום אפריקה הפכה למוקד החמור החמישי בעולם (אחרי ארצות הברית, ברזיל, הודו ורוסיה) עם יותר מ-350 אלף נשאים.

אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – התפרצות נגיף הקורונה באמריקה הצפונית, התפרצות נגיף הקורונה בברזיל, התפרצות נגיף הקורונה בפרו

ארצות הברית הפכה למדינה בעלת כמות החולים הגבוהה ביותר. היא יזמה צעדים לפי המדינות, ברובן בוצע סגר. באפריל, יותר מ-90% מהאמריקנים התבקשו להישאר בבתים[134]. בסוף החודש הנשיא פרסם המלצה לגבי אסטרטגית היציאה ולחץ על המושלים לשחרר את ההגבלות.

באמריקה הלטינית, מקרה ההידבקות הראשון נגלה בברזיל, בסוף פברואר. היה חשש שהעוני ומצב מערכת הבריאות בחלק מהמדינות יקשו בטיפול במגפה. ב-17 במרץ, דווח על מספר נמוך של חולים. הערכות היו כי מדוברים במספרים גבוהים בהרבה שטרם נוטרו עקב מערכות בריאות כושלות בחלק מהמדינות[135].

בתחילת מרץ, מדינות כמו מקסיקו, גואטמאלה ופנמה הכריזו על מצב חירום או אזהרות ברמה גבוהה לקראת התפשטות רחבה יותר.[100] עד סוף מרץ, הנגיף התפשט ופגע במיוחד בברזיל, אקוודור וצ'ילה. רוב מנהיגי אמריקה הלטינית (במדינות כמו פרו, אל סלוואדור, ארגנטינה, ונצואלה וצ'ילה) הגיבו בחומרה להתפשטות הנגיף מיד עם גילוי מקרי ההידבקות הראשונים. הם סגרו את הגבולות, ביטלו טיסות ושלחו חיילים לסייר ברחובות כדי לאכוף את הוראות הבידוד. בבתי החולים נערכו הצוותים לקבלת המוני חולים, ובתי חולים נוספים הוקמו במהלכי בזק. היו מדינות או אזורים שביצעו סגר. למשל, בקולומביה הונהג סגר ארוך. היו הגבירו את הפיקוח על הגבול היבשתי שלהן. כך היה באורוגוואי ובקולומביה. במקביל, נשיאי ברזיל ומקסיקו התעקשו להתייחס למגפה בביטול[136]. נשיא ברזיל אף עודד הפרה של ההנחיות שנקבעו על ידי המושלים והרשויות.. ב-30 במרץ הכריזה ממשלת מקסיקו על מצב חירום בריאותי והוכנסו אמצעים מחמירים שמטרתם לרסן את התפשטות הנגיף.

במאי, המדינה שנפגעה קשה מכולם היא ברזיל אך גם בפרו, מקסיקו וצ'ילה היו מודאגים ממספר הולך וגובר של נדבקים. באקוודור קרסה מערכת הבריאות בשל עומס חולים. ההתפשטות הנרחבת באמריקה הלטינית, הביאה את ארגון הבריאות העולמי להכריז על אמריקה כמוקד התפרצות המגפה העיקרי[137].[107] בסוף מאי, אמריקה הלטינית הפכה למוקד השלישי בגודלו אחרי ארצות הברית ורוסיה. ב-23 במאי, ברזיל הייתה שנייה בעולם בנדבקים. במדינות רבות דווח על הצפת יחידות הטיפול הנמרץ בחולים. באקוודור הוטל עוצר בין השעות 2 בצהריים עד 5 בבוקר במרץ, לצד הגבלות נוספות. במדינה, תושבים רבים לא נשמעו להנחיות, ולא היה מי שאכוף אותן. מאות בני אדם נראו מפירים את העוצר, ומוכרים סחורות ברחובות כדי להמשיך להתקיים. בפרו, רוב החולים היו עובדים העוסקים בעבודות פשוטות כמו מוכרים בשווקים. בחלק מהמדינות היה מחסור בערכות בדיקה[138].

בסוף מאי, היו גם מדינות שדיווחו על נתוני תמותה ותחלואה נמוכים. כך היה בג'מייקה וגם בארגנטינה, בסורינאם, באורוגוואי וכו'[139].

אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המדינות באזור היו מדינות אי. התחלואה המדווחת הייתה נמוכה. בניו זילנד הייתה תוכנית להתמודדות עם המגפה. היא כללה מספר רמות. הצעדים היו ארציים. באוסטרליה[140] הצעדים בוצעו בהתאם למדינות ולטריטוריות. בוצע סגר. באזור היו מספר איים מרוחקים וכמה טריטוריות שהיו בלי חולים מדווחים בסוף אפריל. כולן השתמשו בסגרים, עוצרים והנחיות מחמירות על טיסות והתקהלויות[141].

אנטארקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אדם שמגיע לאנטארקטיקה צריך להיכנס לבידוד, אך עדיין יש בכמה תחנות מחקר באנטאקטיקה מכונות הנשמה. אנטארקטיקה היא היבשת היחידה ללא מקרים מאומתים של קורונה.

התמודדות עם מידע כוזב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייזוס התייחס במהלך פברואר לריבוי השמועות והידיעות הכוזבות ואמר שמדובר במגפה בפני עצמה, או כפי שתיאר זאת, "אינפו-דמיה" (על משקל המונח פנדמיה)[142]. בראשית אפריל חברת פייסבוק הודיעה כי אפליקציית ווטסאפ תמנע הפצה של הודעות שעברו דרך מספר משתמשים[143].

ב-1 באפריל הוציא ה-EUvsDisinfo, גוף מחקר השייך לאיחוד האירופי, דוח בנושא ידיעות כזב שמפיצות מדינות שונות ברשת האינטרנט. הידיעות המופצות מנסות לערער על היכולת של מדינות דמוקרטיות להתמודד עם המגפה, לטעון שקבוצות מיעוט שונות הם הסיבה להתפשטות המגפה ולהתסיס יריבויות גאוגרפיות. בטורקיה מידע בריאותי כוזב על וירוס הקורונה, שעל פי כותבי הדוח, מטפח שיח ביקורתי נגד האיחוד האירופאי. רוסיה וגופים מטעמה הפיצו מעל ל-150 ידיעות כוזבות. לעומת זאת, כלי התקשורת שבשליטת רוסיה, מדגישים את המוכנות של המדינה להתמודדות עם הנגיף ואת הסיוע שרוסיה נתנה באיטליה. באפריקה, בחלק מהמדינות, מתנהלים מסעות השמצה נגד קבוצות אתניות וחברתיות. סין מפיצה באפריקה מסרים על תרומתה הרבה למניעת התפשטות המגפה[144]. סין ורוסיה מקדמות את הטענה שארצות הברית משתמשת במגפה כנשק כדי להעמיק את שליטתה בעולם[145]. רשת הטלוויזיה האיראנית, PRESSTV, טוען כי מדענים ישראלים פיתחו את הנגיף כחלק מהמלחמה הביולוגית של ישראל וארצות הברית נגד איראן[146].

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ופילנתרופ, הואשם שאנשיו יצרו את נגיף הקורונה והוא רוצה כיום להרוויח ממנו. בהרצאה[147] שנתן גייטס ב-2015 במסגרת TED הוא הזהיר שהסכנה הגדולה ביותר לאנושות היא לא נשק גרעיני אלא וירוס שיאיים על חייהם של מיליונים. מידע כוזב שהופץ טען שמלבד רצונו להרוויח מהמגפה הוא מבקש לבחון את האפשרות לצמצם את האוכלוסייה העולמית[148].

לאורך המגפה, הופץ מידע שגוי אודות המגפה ותרופותיה[149]. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ[150], למשל, עודד שימוש בתרופה למלריה[151][152] והציע לבדוק אפשרות טיפול באמצעות הזרקת חומרי חיטוי[153]. דבריו אלו ואחרים סוקר בהרחבה בתקשורת ועל ידי מכוני בדיקת עובדות שהדגישו שמדובר במידע לא מבוסס.

השפעות עולמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגפה הביאה למשבר כלכלי חמור, לירידה חדה בבורסות בעולם ולעלייה ניכרת באבטלה. היא הביאה לשינוי משמעותי באורחות חיי היום יום של מיליארדי אנשים ברחבי העולם.

בעקבות המגפה דווחו ברחבי העולם מקרים רבים של שנאת זרים וגזענות כלפי בני אדם ממוצא אסייתי[154]. תופעות דומות אירעו כלפי יהודים בעיקר בארצות הברית, וכך גם כלפי זרים באפריקה. בסין[155], היו תופעות כאלה כלפי אפריקאים, תופעות שאף הדרדרו לאלימות[156]. בנוסף לכך; דווחו על מקרי קסנופוביה וגזענות כלפי העם הסיני או כלפי אלו שמגיעים מהאזורים הנגועים של המגפה ואף דווח על קריאות להשמיד את סין[157][158][159].

כמו כן דווח ברוב המדינות על גידול במקרי אלימות במשפחה, במיוחד מקרי אלימות נגד נשים והתעללות בילדים[160].

השפעה על החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך

להתפרצות הקורונה הייתה השפעה רבה על תחום החינוך. בתחילה מוסדות חינוך רבים נסגרו ובהמשך המדינות החלו להחזיר את התלמידים למוסדות. הראשונים שנסגרו היו בתי הספר בסין. בסוף אפריל 2020, מיליארד וחצי (90 אחוזים מהתלמידים בעולם) מ-190 מדינות שהו בביתם. במדינות רבות, התלמידים ששהו בבית ביצעו למידה מרחוק. הלימודים במוסדות החינוך כללו צעדים כמו חיטוי ושמירת מרחק.

השפעות כלכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה
מדפי נייר טואלט ריקים בעקבות אגירת מוצרים

התפרצות הקורונה השפיעה בצורה רחבה וחמורה על השווקים הפיננסיים, כולל שוקי מניות, אג"ח וסחורות (נפט גולמי וזהב). המיתון הכלכלי הבינלאומי שהחל בתחילת 2020, נחשב למיתון התלול ביותר מאז השפל הגדול[161]. אירוע מרכזי בתחום הכלכלי שהושפע מהמגפה הוא מלחמת מחירי הנפט בין סעודיה לרוסיה. התפשטות הנגיף למדינות רבות הביאה לירידות שערים בבורסות העולם. עסקים רבים בתחומים שונים הושפעו. מדינות שונות ניסו להתמודד עם ההשפעות הכלכליות[162]. הן גבשו תוכניות שונות.

על אף המשבר הכלכלי העמוק, באופן כללי עשירי העולם לא רק שלא נפגעו ממנו אלא אף נצלו הזדמנויות להגדיל את הונם. במחצית הראשונה של 2020, על פי פורבס, הגדילו 20 עשירי העולם את הונם האישי בסכום עתק של כ-65 מיליארד דולר.

השפעות סביבתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דיווחים של נאס"א - חלה הפחתה משמעותית בזיהום האוויר מעל סין, כפי הנראה עקב ההאטה הכלכלית שהביאה עמה ההתפרצות[163]. גם במדינות נוספות, ההאטה בנסיעות ובפעילות התעשייתית הביאה לירידה בזיהום האוויר[164]. מחקרים נוספים הראו כי צמצום התחבורה והעבודה הובילו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר ובפליטת פחמן דו-חמצני ברחבי העולם – למשל, בסין, באיטליה ובארצות הברית[165]. בהודו, נהר המזוהם הפך לנקי בשל סגירת התעשייה[166].

בין האחד לינואר ל-11 במרץ 2020, סוכנות החלל האירופית צפתה בירידה ניכרת בפליטות חמצן דו-חנקני ממכוניות, תחנות כוח ומפעלים באזור עמק הפו בצפון איטליה, במקביל לסגירת האזור[167]. הלוויין קופרניקוס סנטינל 5P של האיחוד האירופי וסוכנות החלל ההולנדית המנטר זיהום אוויר מאז 2017, שלח תמונות הנקיות ביותר מאז החל לפעול[168].

באמצע מרץ 2020, פרסם המערך הארצי לניטור אוויר של המשרד להגנת הסביבה כי חלה ירידה של 30% בחנקן הדו-חמצני ברחבי ישראל[169]. שבועיים לאחר מכן, זיהום האוויר בישראל ירד ב-40%[170].

בעקבות אי-נוכחות האדם והידללות תנועת כלי הרכב, עלתה נוכחתם של בעלי חיים במרחבים אורבניים[171].

מחקר נוסף הצביע על ירידה משמעותית בהשפעות הסייסמיות של האדם על כדור הארץ, לפיו התנודות שהאדם יוצר פחתו בקרוב לחצי[172].

ביטול אירועים המוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשש להדבקה בוטלו אירועים המוניים, ובהם:

השפעות על עולם הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על הספורט
גינה ציבורית שנסגרה כחלק ממאמצי מניעת ההתפשטות של מגפת הקורונה

בעקבות ההגבלות על התקהלות של אנשים רבים במקום אחד, נערכו מספר משחקים ללא קהל, אך עד אמצע מרץ השביתו רוב הליגות הבכירות את המשחקים.

אולימפיאדת טוקיו (2020) נדחתה בשנה וצפויה להתקיים ביולי 2021. גם יורו 2020 שתוכנן לקיץ נדחה באופן רשמי ל-2021, בין השאר בעקבות העובדה שלא הושלמה זהות כל העולות, ומשחקי המוקדמות שנותרו לא יכלו להתקיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 1 בדצמבר 2020, 17:01 שעון ישראל
  2. ^ Maham Abedi, COVID-19: New coronavirus disease named by World Health Organization, Globalnews.ca, קוביד-19: השם שניתן על ידי ארגון הבריאות העולמי למחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש, ‏11 בפברואר 2020 (באנגלית)
  3. ^ מערכת JDN, "קוביד-19": ארגון הבריאות העולמי הכריז על שם חדש לנגיף הקורונה, .jdn.co.il, ‏11 בפברואר 2020
  4. ^ Coronavirus Update (Live): 4,750,616 Cases and 313,805 Deaths from COVID-19 Virus Pandemic - Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  5. ^ google:coronavirus-map-live
  6. ^ "Coronavirus disease (COVID-19) outbreak".
  7. ^ Coronavirus Update (Live): 1,778,964 Cases and 108,766 Deaths from COVID-19 Virus Pandemic - Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  8. ^ . BBC News. 31 January 2020. Archived from the original on 13 February 2020
  9. ^ שיר רייטר, דאו ג'ונס סגר נפילה של 23.2% מתחילת 2020 - הרבעון הגרוע ביותר מאז 1987, כלכליסט, ‏31 במרץ 2020
  10. ^ גיא בן סימון, לראשונה בהיסטוריה: הנפט קרס ב-300% עמוק מתחת לאפס, גלובס, ‏20 באפריל 2020
  11. ^ ynet, החל מהלילה: 1.3 מיליארד הודים בסגר; "איסור מוחלט לצאת מהבתים", כלכליסט, ‏24 במרץ 2020
  12. ^ נמצאו שליליים לנגיף
  13. ^ "Getting your workplace ready for COVID-19" (PDF). World Health Organization. 27 February 2020.
  14. ^ 1 2 "Q&A on coronaviruses". World Health Organization (WHO). 11 February 2020.
  15. ^ 1 2 3 4 "Symptoms of Novel Coronavirus (2019-nCoV) CDC". U.S. Centers for Disease Control and Prevention (CDC). 10 February 2020.
  16. ^ 1 2 Rothan HA, Byrareddy SN (February 2020). "The epidemiology and pathogenesis of coronavirus disease (COVID-19) outbreak". Journal of Autoimmunity: 102433. doi:10.1016/j.jaut.2020.102433. PMID 32113704.
  17. ^ מערכת כאן חדשות, לא סבלה משום תסמין - והדביקה חמישה אנשים בקורונה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בפברואר 2020
  18. ^ "Coronavirus Disease 2019 (COVID-19)". Centers for Disease Control and Prevention. 11 February 2020.
  19. ^ https://www.who.int/docs/default-source/coronaviruse/situation-reports/20200306-sitrep-46-covid-19.pdf?sfvrsn=96b04adf_2
  20. ^ PATTERN OF EARLY HUMAN-TO-HUMAN TRANSMISSION OF WUHAN 2019-NCOV
  21. ^ נדב אייל, הדו"ח של מכון גרטנר, טויטר, ‏28 ביוני 2020
  22. ^ N12 - "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, N12, ‏2020-06-19
  23. ^ Josefina Ma, Coronavirus: China’s first confirmed Covid-19 case traced back to November 17, South China Morning Post, 13.3.2020
  24. ^ 1 2 אופיר דור, ‏הסילופים, האיומים, ההשתקות וההפחדות: כך הדביקה סין את כל העולם, באתר גלובס, 21 במרץ 2020
  25. ^ Novel 2019 coronavirus genome
  26. ^ ynet, מסמכים של המשטר מגלים: סין הבינה שזו מגפה, והזהירה רק אחרי 6 ימים, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-04-15
  27. ^ [1]
  28. ^ [2]
  29. ^ ב-13 בפברואר חל בסין שינוי באופן הזיהוי של חולים (הוחל בזיהוי חולים גם על פי תסמינים בלבד, ולא רק על פי תוצאות מעבדה), ועקב כך נוצר גידול חד-פעמי חריג במספר מקרי ההדבקה והתמותה בהשוואה ליום הקודם.
  30. ^ מקרה ראשון של הווירוס הסיני התגלה בארצות הברית, באתר ynet, 21 בינואר 2020
  31. ^ ערוץ 7, מקרה מוות ראשון מנגיף הקורונה מחוץ לסין, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2020
  32. ^ רויטרס‏, נגיף הקורונה מתפשט: מקרה מוות ראשון באירופה, הווירוס הגיע לאפריקה, באתר וואלה! NEWS‏, 15 בפברואר 2020
  33. ^ 1 2 רויטרס ודנה ירקצי‏, מחשש לקורונה: אלפי נוסעים בספינות תענוגות מוחזקים בבידוד ביפן והונג קונג, באתר וואלה! NEWS‏, 5 בפברואר 2020
  34. ^ רויטרס‏, נגיף הקורונה מתפשט באיראן; מקרה הידבקות ראשון בלבנון, באתר וואלה! NEWS‏, 21 בפברואר 2020
  35. ^ ynet והסוכנויות, מקרי מוות ראשונים מקורונה בתאילנד, אוסטרליה וארה"ב, באתר ynet, 1 במרץ 2020
  36. ^ שגרירות ישראל בסינגפור, כתובת: 24 Stevens Close, Singapore., ☎ 65-6-8349200, סינגפור – מדריך למטייל בוויקימסע, he.wikivoyage.org
  37. ^ ד"ר רן בליצר, מזג האוויר / טמפרטורות בסאו פאולו, טויטר, ‏10 במאי 2020
  38. ^ בן הורוביץ, חבר לשעבר בעמותת מדעת, דווח על התחלואה היומי בקטר, טויטר, ‏9 במאי 2020
  39. ^ דוחה, קטר - תחזית מזג אוויר, forecast7.com
  40. ^ "צונאמי מתמשך": בתי החולים בלונדון מוצפים בחולי קורונה, news.walla.co.il, ‏26 במרץ 2020
  41. ^ בחדר מיון בניו יורק כרעו תחת הנטל: "עומס חולים בלתי ייאמן", www.haaretz.co.il
  42. ^ גופות עטופות ניילון, מוטלות ברחוב: העתיד של אמריקה הלטינית כבר מתממש באקוודור, www.haaretz.co.il, ‏9 אפריל 2020
  43. ^ משרד החוץ, השוואת אסטרטגיות יציאה, שאול אמסטרדמסקי, טוויטר.
  44. ^ מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: שגרה בצל הקורונה - חדשות בארץ, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
  45. ^ ראה ערכי ההתפרצויות במדינות
  46. ^ N12 - לא רק בישראל מסירים מגבלות: כך זה קורה בעולם, N12, ‏2020-05-10
  47. ^ חדשות 13, נדב אייל, על התפרצויות מחודשות, יוטיוב, ‏16 במאי 2020
  48. ^ N12 - שיא נדבקים בקורונה ביממה ברחבי העולם, N12, ‏2020-05-21
  49. ^ המסעדות בצרפת חוזרות, בבריטניה ייפתחו חנויות ברחוב, ynet, ‏2020-05-28
  50. ^ N12 - הונג קונג חווה "גל שלישי" - ומחמירה את ההגבלות פעם נוספת, N12, ‏2020-07-13
  51. ^ 1 2 קבוצה של חוקרים מקבוצת אקדמיה Il, מחקר המציג את נתוני התחלואה במדינות ערב, הטויטר של נדב איל, ‏15 מאי 2020
  52. ^ סך התמותה מתוך סך הנדבקים המאומתים במצטבר
  53. ^ אסף, ‏המחקר המפתיע על ספינת הקורונה שסותר את כל מה שקורה באיטליה, באתר גלובס
  54. ^ במחקר התבססו החוקרים על 6 מקרי תמותה, נכון ל-7.4 מתו 11
  55. ^ כתבה של סוכנות הידיעות רויטרס, 3 במרץ 2020
  56. ^ ארגון הבריאות העולמי: אחוז התמותה מנגיף הקורונה גבוה יותר ממה שחשבנו, באתר ‏מאקו
  57. ^ מעגל החיים של נגיף הקורונה, מעגל החיים של נגיף הקורונה, ‏2020-03-18
  58. ^ Jon CohenJan. 31, 2020, 6:20 Pm, Mining coronavirus genomes for clues to the outbreak’s origins, Science | AAAS, ‏2020-01-31 (באנגלית)
  59. ^ Hongliang Wang, Peng Yang, Kangtai Liu, Feng Guo, SARS coronavirus entry into host cells through a novel clathrin- and caveolae-independent endocytic pathway, Cell Research 18, 2008-02, עמ' 290–301 doi: 10.1038/cr.2008.15
  60. ^ המחקר הראשוני, פרסום בbioRxiv https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2020.04.29.069054v2.full.pdf
  61. ^ What Do Studies on New Coronavirus Mutations Tell Us?, VOA (באנגלית)
  62. ^ Zimmer, Carl (6 במאי 2020). "Did a Mutation Turbocharge the Coronavirus? Not Likely, Scientists Say". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-4 ביוני 2020. 
  63. ^ The Coronavirus Is Mutating. Here's What That Means., NPR.org (באנגלית)
  64. ^ Lucy van Dorp, Mislav Acman, Damien Richard, Liam P. Shaw, Emergence of genomic diversity and recurrent mutations in SARS-CoV-2, Infection, Genetics and Evolution 83, 2020-09-01, עמ' 104351 doi: 10.1016/j.meegid.2020.104351
  65. ^ UK lab publishes landmark genetic study on coronavirus, www.aa.com.tr
  66. ^ Xiaolu Tang, Changcheng Wu, Xiang Li, Yuhe Song, On the origin and continuing evolution of SARS-CoV-2, National Science Review doi: 10.1093/nsr/nwaa036
  67. ^ SARS-CoV-2 has not mutated into different types, new research confirms, www.gla.ac.uk (באנגלית)
  68. ^ "What do studies on new coronavirus mutations tell us?". Reuters (באנגלית). 8 במאי 2020. בדיקה אחרונה ב-4 ביוני 2020. 
  69. ^ הנגיפים שמחליפים זהויות, הנגיפים שמחליפים זהויות, ‏2020-03-16
  70. ^ Corum, Jonathan; Zimmer, Carl (30 באפריל 2020). "How Coronavirus Mutates and Spreads". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-4 ביוני 2020. 
  71. ^ N12 - גרמניה מציגה: האפליקציה שתמנע את גל הקורונה השני, N12, ‏2020-06-16
  72. ^ שירות כלכליסט, יפן חוזרת לשגרה עם מסכות יוניקלו ואפליקציית מעקב, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-06-21
  73. ^ מיכל רז-חיימוביץ', התחזית הקודרת של ארגון התעופה העולמי לא פוסחת על ישראל, גלובס, ‏2020-04-09
  74. ^ version 7.10.4, הודו- סגירת גבולות המדינה בפני זרים עקב התפשטות מגפת הקורונה, www.chamber.org.il
  75. ^ רוסיה: הממשלה הורתה על סגירת גבולות המדינה החל מ-30 במרץ, ynet, ‏2020-03-28
  76. ^ N12 - סגר רק בסופ"ש, כרטיסי בריאות: הדרכים המקוריות של מדינות..., N12, ‏2020-04-21
  77. ^ N12 - בתי ספר בדנמרק וחנויות בגדים באיטליה: כך נראית..., N12, ‏2020-04-16
  78. ^ גלי וינרב, מאיפה הגיעה ההנחיה לשמור מרחק של 2 מטרים, גלובס, ‏2020-03-24
  79. ^ שני אשכנזי, במשרד התחבורה מתכננים: כך ייראו הרחובות ביום שאחרי הקורונה, גלובס, ‏2020-05-06
  80. ^ N12 - יוצאים מהסגר בעולם: מסע קניות נקמה בסיאול ושעה למבוגרים..., N12, ‏2020-05-08
  81. ^ מסכות קורונה: כל מה שחשוב לדעת, www.clalit.co.il
  82. ^ [https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-c708c10bfe5e171027.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=173113802
  83. ^ שמעון יעיש, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 13 במאי 2020
  84. ^ נועה שטיינר‏, מדענים קובעים: הסיבה האמיתית להתפרצות הקורונה - אנחנו, באתר וואלה! NEWS‏, 03 במאי 2020
  85. ^ האיחוד האירופי פותח את גבולותיו ל-14 מדינות - ארה"ב וישראל בחוץ, Haaretz הארץ
  86. ^ ד"ר איתי גל, המרוץ לחיסול הקורונה: אלה 6 החיסונים הצפויים, באתר ynet, 20 במאי 2020
  87. ^ איתי גל, מגפת הווירוס המסתורי מסין: סינון בשדות תעופה; חשש מהתפשטות בעולם, באתר ynet, 18 בינואר 2020
  88. ^ ארגון הבריאות העולמי: על בני 60 ומעלה להימנע משהייה במקומות עמוסים, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2020
  89. ^ Statement on the second meeting of the International Health Regulations (2005) Emergency Committee regarding the outbreak of novel coronavirus (2019-nCoV), באתר ארגון הבריאות העולמי, 30 בינואר 2020
  90. ^ רועי ברק, ‏ארגון הבריאות העולמי הכריז: מצב חירום עולמי, וירוס הקורונה מתפשט, באתר גלובס
  91. ^ Laurie Garrett, COVID-19: the medium is the message, the lancet, March 11, 2020
  92. ^ JAMIE DUCHARME, The WHO Just Declared Coronavirus COVID-19 a Pandemic, Time, ‏MARCH 11, 2020 (באנגלית)
  93. ^ ynet וסוכנויות הידיעות, 2 מיליון נדבקים בעולם, טראמפ עוצר את המימון לארגון הבריאות העולמי, ynet, ‏2020-04-15
  94. ^ טראמפ הורה להקפיא את המימון שמעבירה ארה"ב לארגון הבריאות העולמי, www.haaretz.co.il
  95. ^ טראמפ בהצהרה דרמטית: ארה"ב תפסיק את המימון לארגון הבריאות העולמי, גלובס, ‏2020-04-15
  96. ^ שירות גלובס, טראמפ מימש את ההבטחה: ארה"ב פרשה מארגון הבריאות העולמי, גלובס, ‏2020-07-07
  97. ^ שני אשכנזי, ‏ארגון הבריאות העולמי מזהיר מתופעה חדשה: "עייפות פנדמית" בצל הקורונה. ככה אפשר לטפל בה, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2020
  98. ^ Daily confirmed COVID-19 cases: are we bending the curve?, Our World in Data, ‏Retrieved 18 May 2020
  99. ^ שמעון יעיש, גאוני או מוגזם? כך מתמודדים היפנים עם הקורונה, www.israelhayom.co.il
  100. ^ 1 2 אסף אוני, חשבתם שבישראל מגזימים? כך מתמודדים בעולם עם הקורונה, גלובס, ‏2020-03-05
  101. ^ קירגיסטן הודיעה על סגירת גבולותיה לנוכח התפשטות הקורונה, www.maariv.co.il
  102. ^ אמרתם 'קורונה' אתם עלולים להילקח למאסר, בחדרי
  103. ^ N12 - חשש מקורונה? המדינה שלא דיווחה על תחלואה במסר לציבור:..., N12, ‏2020-07-13
  104. ^ COVID-19 situation update for the EU/EEA and the UK, as of 24 May 2020, European Centre for Disease Prevention and Control (באנגלית)
  105. ^ archive from 4 March 2020, web.archive.org, ‏2020-03-04
  106. ^ אסף, הגרף היומי: בשבדיה ממשיכים ללכת לבתי קפה - ומשלמים את המחיר, גלובס, ‏2020-04-14
  107. ^ 1 2 3 ראש עיריית סאו פאולו, אחד ממוקדי ההתפרצות הקשים במדינה, הזהיר כי בעוד שבועיים מרכזים רפואיים לא יוכלו לקלוט חולים נוספים., news.walla.co.il, ‏18 במאי 2020
  108. ^ תני גולדשטיין, נתניהו ממשיך להשוות, אבל כאשר באירופה אומרים "סגר", מתכוונים למשהו אחר לגמרי, www.zman.co.il, ‏2020-11-05
  109. ^ הבדיקות לכלל האוכלוסייה בסלובקיה - האם זה עבד?, ynet, ‏2020-11-11
  110. ^ החקלאים במזרח אירופה מנהלים מלחמה כפולה: בנגיף ובבצורת הקשה זה מאה שנה, www.haaretz.co.il
  111. ^ הקורונה בעולם: מספר הקורבנות באיטליה מזנק, וושינגטון מבטלת התקהלויות, www.maariv.co.il
  112. ^ ב-11 במארס היה בטורקיה חולה קורונה אחד, עכשיו יותר מ-34 אלף. החדשות הרעות: השיא עוד לפניה, www.haaretz.co.il
  113. ^ רויטרס‏, עונש מאסר למפירי הסגר: ירדן תחת עוצר במטרה לעצור את התפשטות הקורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 21 במרץ, 2020
  114. ^ 1 2 כך נאבקים בעולם הערבי בהתפשטות הנגיף, כיכר השבת
  115. ^ Total COVID-19 tests per 1,000 people, Our World in Data
  116. ^ Coronavirus Update (Live): Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  117. ^ הקורונה טלטלה את המזרח התיכון, ויכולה לייצר גם הזדמנויות לישראל, ynet, ‏2020-04-14
  118. ^ זירות הקרב זזו הצדה לטובת מלחמה בנגיף: קורונה במזרח התיכון - תמונת מצב, www.haaretz.co.il
  119. ^ עידית בר, מקור ראשון, בעולם הערבי, הידבקות היא לא הסכנה היחידה במשבר הקורונה, www.makorrishon.co.il
  120. ^ במדינות ערב, חולי הקורונה אשמים עד שיוכח אחרת, www.haaretz.co.il
  121. ^ הקורונה טלטלה את המזרח התיכון, ויכולה לייצר גם הזדמנויות לישראל, ynet, ‏2020-04-14
  122. ^ N12 - כך מתמודדות מדינות ערב עם נגיף הקורונה, N12, ‏2020-05-12
  123. ^ מאות מתים בשבוע: הקורונה משתוללת בתימן ההרוסה, news.walla.co.il, ‏17 במאי 2020
  124. ^ 1 2 N12 - הקורונה באפריקה: האם להציל את הילדים או את המבוגרים?, N12, ‏2020-03-30
  125. ^ 1 2 שורת מדינות אפריקאיות דיווחו על מקרי הידבקות ראשונים בשטחן, www.haaretz.co.il
  126. ^ עם התפשטות הנגיף, באפריקה מעלים הילוך במאבק בקורונה, news.walla.co.il, ‏16 במרץ 2020
  127. ^ עוצר הקורונה סוגר על אפריקה, והאלימות המשטרתית נגד אזרחים גוברת, news.walla.co.il, ‏12 באפריל 2020
  128. ^ קורונה בקניה: שוטרים הכו באכזריות אזרחים, באתר ‏מאקו
  129. ^ הבאה בתור? באפריקה ההתפרצות עדיין מוגבלת, ynet, ‏2020-04-12
  130. ^ האזהרות מתממשות: זינוק של 43% בכמות חולי הקורונה באפריקה, news.walla.co.il
  131. ^ חולי לחץ דם גבוה הם חלק מקבוצות הסיכון של הקורונה, קבוצות הסיכון של הקורונה, ‏2020-05-06
  132. ^ מאות מתו בניגריה מדלקת ריאות, אבל הרשויות מכחישות שמדובר בקורונה, www.haaretz.co.il
  133. ^ N12 - ארגון הבריאות העולמי מזהיר: "רבע מיליארד חולי קורונה..., N12, ‏2020-05-20
  134. ^ 10,000 מתו בארה"ב, ניו יורק מאריכה את הסגר, ynet, ‏2020-04-06
  135. ^ וול סטריט ג'ורנל, פצצה מתקתקת: מה מצב הקורונה באפריקה ובאמריקה הלטינית, גלובס, ‏2020-03-17
  136. ^ באמריקה הלטינית נערכים לאסון, אבל מנהיגי ברזיל ומקסיקו עוד שאננים, www.haaretz.co.il
  137. ^ שיא מתים בברזיל, שמגדילה את השימוש בתרופה למלריה, ynet, ‏2020-05-20
  138. ^ ברזיל שנייה בעולם בנדבקים: הנגיף מתפשט באמריקה הלטינית, ynet, ‏2020-05-23
  139. ^ Luisa Horwitz, Paola Nagovitch, Holly K. Sonnel, Carin Zissis, Where Is the Coronavirus in Latin America?, AS/COA (באנגלית)
  140. ^ Wahlquist, Calla (1 במאי 2020). "Australia's coronavirus lockdown – the first 50 days". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-2 ביולי 2020. 
  141. ^ מהן המדינות הנקיות (באמת) מקורונה?, www.haaretz.co.il
  142. ^ יפתח בריל, ‏אל תשתפו בכל הכוח: הפיד שלכם מוצף פייק ניוז על הקורונה - ככה תדעו לזהות אותו, באתר גלובס, 18 במרץ 2020
  143. ^ רפאל קאהאן, ווטסאפ מגבילה העברת הודעות שרשרת כדי למנוע הפצה של פייק ניוז, באתר כלכליסט, 7 באפריל 2020
  144. ^ EEAS SPECIAL REPORT UPDATE: Short Assessment of Narratives and Disinformation Around the COVID-19 Pandemic, EU vs DISINFORMATION, ‏2020-04-01 (באנגלית)
  145. ^ PATRICK TUCKER, Iranian, Russian, Chinese Media Push COVID-19 ‘Bioweapon’ Conspiracies, Defense One, ‏MARCH 10, 2020
  146. ^ Zionist elements developed deadlier strain of coronavirus against Iran: Academic, PRESSTV, 05 March 2020
  147. ^ The next outbreak? We’re not ready, Bill Gates, Apr 3, 2015. TED
  148. ^ Wakabayashi, Daisuke; Alba, Davey; Tracy, Marc (17 באפריל 2020). "Bill Gates, at Odds With Trump on Virus, Becomes a Right-Wing Target". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2020. 
  149. ^ Rachel Clamp, Coronavirus and the Black Death: spread of misinformation and xenophobia shows we haven't learned from our past, The Conversation (באנגלית)
  150. ^ טענות ועובדות: השטויות שטראמפ אמר על הנגיף, ynet, ‏2020-04-27
  151. ^ Trump Misleads on Hydroxychloroquine, Again, factcheck.org
  152. ^ עמיחי שטיין, כתב רשת FOX שהיה המום מהדברים של טראמפ, נאלץ להזהיר את הצופים: "אל תעשו את זה", טויטר, ‏18 במאי 2020
  153. ^ "Outcry after Trump suggests injecting disinfectant". BBC News (באנגלית). 24 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2020. 
  154. ^ Nylah Burton, The coronavirus exposes the history of racism and "cleanliness", Vox, ‏2020-02-07 (באנגלית)
  155. ^ ""נכנסתי למעלית - וכל הסינים יצאו": היום שבו הגזענות המפחידה הרימה ראש בסין". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2020. 
  156. ^ רועי ברק, על רקע חשש לגל מגפה שני: אלימות כלפי אפריקאים בסין, גלובס, ‏2020-04-20
  157. ^ Celine Sui, China’s Racism Is Wrecking Its Success in Africa, Foreign Policy (באנגלית)
  158. ^ Tavernise, Sabrina; Jr, Richard A. Oppel (23 במרץ 2020). "Spit On, Yelled At, Attacked: Chinese-Americans Fear for Their Safety". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2020. 
  159. ^ Davidson, Lily Kuo Helen (29 במרץ 2020). "'They see my blue eyes then jump back' – China sees a new wave of xenophobia". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2020. 
  160. ^ דורי ריבקין, ד"ר טל ארזי, יניב אורן, דנה ברנדר, שקד לובוצקי-גטה, מעיין סרבר, ד"ר לייה מורן-גלעד, התמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה: סקירה בין-לאומית, מכון מאיירס-ג'ונט-ברוקדייל, ‏2020
  161. ^ editor, Larry Elliott Economics (14 באפריל 2020). "'Great Lockdown' to rival Great Depression with 3% hit to global economy, says IMF". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2020. 
  162. ^ כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים | אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות, הכנסת, מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי., ‏י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר)
  163. ^ Airborne Nitrogen Dioxide Plummets Over China, באתר נאס"א.
  164. ^ Watts, Jonathan; Kommenda, Niko (23 במרץ 2020). "Coronavirus pandemic leading to huge drop in air pollution". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2020. 
  165. ^ Coronavirus: Air pollution and CO2 fall rapidly as virus spreads באתר ה-BBC
  166. ^ הודו בסגר: הנהר המזוהם הפך לנקי, ynet, ‏2020-06-05
  167. ^ "Air pollution clears in northern Italy after coronavirus lockdown, satellite shows". Reuters (באנגלית). 13 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2020. 
  168. ^ ניר חסון, המפה לא משקרת: כך שינתה הקורונה את העולם מאז נכנסנו לסגר, www.haaretz.co.il, ‏05.04.20
  169. ^ שני אשכנזי, אפקט הקורונה: ירידה של 30% בזיהום האוויר, גלובס, ‏2020-03-18
  170. ^ דן לביא, כך מפחיתה הקורונה את זיהום האוויר בארץ, www.israelhayom.co.il, ‏05.04.2020
  171. ^ גיא רייט, ‏התפרצות הקורונה לחיינו - וחיות הבר אל ביתנו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 באפריל 2020‏
  172. ^ אסף רונאל, מחקר ראשון מאשר: הקורונה הקטינה את רעשי האדמה שיוצר האדם בקרוב לחצי, באתר הארץ, 23 ביולי 2020
  173. ^ שירות כלכליסט, בעקבות נגיף הקורונה: בוטלה תערוכת המובייל MWC בברצלונה, באתר כלכליסט, 12 בפברואר 2020
  174. ^ עלייה חדה בנדבקים באיטליה; הקרנבל בוונציה בוטל, באתר ynet, 23 בפברואר 2020
  175. ^ נטע בר, בהלת הקורונה: סעודיה הפסיקה את העלייה לרגל למכה, ישראל היום, ‏27 בפברואר 2020
  176. ^ Povoledo, Elisabetta (12 באפריל 2020). "Pope Francis Says the Coronavirus Is ‘Testing Our Whole Human Family’". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2020. 
  177. ^ Meeting Cancellation, באתר APS
  178. ^ בגלל הקורונה: פייסבוק מבטלת את כנס המפתחים השנתי, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2020
  179. ^ אחרי פייסבוק: גם גוגל מבטלת את כנס המפתחים השנתי, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2020
  180. ^ הניו יורק טיימסנגיף הקורונה גרם ל–300 מיליון תלמידים בעולם להישאר בבית, באתר הארץ, 6 במרץ 2020
  181. ^ טוויטר לעובדיה: "תעבדו מהבית", באתר כלכליסט, 4 במרץ 2020
  182. ^ יסמין יבלונקו, ‏גוגל מבקשת מעובדיה בעולם ובישראל: הישארו לעבוד מהבית, באתר גלובס, 11 במרץ 2020
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןהודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיותבית החולים הקליני העירוני קומונארקה
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונהמרכז צ'ומאקובהמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסוניםריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקואנדרס טגנל

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.