משתמש:Nataly g/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בעיות במחקרים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר המקוון כרוך באתגרים טכניים רבים. עומס ברשת משפיע על זמני התגובה. בהעדר רוחב-פס מתאים, הורדת התמונות עלולה להיות איטית. יש קשיים בהפצה ותפעול של תוכנות בסביבת מערכות בלתי מווסתת. לא ידוע מספיק על החומרות וקונפיגורציות התוכנה של המשיבים כדי להניח שסקרים ויישומים מקוונים מוצגים כפי שהיינו מעונינים. לעתים קרובות, סקרים המבוססים על דפדפני (Browser) רשת נראים שונים על דפדפנים שונים, על מסכים בגדלים שונים וברזולוציות שונות. גרסאות שונות של תוכנות דפדפן נבדלות ביכולתן לתפעל יישומי Java. סקרים ויישומים גדולים מסתכנים בהעמסת-יתר, או אף בהפלה של תחנות העבודה של המשיבים. מכיוון שכך, המחקר המקוון לוקה בחוסר תקנון, דבר שמעלה סוגיות בסיסיות בנוגע למהימנות ולתוקף של מדדים מקוונים[1].

ביצוע ראיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו שמצופה מראיון פנים-מול-פנים, יש להתחיל את התקשורת עם המרואיין בהזמנה להשתתף בראיון, הסבר על מטרת המחקר והבטחה לשמירה על פרטיות המרואיין ואנונימיות. פתיחות לגבי מטרת הראיון והמחקר יכול להיות אחד המרכיבים לבניית אמון אצל המרואיין. עוד רכיב ברכישת אמון אצל המרואיין הינו פירוט קצר על פרטים אישיים לגבי המראיין כגון מעמד מקצועי. היות והראיון נעשה ורטואלי יש עיניין להוסיף פרטים אישיים נוספים, כגון גיל מין וכו', על מנת לכפות על העדר סמנים ויזואליים. ניתן להחליט לתת למרואיינים תמריצים להצטרפות למחקר(Meho). על מנת לתת למרואיינים פוטנציאליים רעיון לגבי אופי הראיון ניתן לתת ולהציג מסגרת זמן לתהליך הראיון, לפרט את מבנה הראיון ושימוש בתיזכורות (Bampton & Cowton). במהלך הראיון יש לשים לב לשינויים במבנה או תוכן תשובות המרואיין, דבר היכול להעיד על חוסר אמינות (Meho) או רצון מצד המרואיין לסיים את הראיון (Bampton & Cowton). במקרה הצורך יש לשלוח הוראות שימוש או הסברים לגבי שימוש במדיום הנבחר לצורך הראיון (O'Connor & Madge).


לפי Burke & Miller [2] לפני הראיון צריכים להתייחס לדברים הבאים על מנת לבצע את הראיון בצורה יעילה:

בדיקה מקדימה של תסריט של הראיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר צריך לבדוק את התסריט של הראיון או רשימת שאלות לפני איסוף המידע למחקר. כלומר, בהתחלה לערוך פיילוט לשאלות של הראיון עם לקבוצת המדגם. זה עוזר לקבוע את הסדר הלוגי וזרימה של השאלות, לזהות את הנושאים שדרושים הבהרה נוספת או שינוי בתחביר השאלה לצורך הגברת שלמותם של הנתונים.

זיהוי מקדים של צרכים בניתוח הנתונים ואיסוף מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעניין הלוגיסטיקה צריך לחשוב על הצורך בהמשך בשלב של ניתוח הנתונים. לדוגמה, ליצור לכל המרואיין קוד זיהוי מספרי שיהיה רשום על השאלון של המרואיין וגם על התשובות שלו. אין צורך לקבוע זמן מסוים לפגישה עם המרואיין אלא המרואיין יכול לענות על השאלון בזמן שהכי מתאים ונוח לו. כך אפשר לקבל מהמשתתף את כל הכמות המידע שהוא צריך לתת ללא תלות במקום ובזמן.

אם נשלח מכתב מקדים לפני הראיון, צריך להיערך לכך שהרבה אנשים לא יקראו אותו או יגידו שלא קיבלו את המכתב, לכן ההסבר על המחקר ועל המראיין הוא קריטי. ניתן להכין מסמך היכרות. המסמך חייב להיות קצר אך מדגיש את החשיבות ואת היעילות של השתתפות של המרואיין. חשוב לציין בו:

      • הצגת המראיין
      • נושא כללי של המחקר
      • תרומתו של המראיין למחקר
      • סודיות המידע המועבר ע"י המרואיין
      • הסבר על השימוש בראיון
  1. ^ | פורטל מדע וטכנולוגיה מחקר שוק מקוון (אוחזר בתאריך 16 באפריל 2008) .
  2. ^ Burke Lisa A. & Miller Monica K. Phone Interviewing as a Means of Data Collection: Lessons Learned and Practical Recommendations. In: Forum: Qualitative Social Research. Volume 2, No.2, 2001.