דפדפן
דפדפן (באנגלית: Browser) הוא תוכנה המציגה דפי אינטרנט (או של כל רשת מחשבים אחרת) ומאפשרת לעבור בין דפים שונים (פעולת הדפדוף מכונה גלישה) ולתקשר עם תוכן הדפים. הדפדפן מוגדר כתוכנת לקוח היות שהוא מקבל את דפי האינטרנט משרתי ה-World Wide Web שבאינטרנט אך מורץ על מחשבו של הגולש. היכולת הבסיסית ביותר של תוכנת הדפדפן היא לקבל כתובת אינטרנט מהמשתמש ולהציג את דף האינטרנט שנמצא בכתובת זו. הצגת התוכן כוללת לכל הפחות את המלל שנמצא בדף האינטרנט המבוקש, אך לרוב כוללת גם הצגת גרפיקה ותמונות וכן יכולת להוריד קבצים מהאינטרנט אל המחשב. דפדפנים מתקדמים מציגים אף סרטונים ומולטימדיה.
לרוב, הדפדפנים תומכים במגוון פרוטוקולים, כגון FTP, HTTP, HTTPS ובקבצים שונים כגון קובצי תמונות (gif, png, jpg) קובצי תוכן כגון: HTML, CSS ,JS ,SWF ועוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדפדפן הראשון בעולם בשם WorldWideWeb נוצר בידי טים ברנרס-לי שהציגו ב-26 בפברואר 1991. דפדפן זה רץ אך ורק על פלטפורמה בשם NeXTcube, לאחר הצגת הרעיון החדשני הזה לעובדי CERN החלו להיווצר דפדפנים בקצב גבוה, רובם פשוטים מאוד ודומים בפונקציונליות שלהם אחד לשני.
בסתיו 1992 פרסם טוני ג'ונסון דפדפן בשם MidasWWW המבוסס על Motif/X, ובאותה שנה פותח הדפדפן ViolaWWW שהפך לפופולרי יותר מקודמו.
הדפדפן שיצר את התפנית בנוגע לרשת היה מוזאיק (NCSA Mosaic) שנכתב בשנת 1993 רק למערכת הפעלה יוניקס ולאחר מכן הוסב גם למערכות ההפעלה של מיקרוסופט ואפל. רוב הדפדפנים כיום מבוססים על רעיונות וגם על קוד שנכתב בשביל מוזאיק.
באוקטובר 1994 פרש מארק אנדריסן מחברת CSA, מתפקידו כסגן מנהל. הוא חזה בפוטנציאל הגלום ברעיון רשת האינטרנט והחליט שהפיתוח של מוזאיק לא מקדם אותו לניצול הפוטנציאל זה. הוא הקים את חברת Netscape Communications Corporation שפיתחה דפדפן מבוסס מוזאיק בשם נטסקייפ (Netscape Navigator). שנה לאחר יציאתו לאור של נטסקייפ הוציאה מיקרוסופט, שלא הייתה מעורבת עד לשלב זה בתחום הדפדפנים, דפדפן חדש בשם Internet Explorer, שהיה מבוסס אף הוא על הקוד של מוזאיק. מאז יציאתו של Internet Explorer לשוק החלה מה שמכונה מלחמת הדפדפנים בין נטסקייפ לבין מיקרוסופט. מלחמת הדפדפנים פיתחה את האינטרנט על שלל מרכיביו והביאה להמצאת ה-CSS, ה-JavaScript וכלים נוספים המשמשים לבניית אתרים. בסופו של דבר, יצאה מיקרוסופט כשידה על העליונה. נטסקייפ שחררה את הקוד של המוצר שלהם למיזם הנקרא מוזילה.
בשנת 2008 נכנסה גם Google לשוק הדפדפנים עם דפדפן ה-Google Chrome. הדפדפן התקבל בשוק במהירות מסיבות שונות כגון מהירות הטעינה של הדפים, בחירות הגולשים בדפדפן שאינו חלק ממערכת ההפעלה של מיקרוסופט, תאימות לכלים כגון Gmail ו-Google Docs ובגלל תכונות חדשניות ששולבו בכלי.
בערך בשנת 2015 הפך גוגל כרום לדפדפן הנפוץ הן בשוק ה-Windows והן בשוק הטלפונים הניידים.
דפדפנים נפוצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברחבי העולם מוכרים מספר סוגים של דפדפנים המשמשים את מרבית הגולשים. להלן הדפדפנים הנפוצים, המדורגים על פי מידת התפוצה שלהם[1]:
- גוגל כרום – דפדפן מבית חברת גוגל.
- ספארי – דפדפן של חברת אפל המיועד בעיקר למשתמשים במוצריה.
- מוזילה פיירפוקס – המשכו של מיזם מוזילה, שדבק בשמירה על קוד סטנדרטי לבניית אתרים (היה הדפדפן הנפוץ בעולם בעשור הראשון של המאה ה-21).
- סמסונג אינטרנט – דפדפן אינטרנט נייד לסמארטפונים וטאבלטים מתוצרת חברת סמסונג.
- מיקרוסופט אדג' (Microsoft edge) – של חברת מיקרוסופט המותקן מגרסת חלונות 10, והחליף את הדפדפן אינטרנט אקספלורר[2]. גרסת הדפדפן שפעלה על מנוע ה-Legacy הוצאה משימוש ב-9 במרץ 2021, והוחלפה בגרסה המשתמשת במנוע כרומיום של גוגל. התמיכה בגרסת ה-Legacy הופסקה בחודש אוגוסט 2021 [3]
- אופרה – של חברה נורווגית באותו שם, נפוץ במחשבים פרטיים ובטלפונים חכמים.
- אינטרנט אקספלורר – של חברת מיקרוסופט.
- ויוואלדי (אנ')
- Brave
- Arc
אופן פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דפדפן האינטרנט פועל באמצעות קבלה ושליחה של נתונים. דפדפן האינטרנט של המשתמש מתחבר אל שרת HTTP דרך פרוטוקול התקשורת HTTP ומוריד ממנו את קוד הדפים (שלרוב נכתב בשפת HTML). פרוטוקול זה מאפשר לדפדפנים ולשרתים לתקשר בצורה דו-צדדית, בה הדפדפן גם שולח נתונים לשרת וגם מקבל ממנו נתונים. הדפדפן מוצא את דפי האינטרנט על ידי כתובת מיוחדת המכונה URL. לכתובת זו מספר חלקים הקשורים לסוג הפרוטוקול, הכתובת והנתיב, אך מכיוון שבדפדפני אינטרנט משתמשים כמעט תמיד בפרוטוקול HTTP, הכתובת תתחיל לרוב בתחילית http:// שלאחריה תופיע כתובת מסוימת (he.wikipedia.org לדוגמה) ולאחריה נתיב אל קובץ הקוד, שאותו הדפדפן יוריד ויתרגם לדף האינטרנט המוצג לנו על המסך.
בתחילת דרכם של הדפדפנים לא היה סטנדרט ליצירת HTML, כך שכל דפדפן תמך באופן חלקי בקודים השונים. המצב לפעמים היה כל-כך מסובך עד שלעיתים בוני האתרים נאלצו לכתוב אתר אחד לדפדפן מסוים ואתר שני לדפדפן אחר. כתוצאה מכך החלה יצירה של מבנה תקני לכתיבת אתרים שכיום רובם ככולם של הדפדפנים שואפים לתמוך בה בדיוק המרבי.
בעקבות התפתחות התחום החלו הדפדפנים לתמוך לא רק ב־HTML, אלא גם בתמונות, בקטעי שמע ובסרטים באתרים שונים.
מנועים עליהם מתבססים הדפדפנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מנוע פריסת תצוגה
כל דפדפן מבוסס על מנוע משלו שמתרגם את הקוד ממנו מורכב הדף המבוקש בזמן ריצה ומציג את דף האינטרנט שהמשתמש רגיל לראות. כל מנוע שונה מאחיו בביצועים, במגוון הפורמטים הנתמכים, באבטחה ועוד. לרוב, הדפדפנים יכולים להשתמש אך ורק במנוע אחד, אך קיימות הרחבות המאפשרות להשתמש במנוע אחר ולא במנוע הרגיל של הדפדפן שבשימוש. מנועים עיקריים:
- Trident/MSHTML – של חברת מיקרוסופט. המנוע מאחורי אינטרנט אקספלורר, Avant Browser, מקסתון ועוד.
- EdgeHTML – של מיקרוסופט, המנוע היורש את Trident/MSHTML. המנוע מאחורי Edge.
- Gecko – המנוע מאחורי דפדפן מוזילה פיירפוקס, נטסקייפ, Web (דפדפן), קמינו ועוד.
- KHTML/WebKit – עליו מבוססים קונקרר, ספארי, אומני ווב וגוגל כרום.
- Opera – דפדפן עצמאי, שחוץ מלמחשבים אישיים יש לו גם גרסאות לטלפונים ניידים ומחשבי כף יד.
- Lynx – דפדפן ששימושו העיקרי הוא כשלא ניתן להציג גרפיקה, כגון במסופי יוניקס.
- כרומיום – מנוע קוד פתוח העומד מאחורי דפדפן כרום של גוגל, ושנים האחרונות דפדפנים נוספים.
מאפיינים נפוצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדפדפנים השונים מתאפיינים בתמיכה בשונה בפורמטים ופרוטוקלים. דפדפנים בסיסיים עשויים לכלול תמיכה בסיסית ב-HTML ואילו דפדפנים מורכבים תומכים במגוון רחב של פרוטוקולים ופורמטים.
דפדפני האינטרנט העיקריים מתאפיינים ביכולות הבאות:
- הגדרת דף בית, שאליו ניגש הדפדפן בפתיחתו, ואחסון כתובות של אתרים כסימניות או כמועדפים לגישה נוחה. חלק מהדפדפנים מאפשרים גם להירשם להזנות RSS.
- יכולת לפתיחת מספר אתרים במקביל באמצעות כרטיסיות/טאבים או באמצעות פתיחת מספר חלונות.
- יכולת לחסימת פופ אפ.
- אבטחה ופרטיות – בדפדפנים מודרניים קיימים מנגנוני הגנה מדיוג (פישינג), ואמצעים לשמירה על הפרטיות כגון מחיקת עוגיות והיסטוריה או גלישה בסתר.
- תוספים – בדפדפנים רבים יש תמיכה בהורדה והתקנה של תוספים (פלאגאינים), אשר מוסיפים יכולות לדפדפן. יכולת זו מקנה גמישות לדפדפן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Acid3 – אתר לבדיקת תאימות הדפדפן לתקנים מתקדמים
- השוואה בין הדפדפנים (באנגלית)
- הדפדפן הטוב ביותר (באנגלית)
- The best web browsers for 2023 (באנגלית)
- Best web browsers 2023 (באנגלית)
- Best Web Browsers for Windows 11 (באנגלית)
- The best browsers in 2023 (באנגלית)
- דפדפן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Seven Best Web Browsers in 2023 (Tested and Compared) (באנגלית)
- Best Secure Web Browser For Android (in English)
- Chrome, Edge, Firefox, Opera, or Safari: Which Browser Is Best for 2023 (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי נתוני אתר StatCounter
- ^ מיקרוסופט אדג'.
- ^ Ben Schoon, Microsoft pulls the plug on original Edge browser next year after replacing w/ Chromium version, 9to5Google, 2020-08-18 (באנגלית אמריקאית)
דפדפנים | ||
---|---|---|
למחשב | גוגל כרום • מוזילה פיירפוקס • אינטרנט אקספלורר • מיקרוסופט אדג' • ספארי • אופרה • Midori • QupZilla • מקסתון • Avant Browser • Konqueror • Web • קמינו • נטסקייפ • Flock • יאנדקס. דפדפן • Brave | |
לנייד | פיירפוקס לאנדרואיד • ספארי • גוגל כרום • מיקרוסופט אדג' • אופרה מיני • Bolt • UC Browser • יאנדקס. דפדפן • Brave |