משתמש:NogaAppleboim/משפחת גוז'קובסקי
סטניסלב ומריה גוז'קובסקי ובתם אפולוניה ניקודמסקה-גוז'קובסקה (בפולנית: Stanisław Gorzkowski, Maria Gorzkowska, Apolonia Nikosemska-Gorzkowska) מחסידי אומות העולם, שהצילו את סימה גלייכגביכט - וסר במלחמת העולם השנייה.
קורות חיים ופעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפולוניה (פולה) ניקודמסקה - גוז'קובסקה נולדה ב - 1922 בעיירה דומברובקה (פו') שבפולין לסטניסלב ומריה גוז'קובסקה. פולה וסימה גלייכגביכט - וסר, ילדה יהודיה שגרה בעיירה הסמוכה הנריקוב (פו'), הכירו עוד מלפני המלחמה, כי דודה של סימה, שמחה אינוונטז', היה מיודד עם דוד של פולה.[1]
ב - 1940 הוקם גטו לגיונובו ומשפחת גלייכגביכט נאלצה לעבור אליו ולהשאיר את כל חפצי הערך שלהם, שאוחסנו על ידי הנאצים בבית כנסת מקומי. על תושבי הגטו היו מוטלות עבודות כפייה. אביה של סימה היה אחד מהעובדים, אך עד מהרה חלה והועבר לגטו אחר, ומשפחתו לא ראתה אותו שוב.[2]
על אף שהגטו לא היה מגודר, על עזיבתו הוטל עונש מוות. למרות זאת, סימה הצליחה להתגנב ולהבריח אוכל לגטו ורשה, שלא היה רחוק משם, ובו נכלאו סביה ודודיה.
חיסול הגטו החל בבוקר ה - 4 באוקטובר 1942, ובאותו יום סימה יצאה להבריח אוכל. כשגילתה מה קורה, היא הבינה שלא תראה יותר את משפחתה. לא היה לה זמן להתאבל על כך, כי היא נאלצה להיאבק על הישרדותה בחוץ. היא עברה בין מקומות מסתור בבתיהן של כמה משפחות, ולפעמים ישנה באסמים על גבי ערימות חציר. ביתם של סטניסלב ומריה גוז'קובסקי שימש עבורה מקום מסתור בטוח יחסית, כי היה מוקף בשדה.[1]
פולה בחרה להצטרף למחתרת הפולנית שכן לעדותה "ישנם אנשים שונים בכל עם, חלקם פושעים ואילו אחרים טובים. בטבעי או במשפחתי, לא היה מקום לשנאה גזענית או כלשהי כלפי בני אדם אחרים. הנזקקים היו הדבר הטבעי ביותר עלי אדמות. כך מצווה דתנו: 'ואהבת את רעך כמוך'".[1]
לסימה לא היו תווי פנים שהסגירו את יהדותה ולפיכך פולה עזרה לה, בזכות חברותה במחתרת, להשיג תעודת לידה מזוייפת. זהותה החדשה היתה קריסטינה בודנה הקתולית. בנוסף סייעה פולה לסימה להשיג קנקארטה. עם מסמכיה החדשים עברה סימה - קריסטינה לגור ולעבוד כעוזרת בית בבית דודיה של פולה, יאן ואנה ווייצ'יצקי, שהתגוררו גם הם בדומברובקה. יאן היה חקלאי שהעסיק עובדי משק רבים. פולה ביקרה אצל דודיה פעמים רבות והיא וסימה הפכו לחברות קרובות.[3]
כעבור זמן מה, בעקבות הלשנה אודות סיוע של משפחת ווייצ'יצקי ליהודי, גרמנים התקרבו לביתם אולם יאן הצליח להזהיר את סימה, שלקחה מעדר והעמידה פנים שהיא בדרכה לשתול תפוחי אדמה בשדה. הנאצים שאלו אותה לשמה והיא השיבה ששמה קריסטינה בודנה. הנאצים שאלו אותה אם זה שמה האמיתי והיא ענתה "למה הוא צריך להיות לא אמיתי?" יאן ווייצ'יצקי הזמין את הנאצים להיכנס לביתו והסביר להם שכאדם אמיד המודע להשלכות של הסתרת יהודי, הוא לא יסתכן ויעשה זאת . לאחר עזיבת הנאצים, סימה נשברה, התקשתה לעמוד בלחצים והוחלט שעליה לעזוב.[3]
במאי 1943, כשלושה חודשים לאחר הגעתה לבית משפחת ווייצ'יצקי, עברה סימה להתגורר בבית הוריה של פולה, שהסתירו בעליית הגג של ביתם יהודי נוסף. לאחר מספר חודשים, השכנים החלו לחשוד שמשפחת גוז'קובסקי מסתירה יהודים.
פולה עזרה לסימה למצוא עבודה חדשה כעוזרת בית וכמטפלת בתינוק של ידז'יה רוגוז'ינסקה, חברת כיתתה לשעבר, בפניה הוצגה סימה כקרובת משפחה רחוקה. ידז'יה התגוררה בוורשה עם בעלה ובנם, ועם אחיה ואחותה. בימי החופש שלהם פולה ובעלה לעתיד פאבל ביקרו את סימה.
פולה ופאבל התחתנו באפריל 1944 בוורשה, ולהפתעתם גם סימה הגיעה לחתונה כשפניה מכוסות, על אף הסיכון הנובע מכך שחלק מהאורחים הכירו אותה.[1]
כשבני משפחת רוגוז'ינסקי עזבו את ורשה באופן זמני, סימה עברה להתגורר ולעבוד בבית משפחת גודלבסקי, שלא ידעו שהיא יהודייה. יום אחד, כשהכינה אטריות לפי מתכון של אמה, העירו מעסיקיה שכך היהודים חתכו אטריות. סימה השיבה שעבדה אצל יהודים כל חייה.[1] היא עבדה אצל גודלבסקי עד מרד גטו ורשה, אותו שרדה, ואז נשלחה למחנה זמני בפרושקוב יחד עם תושבי ורשה נוספים. בגלל בעייה בריאותית היא לא נשלחה לעבודות כפייה.[2]
זמן קצר לפני חג המולד ב - 1944, סימה דרכה בטעות על מסמר חלוד ולקתה בזיהום חמור בדמה. היא אושפזה בבית חולים בגרוייץ במצב קשה ושהתה שם עד הגעת הצבא הסובייטי ב - 15.01.1945.[2]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולה וסימה נפגשו שנים לאחר המלחמה. סימה עזבה את פולין, תחילה לישראל ואז לארצות הברית. בשנות ה - 50 שלחה לפולה תפוזים, שהיו מצרך נדיר בפולין באותה תקופה. בשנת 1987 סימה הזמינה אותה לביתה בניו יורק, כדי שילדיה ונכדיה יפגשו את מי שהצילה אותה.[1]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב - 24.3.1988 החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם להכיר בסטניסלב, מריה ופולה גוז'קובסקי כמו גם ביאן ואנה ווייצ'יצקי, כחסידי אומות עולם. שמם נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.[4]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 Krystyna Sanderson, Klara Jackl, Mateusz Szczepaniak, Two Friends. Sima and Pola
- ^ 1 2 3 Krystyna Sanderson, Two Friends: Sima and Pola, 1939 - 1945
- ^ 1 2 Witold Lisowski, Gdy otworzyliśmy drzwi: spotkania młodzieży ze Sprawiedliwymi wśród Narodów Świata
- ^ ארכיון יד ושם: תיק חסיד אומות העולם מספר M.31/3754