משתמש:Ns2017/טיוטה

סבתא ונכד

מעמד הסבים והסבתות בגירושין

זכות סבים לקשר עם נכדיהם במשפחות בגרושין

הוועדה לזכויות הילד עוסקת בשני העשורים האחרונים בנושא זכויות הילד לקשר עם סבים וסבתות. המורכבות העיקרית שעולה בוועדה הינה על רקע הקונפליקט שבין טובת הילד בשימור הקשר עם הסבים, על אף התנגדות אחד מההורים, אל מול פגיעה בעצמאותם ובסמכותם של ההורים. בדיונים בוועדה לזכויות הילד הוצגו כמה עמדות של גורמים מטעם משרד הרווחה, ארגוני גמלאים, ארגוני הורים, ארגונים הפועלים לרווחת הילדים ואנשי מקצוע בתחום המשפט והפסיכולוגיה. עמדת הגורמים הממשלתיים בנושא היא שלא לפעול למען שינוי בחקיקה בעניין זה. לתפיסתם, על אף החשיבות הרבה שבשימור הקשר בין הילד לסביו, שינוי שכזה בחוק עשוי רק להסלים את הסכסוך עוד יותר ולפגוע בקטינים. לטענתם ההתערבות צריכה להתבצע באמצעות כלים טיפוליים בליווי עו"ס לסדרי דין ברשות וגורמי טיפול רלוונטיים נוספים.

לעומתם, יתר אנשי המקצוע שהשתתפו בוועדה סבורים שהכרחי לעשות שינויי חקיקה, כך שיעניקו לבית המשפט כלים למתן פתרון במקרים שבהם נמנע קשר בין נכדים לסבים. ארגונים שונים מנסים לפעול למען קידום חקיקה כיום עומדות על הפרק שתי הצעות חוק בנושא זה:

• ·        הצעת תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפיו מניעת קשר של קטין עם בני משפחתו תחשב  כעבירה פלילית שדינה שנתיים מאסר.

• ·        לעגן בחוק את זכות הקטין לקיום קשר עם דמויות משמעותיות בחייו, בהן סבים וסבתות. פגיעה בזכות זאת תתאפשר רק אם יוכח כי הדבר הוא לטובת הקטין.

אתי וייסבלאי, זכות הילד לקשר עם סבו וסבתו, הכנסת, מרכז המחקר והמידע

תפקיד הסבאות ביחסים הבין דוריים במשפחה:

המחקר בתחום זה מלמד כי לקיום קשר בין סבים וסבתות לנכדיהם חשיבות רבה ותרומה חיובית לשני הצדדים, הן מזווית המבט של טובת הילדים , והן מזווית המבט של התרומה המשמעותית לסבים. באופן כללי, קיים מנעד רחב באופי הקשרים ותפקידי הסבאות שמתקיימים. מידת המעורבות מגוונת ונעה על פני רצף שבין היעדר מעורבות או מעורבות מצומצמת ביותר, אל הקצה השני של מעורבות רבה ותפקיד פעיל ומשמעותי של הסב בחיי הנכדים.  במשפחות רבות הסבים מחזיקים במעמד של מעין היסטוריונים משפחתיים- המשמרים את ההמשכיות הרב דורית באמצעות העברת מידע בין הדורות, בהקנייה והשרשה של  ערכים ואמונות, חוכמת חיים, ייעוץ, חינוך ומשמעת ולצד זה גם תפקידים רכים יותר של פינוק, מתן מתנות, תמיכות שונות בעת מצוקה (פיסית, כלכלית וריגשית).

מערכת הגומלין והקשר סב-נכד, הוא קשר דו כיווני, שבו כל צד תורם ונתרם בד בבד. הסבים הינם דמויות התקשרות עבור הנכדים והם עשויים להשפיע באופן חיובי על ההתפתחות האישית של הנכדים בכלל המישורים- קוגניטיבית, רגשית וחומרית.

יחד עם זאת, הקשר הבין דורי בין סבים לנכדים לעיתים גם מורכב וטעון בקונפליקטים שונים. לא תמיד הסבים הינם דמויות חיוביות ואידיאליות וגם לא תמיד הקשר עם הילד פועל לטובת הסבים. אולם, ישנם סימוכין מדעיים לכך שעידוד  קיום של קשרים בין סבים לנכדים מהווה תרומה משמעותית עבור שני הצדדים ואין להתעלם מכך. יתרה מכך, הכרה בתרומה המשמעותית לתפקיד הסבאות ולקיום של קשרים הדדיים עשויה אף לקדם את הסעיפים בחוק 68 ו 72, ולקדם באמצעותם אינטרסים חברתיים ומשפחתיים שרלוונטיים לגיבוש ההגדרה בחוק של  "טובת הילד". 

דורון ישראל ולינצ'יץ גליה, זכות העמידה של סבים וסבתות לקשר עם נכדיהם, משפחה במשפט ב התשס"ט 

חשיבות הקשר בין סבים לנכדים

מחקרים שונים אשר עוסקים ביחסי סבים ונכדיהם, מעלים את חשיבות הקשר המשפחתי ביניהם. סבים משמשים כמנטורים של הורים צעירים והם האחראיים על העברת ערכים תרבותיים, כסוכנים של סוציאליזציה המשפיעים על חיי נכדיהם. המעבר מהורות לסבאות הינו מעבר שגרתי עבור רוב אוכלוסיית הגיל השלישי כאשר עוצמת הקשר עם הנכדים תלויה בקשר עם הוריהם. כך, אם קיים קשר חזק בין סבים לילדיהם כך בהתאמה יהיה קשר חזק ומשמעותי בין הסבים לנכדיהם.  (Hayslip & White, 2008).

בזכות תוחלת החיים הגדלה, סבים מגלמים תפקיד מכריע בחיי נכדיהם, החל מסיוע כלכלי למשפחה, חינוך נכדים ומעורבות בגידול הנכדים. מחקרים מצביעים על כך שחשיבות הקשר בין סבים לנכדים הינה קריטית עבור שני הצדדים.  (Smorti, Tschiesner & Farenti, 2012).

מחקרים מראים כי טיפול בנכדים מסייע לסבים לשמר מיומנויות קוגניטיביות, לשמר בריאות טובה וכן סיפוק רב מחייהם. בנוסף, הקשר בין סבים לנכדים מאפשר להורים לצאת למעגל העבודה ובכך למלא אחר חובתם לכלכלת המשפחה. וכן, תכנון המשפחה נעשה בהתאם ליכולות הסבים לסייע (Aassve 2012).

עבור הנכדים, מחקרים מראים כי הקשר עם הסבים מוביל להישגים גבוהים בלימודים, הרגלי תזונה בריאים, פיתוח מיומנויות קוגניטיביות, הסתגלות רגשית טובה למצבים ופחות בעיות התנהגות (Monserud&Eldar, 2011).

Aassve, A., Arpino, B., & Goisis, A. (2012). Grandparenting and mothers’ labour force participation: A comparative analysis using the generations and gender survey. Demographic Research, 27 (3), 53- 84.

Hayslip,B. , & White, D. (2008). Grandparents as grievers. In M.S Stroehe R.O Hansson, W. Stroebe, & H., Schut (Eds.) Handbook of bereavement research (3^rd ed, pp.441-460). Washington DC: American Psychological Association