משתמש:Ol1953/לה בון מרשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


לה בון מארשהצרפתית: Le Bon Marché היא חנות כלבו צרפתית הממוקמת ב 24 rue de Sèvres ברובע השביעי של פריס. בשנת 1989 לאחר 151 שנות קיום שינה הכלבו את שמו מ Bon Marché לשם Le Bon Marché. פירוש השם מצרפתית הוא "השוק הטוב" או "העסקה הטובה". פעמים רבות הלה בון מארשה נחשב לכלבו הראשון בעולם אך התואר מגיע ל Bainbridge's אשר בניו קאסל באנגליה. יחודו בכך שזאת החנות הראשונה בעולם שעוצבה כדי לשמש חנות כלבו. החנות נוסדה בשנת 1838 על ידי האחים פול וג'סטין Paul et Justin Videau . ב 1852 רוכשים את החנות Aristide ו Marguerite Boucicaut. כיום הכלבו כיום הוא בבעלות של LVMHLuxury Group המוכרת מבחר רב של סחורות כולל מזון הנמצא בבנין אחר ברחובde Sevres Rue מספר 38 הנקראEpicerie de Paris La Grande.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

« La cathédrale du commerce moderne (...), faite pour un peuple de clientes. » — Émile Zola, Au Bonheur des Dames קתדלרת המסחר המודרני הפכה את העם ללקוחות. אמיל זולה גן עדן לאישה.

אריסטיד ומרגריט Boucicaut מפתחים את תפיסת הכלבו החדש; מבחר גדול של סחורות, מחירים קבועים הכתובים על תוויות וסידור הסחורה בצורה המושכת את הקונים ובעיקר את הנשים לקנות. כמו כן מחזור רווחים נמוך שרובו מושקע בפיתוח החנות. בשנת 1852 המחזור הוא מעל 500.00 פרנק בשטח של 300 מ2 ו 12 עובדים. בשנת 1869, הודות להצלחה המסחרית של החנות Boucicaut בונה את החנות בעזרת האדריכל אלכסנדר לבלאנש בטכנולוגית מתכת בהתייעצות עם הפירמה של גוסטב אייפל. עד היום זהו המבנה של הכלבו. בשנת 1877 החנות השתרעה על שטח של 50.000 מ2 1788 עובדים. הרחבה זו מסמנת את הופעתו של מעמד חברתי חדש, העובדים, המעמד הבינוני שיהיו הלקוחות העתידיים של הכלבו הגדול. חלק נכבד מעובדי החנות שוכנו במגורים מיוחדים בחנות עצמה הם לבשו בגדים טובים כפפות וכובעים ולא נראו פחותי מעמד מלקוחות הכלבו. קידום בתפקיד ניתן לפי כישרון ולא לפי ותק. בהשראת הסוציאליזם הנוצרי של Lamennais, אריסטיד Boucicaut מקים במיוחד עבור עוביו קרן פנסיה, מזנון חופשי ויום חופש אחד בשבוע בתשלום.

בעיני זולה, החנות מייצגת גם את הקידמה, מכיוון שבעיניו חנות הכל-בו היא חוד החנית של שינויים חברתיים מתקדמים וחיוביים: החנות קידמה עבודת נשים, וגם תיגמלה אותן נכון. העניין הזה עצמו היה חידוש. בנוסף, במסגרת החנות הוקמו (וכובדו) איגודי עובדים, ניתנו זכויות פנסיה, פיצויים על איבוד כושר עבודה, זכות שביתה, ועוד. מכאן שיש בעיני זולה ל"דת החדשה" גם אספקטים של תיקון חברתי בעולם הזה. (מרזל,2008) חנויות הכל-בו של המאה התשע-עשרה דמו יותר לקניון עכשווי מאשר לחנות כל-בו, כיוון שהייתה קופה נפרדת לכל מחלקה. החנות הציעה מגוון של מחירים, גם יקרים מאוד וגם זולים. היו גם כל מיני מבצעים כמו למשל סוף עונה. לקראת סוף המאה ה19 נבנו תאי המדידה ובתחילת המאה העשרים נמכרו בגדים לפי מידה.

כדי למשוך את הלקוחות נבנו שירותי נשים בפעם הראשונה בתוך חנות. חדר קריאה לבעלים וכן אמצעי בידור לילדים כגון רכיבה על חמור, בלונים אדומים וכד' כדי לאפשר לנשים להמשיך בקניותיהן. התקיימו בכלבו אירועים תרבותיים, דוגמת קונצרטים, תערוכות אומנות פלסטית, והרצאות פתוחות לקהל הרחב בנושאים מגוונים, כגון היסטוריה, ספרות, דיווחי מסעות ומדע פופולארי. הועמד לרשות הלקוחות ו/או למלוויהם טרקלין למנוחה בו הוצעה שתייה חינם, פוזרו עיתונים, ועוד. (מרזל, 2008)

כמו כן הופצו 6.000.000 קטלוגים יחד עם דגימות קטנות של רקמה. פותח שירות משלוחים לבית הלקוחה וכן מתפתח הפרסום על יד פוסטרים, לוחות שנה, פרסומים בעיתונים ואירועים יומיים בחנות. אסטרטגיות המכירה היו דרך ניצול המרחב. נבנו חלונות ראווה והותקן חשמל כי מוצרים מוארים ונוצצים מוכרים יותר.

התפתחו פתולוגיות חדשות בעקבות החנויות הגדולות כמו Le Bon Marché כמו קניות אובססיביות של אופנה המביאות לקניות מטורפות, לחובות עצומים ואפילו התאבדויות בשל החובות. אמיל זולא בספרו גן עדן לאשה (גן-עדן לאישה, עמ' 423.) משווה את תאוות הקניות לדת חדשה

"יצירתו [של בעל החנות] הקימה דת חדשה: את מקום הכנסיות, שהאמונה הרופסת נטשה אותן מעט מעט, תפס עכשיו הבאזאר שלו, שהתנחל בנשמות המרוקנות. נשים באו לבלות אצלו את שעותיהן הפנויות, שעות הסמרמורת והדאגה שפעם היו מעבירות אותן בתוככי כנסיה: זה היה בזבוז נחוץ של להט עצבני, מאבק שב ומתעורר של אלוהים נגד הבעל, פולחן מתחדש תדיר של הגוף, כששגב של יופי מרחף ממעל. לו סגר את דלתותיו, היה מתחולל מרד על המדרכה, הייתה נשמעת זעקה נואשת של המאמינות שגזלו מהן את המזבח ואת תא הוידויים".

קלפטומניה לפרטי אופנה שיוחסה לנשים לפרטי אופנה. התפתח שיח מגדרי שייחס פתולוגיות אלה לנשים כיוון שהן קלות דעת ויש להן מוח קטן.

בשנת 1910 ביוזמתה של מרגריט Boucicaut נבנה בקרבת מקום מלון Lutetia היוקרתי בגדה השמאלית. פיתוח הרכבת והירידים העולמיים בפריז מושכים נשים מכל המחוזות והמעמדות ולכן נמכרת סחורה במחירים נמוכים יותר למעמדות הנמוכים.

בשנת 1923 מוקמת בקרבת מקום ( rue de 38) חנות המזון הגדולה ""Counter המציעה מגוון רחב של מוצרים קולינריים באיכות גבוהה ממרחבי העולם. יותר מ 40 טונות של מזון נמכרות שם בכל יום. חנות זאת נחשבת גם היום כחנות המזון הגדולה בפריס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרזל, ש. (2008). גן עדן לאישה: אמיל זולה ודת הצריכה. היחידה להיסטוריה ותיאוריה, בצאלאל גליון 10. נשלף ב- 4/10/14 http://bezalel.secured.co.il
  • אמיל זולא, ( 2006 ) גן-עדן לאישה, מצרפתית: עדה פלדור, הוצאת כרמל, ירושלים.
  • Miller. B., Michael,( , 1987) Au Bon Marché (1869-1920) : Le Consommateur apprivoisé, Armand Colin.Paris