משתמש:Ran Margalit/טיוטה

ערך ויקיפדיה – "תעסוקת חרדים" בשנת 2020 חיים בישראל כ-1.15 מיליון יהודים חרדים מתוכם כ-420,000 בגילאי העבודה. החברה החרדית מתחלקת לשלושה זרמים מרכזיים, החרדי - ליטאי, חרדי - חסידי והחרדי - ספרדי. הנחת היסוד המקובלת על דעת מרבית החוקרים מייחסת לחלקו היחסי של כל זרם משקל שווה פחות או יותר, כלומר כל זרם מהווה כשליש מכלל הציבור החרדי (לוין, 2009). קצב הגידול של האוכלוסייה החרדית גבוה, יותר מקבוצות אחרות באוכלוסיה בארץ. בין השנים 2020-2000 –האוכלוסייה החרדית הכפילה את מספרה. על פי התחזיות לטווח הבינוני (עד 15 שנה), שיעורה של האוכלוסייה החרדית מכלל האוכלוסייה ב־2030 צפוי להיות כ־16%; באותה שנה יהיה מספר החרדים מתחת לגיל 20 כמיליון נפש, ושיעורם מכלל שכבת הגיל הזאת יהיה 25%. שיעור החרדים בגילאי העבודה העיקריים (64-25)יהיה 11%. הצפי הוא שבשנת 2033 תמנה האוכלוסייה החרדית כולה 2 מיליון נפש, מתוך 11.7 מיליון נפש הצפויים לחיות בישראל באותה שנה. בשנת 2019, שיעור התעסוקה הכללי בישראל (גילאי 64-25) עמד על 81%, שיעור התעסוקה של נשים חרדיות הוא כ-76%, ושיעור התעסוקה של גברים חרדים הינו כ-51%. הגברים החרדים הם הגברים בעלי שיעור התעסוקה הנמוך ביותר בישראל. בנוסף לכך שיעורי המועסקים במשרה מלאה במגזר החרדי בגילאי העבודה העיקריים נמוכים באופן משמעותי בהשוואה לאלו של החילונים והמסורתיים. פער זה בולט בעיקר בקרב נשים חרדיות בגילאים 64-25; כשליש בלבד(% 5.36) מהנשים בקבוצה זו הועסקו במשרה מלאה (בהיקף של 35 שעות שבועיות ויותר), זאת בהשוואה ל-(% 7.60) מהגברים החרדים ושני שליש מהנשים החילוניות (9.66%). הפער בשיעור המועסקים במשרה מלאה בין הגברים החילונים (87%) לגברים החרדים גבוה מאוד ומעיד על הבדלים מהותיים במאפייני התעסוקה של אוכלוסיות. שיעור העוני בציבור החרדי עומד בשנת 2020 על 53%. ההכנסה הממוצעת של משפחה חרדית נמוכה במחצית מהממוצע הישראלי, ותעסוקתם נמוכה. שיעור התעסוקה של גברים חרדים חווה ירידה מתמשכת משיעור של כ-63% בקרב גילאי העבודה העיקריים (64-25) בשנת 1980 לכ-36% בשנת 2002. החל מ-2003, במהלך הדרגתי התהפכה המגמה ושיעור התעסוקה עולה בהתמדה. בשנים 2015-2014 עלה שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים לשיא של 53.8%. מגמות וגורמים – משנת 2003 חלה עליה מרשימה בתעסוקת גברים חרדיים שנבלמה בשנת 2015, בקרב תעסוקת נשים חרדיות העליה נמשכת. בשני העשורים האחרונים (2020-2000) התחזקו התמריצים הכספיים לתעסוקה לכלל האוכלוסיה. עקב מאפייני הקבוצה החרדית ההשפעה היתה משמעותית יותר עבורם. החל משנת 2002 נעשתה הפחתה משמעותית והדרגתית בקצבאות הילדים, בשנת 2012 הוחל תשלום מענק עבודה. בשנים 2014-2013 בוצעו שינויים ספציפיים לקבוצה החרדית. חל קיצוץ משמעותי בתקציב שמופנה לאוכלוסייה החרדית. קצבת אברך: הקיצוץ חל בתקציב הישיבות הגבוהות והכוללים המועברים לאברכים (ממיליארד ₪ בשנת 2012 ל- 570 מיליון ₪ בשנת 2014). סבסוד מעונות יום ומשפחתונים: נקבע שהסבסוד מותנה בכך ששני בני הזוג עובדים, ולכן הסבסוד נשלל ממרבית האברכים (גובה הסבסוד החודשי הממוצע בשנת 2014 עמד על כ-750 ₪ בחודש. קצבת הבטחת הכנסה לאברך: הזכאות לקצבה 1040 ₪ בחודש הניתנת לאברכים במשקי בית עם הכנסה נמוכה פחתה – בשנת 2012 היו כ10,000 זכאים ובשנת 2014 כ8,000 בלבד. בשנת 2014 בג"צ ביטל את ההסדר לפיו ניתנה הקצבה וכתוצאה מכך בשנת 2015 לא ניתנה הקצבה. עם זאת, בשנת 2015 מדיניות התמיכה השתנתה ואיתה גדלו התמריצים השליליים ליציאה לעבודה של גברים חרדים. חשיבות הנושא - שילוב החרדים בכוח העבודה, הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית, חשוב במיוחד לאור הגידול המהיר של האוכלוסייה החרדית בהשוואה לגידול של יתר האוכלוסייה. לפי התחזית הדמוגרפית של הלמ"ס, שיעור האוכלוסייה החרדית בגילאי העבודה העיקריים (64-25) צפוי כמעט לשלש את עצמו בארבעת העשורים הקרובים. אם כיום שיעור החרדים בגילאי העבודה העיקריים עומד על 7.8%, הרי שבשנת 2040 הוא צפוי לעמוד על 14.3%, ובשנת 2060 על 23.4% למ"ס תחזיות אוכ' ישראל. הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (ועדת טרכטנברג 2011) המליצה על מציאת דרכים להשתלבות בתעסוקה, וחתירה לשוויון גובר בנשיאה בנטל, מתוך כבוד הדדי והכרה בערך של השני. החלטות ממשלה וחקיקה בתחום •בשנת 2010 התקבלה החלטת ממשלה על יעדי תעסוקה כמותיים לשנת 2020 לאוכלוסיות מיוחדות, בהן האוכלוסייה החרדית, היעדים שעל פיהם מכַוונים משרדי הממשלה את פעילותם בתחום שילוב חרדים בשוק העבודה הועמדו על שיעור תעסוקה של 63% בכל אחת משתי הקבוצות בנפרד, גברים ונשים, בגילאי 64-25. •בדצמבר 2015, התקבלה בממשלה ה־34 החלטה 869 המבקשת לאמץ את המלצות הצוות הבין משרדי לשילוב האוכלוסייה החרדית בשירות המדינה, אשר הוקם כשנה וחצי קודם לכן. המלצות הצוות נגעו להפחתת חסמים וקביעת במגזר הציבורי מכסות מינימום להשתלבות חרדים. •חוק ייצוג הולם: בהחלטת ממשלה מס' 3268 מ-17 בדצמבר 2017 נקבע שיש צורך בייצוג הולם של האוכלוסייה החרדית בקרב עובדים בשירות המדינה, ולפיכך נקבע ששיעור העובדים החרדים לא יפחת מ-%7 מכלל העובדים שנקלטים בשירות המדינה בשלוש השנים הקרובות, קרי עד סוף שנת 2020. חסמים- החסמים הקיימים בעלי שונות מגדרית. גברים מאפיין עיקרי של הקבוצה החרדית הוא בעיקר השקעת זמנם ומרצם של הגברים בלימוד ולכן חסמיהם שונים משל הנשים. •החסם החוקי - חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם המונע מתלמדי ישיבה להשתלב בשוק העבודה כל עוד לא שירתו בצבא. •החסם הכלכלי – הטבות ותמריצים שלילים היוצרים כדאיות נמוכה לצאת לעבודה. •החסם המקצועי - העדר השכלת יסוד וכישורים תעסוקתיים מותאמים לשוק העבודה כתוצאה מאי לימודי ליבה.

נשים, בעיית התעסוקה לנשים חרדיות קטנה משל גברים, עם זאת, נשים משכילות מקבוצות המיעוט עומדות בפני חסמים גדולים יותר בשוק העבודה, שבאים לידי ביטוי בייצוגן והן בשוויון בשכרן. נשים חרדיות מרוויחות יותר מנשים אתיופיות ומערביות אבל שכרן נמוך משמעותית משכר גברים. פוטנציאל משמעותי בהגדלת ההכנסה היחסית הוא מיצוי התעסוקה של הנשים החרדיות (תוך הרחבת היקף המשרה), סביר להניח שקשה יהיה לממש פוטנציאל זה במלואו בהינתן מספר הילדים הגבוה יחסית במשק הבית החרדי. בעיית ההשכלה- כאשר בוחנים את רמת ההשכלה של גברים חרדים ונשים חרדיות, ניכרים פערים מהותיים ביניהם. בעוד ש-73% מהנשים החרדיות הן בעלות תעודת בגרות או השכלה על-תיכונית או אקדמית, רק ל-29% מהגברים החרדים השכלה ברמה כזו. כמו כן, שיעור הנשים האקדמאיות בקרב החרדיות (14%) הוא יותר מפי שניים מאשר שיעור זה בקרב גברים חרדים (6%). גברים חרדים ללא השכלה אקדמאית מועסקים בין 60-40% בלבד. מאידך גברים חרדים אקדמאים הם קבוצת המיעוט שמשולבת בצורה המיטבית מבחינת ייצוג וגם מבחינת שכר. רמת השכר של האוכלוסייה החרדית- המגזר החרדי מאופיין ברמת שכר נמוכה מהממוצע של כלל האוכלוסייה בישראל. בלוח שלהלן מוצגים נתונים על השכר הממוצע מהמגזר החרדי, בכלל האוכלוסייה ובהתאם למגדר בגילאי 64-25 בשנים 2016-2014. בשנת 2016 ממוצע השכר של כלל האוכלוסייה (64-25) היה גבוה ב48.7% מהממוצע הכלל חרדי, בפילוח מגדרי ניתן לומר כי ממוצע השכר של כלל הגברים (64-25)היה גבוה ב60.1% ממומצע השכר אצל גברים חרדים. אצל אוכלוסיית הנשים הממוצע הכללים (64-25) היה גבוה ב29.3% מהשכר הממוצע את הנשים החרדיות. כמו כן השכר של הגברים והנשים מהאוכלוסייה החרדית עלה בשנים 2016-2014 ב-10% וב-14% בהתאמה. הכנסה שעתית - בשנת 2016 הממוצע הכללי של ערך שעת עבודה ברוטו בקרב העובדים בישראל (25-64) היה גבוה 18.6% מהממוצע באוכלוסיה החרדית העובדת, בפילוח מגדרי הפער בקרב הגברים הלא חרדים היה גדול ב- 30.5% מהגברים החרדיים, עם זאת בקרב הנשים פער הממוצע של ערך שעה עמד על 3.7% בלבד. מספר שעות העבודה השבועיות בישראל - גבוה ביחס לממוצע מדינות ה-OECD. בשנת 2015 כלל הגברים בישראל עבדו בממוצע 45.2 שעות בשבוע, לעומת 40.5 שעות שבועיות בממוצע במדינות ה-OECD. כלל הנשים בישראל עבדו בממוצע 36 שעות בשבוע לעומת 34 שעות שבועיות בממוצע לנשים במדינות ה- OECD. בקרב העובדים החרדים התמונה שונה לחלוטין מספר שעות העבודה השבועיות לגבר חרדי עמד על 37 שעות בלבד, שהם 82% מן הממוצע של עובד גבר בישראל, מספר שעות העבודה לנשים חרדיות עומד על 27.5 שעות בלבד, שהם 76% מן הממוצע של אישה עובדת בישראל. מבנה ההכנסות - בניתוח מבנה ההכנסות ברוטו של משקי בית לא-חרדיים ניתן לראות שבממוצע כ-78% מהכנסות משק הבית מקורן בעבודה, 9% מקצבאות ותמיכות, וכ-13% מהון ומקופות גמל ופנסיה. לעומת זאת, בקרב משקי בית חרדיים, בממוצע רק כ-66% מהכנסות משק הבית מקורן בעבודה, 24% מההכנסות מגיעות מקצבאות ותמיכות, וכ-10% מגיעות מהון ומקופות גמל ופנסיה. כאשר מביאים בחשבון גם את תשלומי החובה, כדי לחשב את ההבדלים בתמהיל ההכנסות נטו, מתברר כי רק 62% מהכנסותיהם נטו של משקי הבית החרדיים מקורם בעבודה (לעומת 73% בקרב יהודים לא-חרדיים). לכאורה, ניתן היה לחשוב כי בעתות משבר (דוגמת משבר הקורונה בשנת 2020) או מיתון כלכלי תמהיל הכנסות זה יספק למשקי הבית החרדיים יציבות כלכלית גדולה יותר נוכח התלות הנמוכה יותר בהכנסות מעבודה, שצפויות להיפגע בעתות משבר. אך לא ניתן להגיע למסקנה זו כאשר מביאים בחשבון את מאפייני התעסוקה של הציבור החרדי, ואת מקורות ההכנסה מקצבאות ותמיכות– שעשויים להיפגע בראש ובראשונה מן המשבר או המיתון. תחומי תעסוקה: מקצועות- בשיעור המועסקים בענפי התעסוקה השונים קיימים הבדלים גדולים בין עובדים חרדים לעובדים יהודים לא־חרדים. בשנת 2015 שיעור הגברים החרדים שהועסקו בחינוך (28%) אל מול (5%) באוכלוסייה היהודית הלא־חרדי. תחום נוסף הוא המסחר: (16%) מן העובדים החרדים עובדים במסחר לעומת (11%) מקרב שאר העובדים היהודים. בענף ההייטק, הנחשב "קטר הצמיחה של המשק", עובדים (13%) מכלל הגברים היהודים הלא- חרדים אך רק (3%) מן הגברים החרדים. בקרב הנשים הפערים דומים: ב2015 שיעור הנשים החרדיות שהועסקו בחינוך עמד על (42%) אל מול (17%) המועסקות בתחום זה באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. בתחום המסחר הועסקו (7%), לעומת (11%) מקרב העובדות היהודיות הלא-חרדיות. הפערים בענף ההיי-טק קטנים מאלו שבקרב הגברים. שיעור הנשים החרדיות המשתלבות בהיי-טק גבוה יחסית ועומד על (4%) מכלל העובדות. לעומת (7%) מקרב העובדות הלא חרדיות.(כהנר, מלאך וחושן, 2017). העדרם של עובדים חרדים מתחומי התעסוקה עתירי השכר ובייחוד התעשייה וההיי-טק משפיעים על רמת השכר הנמוכה שלהם. משבר הקורונה - כמעט מחצית מדורשי העבודה החדשים הם עובדים כלליים (או ללא ניסיון), עובדי חינוך, מכירות, או מסעדנות ומזון. כאשר מחריגים את ענף החינוך – החשיפה של המגזר החרדי לענפים שנפגעו ביותר מן המשבר נמוכה משמעותית מן החשיפה של המגזר היהודי הלא-חרדי. ניתוח המצב בענף החינוך (בהקשר החרדי), מצייר תמונה מורכבת. מחד ייצוג היתר של עובדים החרדים עובדי משרד החינוך מקנה לרבים מהם ביטחון תעסוקתי שאינו מנת חלקם של רבים אחרים במגזר הכללי. בנוסף יש לחרדים ייצוג יתר במשרות חינוך שאינן מטעם משרד החינוך, בפרט מטפלות, סייעות ומורות מחליפות, שרבות מהן הוצאו לחל"ת או פוטרו. כסיכום, בעת משבר הקורונה מידת פגיעותו ופוטנציאל אובדן ההכנסה של ציבור העובדים החרדים, אינו גדול יותר מאלו של הציבור הכללי אך ההשלכות הכלכליות צפויות להיות קשות יותר עבור משפחות חרדיות