המכון החרדי למחקרי מדיניות
 | |
| פעילות | מדיניות ואסטרטגיה חרדית |
|---|---|
| התאגדות | עמותה |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום מטה הארגון | כנפי נשרים 35, ירושלים |
| מייסדים |
אליהו פלאי  |
| חברים |
7 (נכון ל־2023) |
| עובדים |
20 (נכון ל־2023) |
| תקופת הפעילות | 2014–הווה (כ־12 שנים) |
|
machon | |
  | |
המכון למדיניות ואסטרטגיה חרדית (לשעבר המכון החרדי למחקרי מדיניות) הוא מכון העוסק במדיניות ואסטרטגיה חרדית שעוסק בתחומים כלכליים, משפטיים וחברתיים של החברה החרדית בישראל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על רקע הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית נרקמה ב-2013 יוזמה משותפת של מכון ירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן משפחת פלאי[1] (בראשות אלי פלאי בעל קבוצת התקשורת משפחה) לביצוע מחקרים לסיוע בהתמודדות עם האתגרים הצפויים, ולבניית מאגר ביבליוגרפי של מחקרי החברה החרדית.
בשל אי הסכמות שהתגלעו בין פלאי לשאר השותפים, נגדע השיתוף בתחילתו, וקרן פלאי עם חיים זיכרמן, ייסדו מכון חרדי למחקרי מדיניות (2014). זיכרמן ניהל את המכון, אך עזב זמן קצר לאחר הקמתו. בין יעדי המכון באותה התקופה: כתיבת ניירות מדיניות וסיוע משפטי ללומדי תורה (דבר שלא יושם).
ב-2016 הצטרפה למכון ניצה (קלינר) קסיר, לימים סמנ"כלית וראשת מינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, שעמדה עם אלי פלאי בראש המכון עד 2020. היא הרחיבה את פעילות המכון גם למחקר אקדמי[2][3] ולשילוב בצוותי עבודה של משרדי ממשלה וועדות שמעצבות את המדיניות. פעילות המכון התמקדה בארבעה אפיקים: מחקר אקדמי; בניית תשתיות להבנת החברה החרדית והנגשת ידע ונתונים; כתיבת ניירות מדיניות ואסטרטגיה מותאמים לצורכי החברה בישראל ולמאפייני החברה החרדית; חברות פעילה בצוותי עבודה ממשלתיים ובוועדות ממשלתיות וציבוריות, לעיצוב מדיניות.[4][5]
מודל העבודה של המכון בתחילת דרכו ועד 2022, היה שילוב של חוקרים אקדמיים עם עמיתים חרדים מהשטח שפועלים יחדיו למציעת פתרונות לסוגיות שעל הפרק באמצעות שיח מתמיד עם החברה החרדית, לרבות ההנהגה הרבנית והציבורית שלה. המכון גם פועל ליצור שיתופי פעולה עם ארגונים וגופים פילנתרופיים המתמחים במיזמים כלכליים-חברתיים בחברה החרדית.
החל מ-2021 שונה שוב מיקוד פעילות המכון, ומאז מתמקד המכון בייעוץ, ובהפקת ניירות מדיניות ואסטרטגיית חרדית, והפסיק לעסוק במחקר אקדמי. כמו כן ממשיך המכון לפרסם נתונים וליצור שיתופי פעולה. בשנת 2025 שונה שם המכון ל״המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית״, כך שיתאים לשינוי במיקוד שנעשה בפעילותו, ולאופי העשייה.
בסביבות 2025 החליט פלאי לבצע הפרדה בין הפרויקטים. שאותם מובילה קרן פלאי, ובין הפקת ניירות המדיניות שנותרו באחריות המכון. כמו כן הוחלט שהמכון ייעץ בתחומים נוספים, על פי הזמנה(כפוליגמיה בחברה הבדואית).[דרוש מקור]
הדמויות הבולטות במכון במהלך השנים: ניצה קסיר, יצחק פינדרוס שאף כיהן מספר חודשים כמנכ״ל, שלומית שהינו קסלר, נרי הורביץ, יורם מרגליות, דמיטרי רומנוב, חיים זיכרמן, ישראל תיק ואיציק קרומבי. כיום מובילים את הפעילות שי שטרן פרופ׳ חבר למשפטים העומד בראש המכון החל מדצמבר 2024,[6] איתן רגב ובתו של אלי פלאי יהודית מילצקי.
אודות המכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבסיס פעילות המכון נמצאת התפיסה שהגידול הצפוי בשיעור החרדים באוכלוסייה, הוא שינוי מהותי שישליך על תחומים רבים במדינה. מטרת המכון היא מציאת פתרונות מותאמים למאפייני החברה החרדית ולתרבותה שיסייעו לה, ושיתנו מענים לאתגרים שמציב הגידול הדמוגרפי בפני החברה הכללית ולצרכיה.
נכון לשנת 2025, מתמקד המכון בייעוץ: בניתוחים כלכליים, חברתיים ודמוגרפיים של המגזר החרדי ובניית אסטרטגיה למקבלי ההחלטות ומעצבי דעת קהל בארץ באמצעות ניירות עמדה, ספרים, פרסומים ומאגרי מידע.
בין הנושאים בהם עוסקים פרסומי המכון: דיור, חיי קהילה, חינוך והשכלה, הכנסה ומצב כלכלי, רווחה, תעסוקה, רשויות מקומיות ואיכות הסביבה. המכון מארגן סיורים, שולחנות עגולים, ימי עיון וכנסים העוסקים במחקרים ובסוגיות הנוגעים לממשק שבין הציבור החרדי והרשויות.[7][8]
פעילויות נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנגשת נתונים וידע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת ממטרות המכון מתחילת דרכו, הייתה הנגשת נתונים וידע על החברה החרדית, לצורך קבלת החלטות מדיניות מבוססות נתונים. וזאת, דרך הפקת שנתון נתונים,[9] זרקור על נושאים שונים[10] ומחקרי איכות חיים שכללו פרט לחלק המחקרי גם הנגשת נתונים בתחומי חיים רבים.[11]
ב-2022 (בערך) הקים המכון עם קרן וואהל מרכז נתונים וידע ע"ש וואהל, המנגיש נתונים בדשבורדים על המגזר החרדי בתחומים שונים: דמוגרפיה, תעסוקה, דיגיטציה, חינוך, רשויות מקומיות, בחירות, צרכנות, השכלה גבוהה, תחבורה ועוד.[12] המידע מחושב על פי סקרים ונתונים מינהליים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוך שימוש באלגוריתם לזיהוי חרדים בנתונים מינהליים.
מחקרים על איכות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת המחקרים בהובלת ניצה קסיר, בחנה את איכות החיים של החברה החרדית. מהמחקרים עולה שלמרות ממדי העוני הגבוהים על פי המדידה המקובלת של עוני יחסי המבוסס על הכנסות, רמת החיים בחברה החרדית אומנם נמוכה בהשוואה לחברה הכללית אך לא במידה ניכרת.[13] בחברה החרדית העוני גבוה, אך הקהילתיות והמנגנונים החברתיים מאפשרת מציאת פתרונות להכנסה הנמוכה, לצד אורח החיים שמעדיף לעיתים רבות רוח על פני החומריות. לכן רבים מהחרדים שהכנסתם נמוכה, גם אינם חשים עניים,[14] ורמת חייהם אינה נמוכה.
הנלצות להכשרת חרדים למקצועות ההייטק
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים נכתבו במכון מספר ניירות בנושא שילובן של חרדים, ובפרט של נשים, בהיי טק. המכון פעל לקדם את הנושא גם בוועדות הכנסת, ביניהן הועדה לקידום מעמד האישה והוועדת המדע והטכנולוגיה.[15][16]
בשנת 2020 הציע המכון למשרד האוצר לערוך רפורמה של לימודי התוכנה בסמינרים החרדיים לבנות, שבמסגרתה ילמדו הבנות לימודי תואר ראשון מלאים על ידי המרכז האקדמי לב אך בלי כינוי רשמי של תואר.[17][18] התכנית הובלה על ידי עמית המכון ישראל תיק וד"ר גיורא ירון. האוצר גנז את התכנית בשל העלויות התקציביות הגבוהות לצד התועלת שתופק.[19]
חוקרי המכון היו מעורבים גם במחקר לבחינת אופני הרחבת השתלבותם של גברים חרדים בענף ההייטק.[20] במסגרת המחקר נאספו נתונים על השכלה ותעסוקה של גברים חרדים, וכן נתונים על בוגרי מסלולי הנדסאים, תוכניות הכשרה מקצועיות להייטק ויחידות צבאיות טכנולוגיות, על מנת לאפיין את מצבם הנוכחי של גברים חרדים במקצועות הטכנולוגיים, ואת המסלולים המובילים בהשמה איכותית בענף. הנייר הצביע על עקרונות הנדרשים להשתלבות אופטימלית של גברים חרדים בהייטק, ביניהם הצורך בתהליך רב-שנתי, הכולל תהליכי איתור ומיון מקצועיים, השלמת השכלה מלאה, הקניית כישורים נדרשים, שילוב רכיבי התמחות ומלגות קיום.
כתיבת תוכנית אסטרטגית לדיור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2016 משרד הבינוי והשיכון והמכון החרדי גיבשו תוכנית דיור אסטרטגית למגזר החרדי, שהייתה בסיס להחלטת ממשלה 1823, ב-2017.[21] על פי הדוח נדרשת החברה החרדית לכ-10,000 יחידות דיור מדי שנה עד לשנת 2035. לדברי מחברי הדוח יעדים אלה יכולים להיות מסופקים באמצעות יצירת תמהיל בין תכנון ושיווק של דיור חדש בערים חרדיות, הרחבת שכונות חרדיות בערים מעורבות, ומיצוי הפוטנציאל הקיים במרחבים חרדים ותיקים – בעיקר באמצעות מימוש מהיר של תוכניות להתחדשות עירונית.[22]
בשנת 2020 פורסם שלב ב׳ של תוכניות הדיור: התדריך לתכנון עירוני של שכונות לאוכלוסייה החרדית.[23] התדריך הוכן עם משרד הבינוי והשיכון, המכון החרדי למחקרי מדיניות ופז הנדסה. מטרת התדריך הייתה להוות כלי מרכזי למתכנני ערים, מהנדסי בניין ואדריכלים, בתכנון שכונות חרדיות, והתאמתה לצרכים הייחודיים של החברה החרדית. פרסום התדריך באתר משרד השיכון עורר ביקורת בשל ההמלצות להדרה מגדרית שהיו בתדריך.[24][25] בעקבות הביקורת הקפיא משרד הבינוי והשיכון את התדריך, והוא הוסר מאתר האינטרנט של המשרד.[26]
סיוע לראשי הגמ״חים בחוק שהסדיר את פעילותם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמית המכון פרופ' יורם מרגליות סייע למנהלי גמ"חים, ופעל וניהל עבורם את המגעים מול הממשלה, לשינוי תזכיר החוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים.[27] חוק שנועד להסדיר את פעילות הגמ"חים בישראל כמוסד פיננסי למתן שירותי פיקדון ואשראי ללא ריבית, המקבל רישיון פעילות מצד המדינה ונתון לפיקוחה.[28]
לטענת מנהלי הגמ״חים החוק המקורי, כפי שנוסח בעת שעבר קריאה ראשונה, היה מביא לקריסה של גמ”חים רבים ולנזק לכלכלת משקי הבית החרדיים העניים. כמו כן על פי הצעת החוק שעברה בקריאה הראשונה, מנהלי הגמ״חים נדרשו להיות בעלי השכלה שהייתה מונעת מכל מנהלי הגמ״חים להמשיך בתפקידם.
בתום שנתיים וחצי של דיונים, בינואר 2019 אישרה הכנסת את החוק אך עם תיקונים שביקש יורם מרגליות בשם מנהלי הגמ״חים.
תוכנית לשילוב חרדים עובדים למען ביטחון ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורום חרדים לביטחון ישראל שהקימה קרן פלאי, הכין תוכנית לשילוב חרדים עובדים למען ביטחון ישראל ואתגרי העתיד, לשנים 2025–2030 (אותה כינו בשם "תוכנית הבכירים").[29] המכון לאסטרטגיה חרדית היה ממגבשי התוכנית שהציעה: 1. גיוס 50,000 חרדים עובדים להכשרת רובאי 05, כדי לשלבם בשירות מילואים פעיל בהגנת גבולות. 2. ניתוב מערך ההכשרות הלאומי למגזר החרדי, לתעסוקה אזרחית במערכות ובתעשיות הביטחוניות, שגם תקנה להם תעסוקה בשכר גבוה. 3. הכשרה מתקדמת לעשרות אלפי מתנדבים קיימים לסיוע בעורף הלאומי ונתינת מענה באירועי חירום מורכבים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המכון החרדי למחקרי מדיניות- ערוץ היוטיוב של המכון החרדי למחקרי מדיניות
- שושנה חן, 10 מיתוסים שיש לכם על חרדים, באתר ynet, 10 במאי 2018
- ניצן צבי כהן, עני וטוב לו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 במאי 2018
- יהודה יפרח, "מי שטוען שהחברה החרדית מקצינה, לא מכיר אותה", בעיתון מקור ראשון, 2 באוגוסט 2018
- גלעד צוויק, "המדינה מפספסת את 8200 החרדית", באתר ישראל היום, 4 ביולי 2019
- אנה ברסקי, הנתונים המפתיעים על שיעור התעסוקה של האוכלוסייה החרדית בירושלים נחשפים, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Paley Foundation (באנגלית אמריקאית)
- ^ יורם מרגליות ושלמה טייטלבאום, ילדים כ"נישומים": הצעה למיסוי על פי הכנסה לנפש והשלכות על משק הבית החרדי, משפט חברה ותרבות א, 2018, עמ' 225–255
- ^ ניצה (קלינר) קסיר, שלומית שהינו-קסלר, אסף צחור-שי, בין בחירה לאין ברירה – מה משפיע על היקף שעות העבודה של נשים חרדיות?, באתר הפקולטה למשפטים, כתב העת משפט, חברה ותרבות א, 2018
- ^ המכון החרדי למחקרי מדיניות, ועדה ציבורית: ועדת תעסוקה 2030 – בהשתתפות המשנה ליו”ר, ניצה (קלינר) קסיר, 2017-08-09
- ^ המכון החרדי למחקרי מדיניות, הוועדה הבינמשרדית לקביעת מדדים ויעדים לתכניות תעסוקה – בהשתתפות ניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו"ר – הגישה את המלצותיה, 2017-04-30
- ^ מינוי חדש במכון החרדי למחקרי מדיניות: ראש המכון - פרופ' שי שטרן, באתר מעריב אונליין, 17 בדצמבר 2024
- ^ ניר ברקת: שילוב החרדים בהצלחה בשוק התעסוקה – משימה לאומית, באתר חרדים10, 2023-03-19
- ^ הרפורמה המשפטית בראי החברה החרדית | כנס המכון החרדי למחקרי מדיניות
- ^ נרי הורביץ, החברה החרדית: תמונת מצב, באתר המכון החרדי, 2016
- ^ ניצה (קלינר) קסיר, חדוה לויץ ואסף צחור-שי, מתנדבים בחברה החרדית - תפיסת ההתנדבות, היקפיה ודפוסיה, באתר המכון החרדי למחקרי מדיניות, 2017
- ^ ניצה (קלינר) קסיר ושותפים, מדד איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית 2019 - חלק ב׳ (ספר הנתונים), באתר המכון החרדי למחקרי מדיניות
- ^ מרכז הנתונים והידע ע"ש וואהל של המכון החרדי וקרן וואהל
- ^ ניצה (קלינר) קסיר ודמיטרי רומנוב, איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית: מבט השוואתי, באתר המכון החרדי למחקרי מדיניות, 2017
- ^ ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי, על תרבות ועוני בחברה החרדית, באתר המכון החרדי למחקרי מדיניות, 2017
- ^ ניצה (קלינר) קסיר הציגה בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, “נשים חרדיות בשוק העבודה – בדגש על ההיי-טק: נתונים, מגמות ואתגרים”, 24.12.2018, באתר המכון החרדי למחקרי מדיניות, 2019-07-10
- ^ דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת
- ^ יסמין יבלונקו, המטרה: 2,500 חרדיות ישולבו בהייטק מדי שנה, באתר גלובס, 1 בינואר 2019
- ^
סימי ספולטר, התוכנית שמכשירה נשים לעבודה באפל ואנבידיה ישירות מהסמינרים החרדיים, באתר TheMarker, 20 בנובמבר 2022
- ^ ישראל וולמן, למה נעצרה התוכנית להכשרת נשים חרדיות בהייטק, באתר ynet, 29 ביוני 2020
- ^ הילה אקסלרד, אברהם זילברמן, חן ליפשיץ, סרגיי סומקין, איציק קרומבי, שילוב גברים חרדים בהייטק, באתר המכון החרדי למחקרי מדיניות, 2021
- ^ תכנון ושיווק מקרקעין לאוכלוסייה החרדית | מספר החלטה 1823, באתר GOV.IL
- ^ משרד הבינוי והשיכון והמכון החרדי למחקרי מדיניות (עורך הדו״ח: חיים זיכרמן), תוכנית אסטרטגית לדיור לאוכלוסייה החרדית 2016-2035, 2016
- ^ שלומית שהינו קסלר, מלכה שניאור, יהודית מילצקי, התדריך לתכנון עירוני של שכונות לאוכלוסייה החרדית, באתר המכון החרדי למחקרי מדיניות, אוקטובר 2020
- ^ אור קשתי, משרד השיכון: יש להתחשב בשיקולי צניעות כשמתכננים שכונות חרדיות, באתר הארץ, 4 בפברואר 2021
- ^ שדולת הנשים, מכתב לשר השיכון בנושא המלצות להפרדה מגדרית בתדריך משרד הבינוי והשיכון לתכנון עירוני של שכונות לאוכלוסייה החרדית, באתר שדולת הנשים בישראל, 25 בפברואר 2021
- ^ אור קשתי, משרד השיכון הקפיא את השימוש במדריך לתכנון שכונות חרדיות לפי שיקולי צניעות, באתר הארץ, 21 במרץ 2021
- ^ המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, חוק הגמ”חים חשוב – אבל מסוכן (פרופ’ יורם מרגליות, TheMarker), 2016-07-27
- ^ דניאל הרץ, פעילות הגמ"חים הוסדרה לראשונה בישראל, באתר כיכר השבת, 31 בדצמבר 2018
- ^ פורום חרדים לביטחון ישראל מציג: תכנית הבכירים: 2030
| בקרת זהויות |
|
|---|