לדלג לתוכן

משתמש:Rlron/ציינו את שם הערך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Rlron.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Rlron.

הכדומה הוא מתודה ידועה בקרב מדריכים צעירים

ה"כדומה" או ה"כדו" הוא מתודה ידועה בקרב מדריכים צעירים. המתודה משמשת כסיפור פתיחה לפעולה על טרסות או כסיפור משעשע בפני עצמו.מתודה משמשת לפתוח שיחה או פעולה עם חניכים באוירה מבודחת ולעורר את תשומת ליבם.

הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור על הכדומה משתנה בין מדריך למדריך בהתאם לצרכיו ואופיו אך ישנם קווים מנחים דומים בסיפור. הסיפור נפתח התיאור דמות של יצור גדול ומפחיד אך טוב לב. לאחר תיאור הכדומה יספר המדריך כיצד שאף הכדומה לחברה אך כל החיות נסו מפניו. בנקודה זו מתחלק הסיפור לגרסאות רבות, הידועה שבהם מסבירה בצורה קומית את הווצרות הטראסות ועמק מסוים (תלוי ליד איזה עמק מתקיים השיעור המועבר). לפי הגרסה הזו עלה הכדומה בשברון לב (בגלל מנוסת שאר החיות ממנו ובדידותו העמוקה) על הר ובגלל דריסת רגליו הענקיות נוצרו טרסות בצלע ההר. כשעלה על ההר בחר לשים קץ לחייו והתאבד בקפיצה ובגלל גופו העצום נוצר בקע באדמה שהוא העמק שעליו ידבר המדריך. חשוב להדגיש שלסיפור ישנם גרסאות רבות וכל מדריך מתאים אותו לצרכיו.

ה"הוכחה" לקיומו של הכדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף הסיפור יבטיח המדריך לחניכיו שהיצור היה אמיתי וכדי לשכנעם בכך יציג את הטיעון שאפילו באנציקלופדיה כתוב על קיומו של הכדומה. לדוגמא :"בארץ ישראל קיימים מינים רבים של יונקים בניהם שועלים נימיות שפני סלע וכדומה".

מקור הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום כבר לא ידוע מי המציא את מעשיית הכדומה מדריכים רבים תובעים לעצמם את התואר אך לא ניתן לדעת בודאות מי הגה את רעיון הכדומה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://www.sayarut.org.il/ באתר חוגי סיירות ניתן למצוא את האגדה המלאה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימוכין ואימות כתובים כמעט ולא ניתן למצוא מכיוון שזהו מידע שעובר בע"פ בדר"כ