משתמש:ScottyNolan/טיוטה

פרד לצ'טר

פרדריק "פרד" א. לצ'טר ג'וניור, (נולד בשנת 1943). מכחיש שואה אמריקאי הטוען כי לא היה שימוש בתאי גזים במחנות ההשמדה במלחמת העולם השנייה. העיד לטובתו של מכחיש השואה הגרמני-קנדי, ארנסט צינדל בשנת 1988.{הערה|http://www.nytimes.com/1991/02/20/us/holocaust-skeptic-who-gives-advice-on-death-faces-trial.html} מחברו של "דו"ח לצ'טר" הטוען כי לא היו תאי גזים פעילים באושוויץ.

ביוגרפיה

לצ'טר למד לתואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת בוסטון והשלים אותו בשנת 1964. יותר מאוחר המשיך את לימודיו במצפה האסטרונומי של הרווארד-סמיסוניאן.{הערה|http://onebigtorrent.org/torrents/634/Mr-Death--The-Rise-and-fall-of-Fred-A--Leuchter-Documentary} למרות שלא הייתה לו הסמכה כמהנדס, הציג את עצמו כמומחה להנדסה ועל ידי כך הטעה אנשים רבים. עסק בין השאר במכירת ציוד מעקב צבאי וברישום פטנטים על מכשור גיאולוגי.http://www.nytimes.com/1990/10/13/us/making-execution-humane-or-can-it-be.html יותר מאוחר החל למכור ציוד למכשירי הוצאה להורג בארצות הברית.

החברה של פרד לצ'טר

לצ'טר פתח חברה שמטרתה הייתה לספק שירותים, תחזוקה וייעוץ בנושא ציוד לביצוע עונשי מוות במדינות שונות בארצות הברית. הוא החל לעבוד בטנסי על כסאות חשמליים ויותר מאוחר, כאשר בנה לעצמו מוניטין של מומחה בעניין, עבד גם במדינות אחרות. בשנת 1985 ממשלת ניו יורק קנתה ממנו זיכיון להוצאה להורג על ידי זריקה.

משפט צינדל והכחשת השואה

לצ'טר נשכר להעיד במשפטו של ארנסט צינדל בקנדה אשר הואשם בהכחשת שואה. לצורך העדות לצ'טר ביקר במחנה ההשמדה אושוויץ ובחן את תאי הגזים במחנה. מסקנתו מהביקור הייתה שתאי הגזים לא יכלו לשמש לרצח המוני. בעקבות הביקור פירסמה הוצאת האור של צינדל את "דו"ח לצ'טר- דו"ח הנדסי על הרציחות בגז שנעשו כביכול במחנות אושוויץ,בירקנאו ומיידנק". בית המשפט קיבל אומנם את הדו"ח אך רק כעדות ולא כמקור ראייתי ובשל כך לצ'טר נדרש להעיד ולהסביר את הדו"ח שלו שבינתיים גם פורסם ע"י מספר ארגונים קיצוניים. ב-1988 ביקר לצ'טר באושוויץ ואסף דוגמיות מהרצפות, קירות והתקרות של תאי הגזים, למרות שלא הורשה לעשות זאת. כל מלאכת האיסוף שלו תועדה על ידי צלם. את הדוגמיות שלח לצ'טר למעבדה בבוסטון מבלי לעדכן מאיפה נלקחו הדוגמיות או לאיזה משפט הן קשורות. למנהל המעבדה סיפר כי הדוגמיות אמורות לשמש במשפט על תאונה תעשייתית.

בבדיקת המעבדה נמצא כי כמעט בכל הדוגמיות לא היו שאריות גז ציקלון בי, את הדוגמיות בהן כן היו שאריות גז שלל לצ'טר בטענתו כי הבניינים חוטאו בציקלון בי נגד כינים, כמו כל הבניינים באותה תקופה. מכאן הסיק לצ'טר שהבניינים הללו לא יכלו לשמש להרעלת בני אדם בגז.

ביקורת על דו"ח לצ'טר

לאחר פרסום הדו"ח החלו לעלות ביקורות על המסקנות וצורת מחקרו של לצ'טר. ג'יימס רות', מנהל המעבדה שבדק את הדוגמיות שלקח לצ'טר מאושוויץ הסביר מאוחר יותר כי ציאניד יוצר שכבה על הקיר לעומק של עשירית מאורך שיער אדם, אך מאחר ולצ'טר לא סיפר לו מאיפה נלקחו הדוגמיות ולשם מה לקח אותם, רות' ריסק את כל הדוגמיות וע"י כך עירבב אותן עם כמות גדולה של חצץ. כמו כן לצ'טר אסף את הדוגמיות באמצעות שבירת חתיכות מהקירות עם פטיש מה שיצר חלקים לא שווים בעומקם. רות' הסביר את הבדיקה באומרו כי "הבדיקה הייתה כמו בדיקת הצבע של הקיר על ידי בדיקת העץ מתחת."

ביקורת נוספת על הדו"ח ציינה כי לצ'טר בדק את תאי הגזים 50 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ובתנאים הללו כמעט בלתי אפשרי היה לגלות סימני ציאניד, זאת בנוסף לעובדה שבדיקות שנעשו לאחר שחרור המחנות מצאו כמות גדולה של ציאניד. כמו כן, הנאצים פוצצו חלק גדול מתאי הגזים לפני נסיגתם והמבנים שבדק לצ'טר בעצם שוחזרו לאחר המלחמה. לצ'טר לא היה מודע לעובדה הזאת ולכן לא יכול היה לדעת איזה מהאבנים שבדק היו מקוריות או משוחזרות. רבות ממסקנותיו של לצ'טר התבססו על ההנחה כי איוורור תאי הגזים מציקלון בי לוקח בין 20-30 שעות ולכן ההספק של תאי הגזים לא יכול היה להיות גבוה. אך בפועל האיוורור לקח בין 20-30 דקות מאחר ויש צורך בריכוז נמוך יותר של גז להמתת אנשים מאשר לחיטוי ולכן מערכת האיוורור במחנות ההשמדה הייתה מספקת על מנת לא לסכן את העובדים. לצ'טר הודה בעצמו במהלך המשפט כי לא ראה את מסמכי הבנייה של תאי הגזים שנוסחו על ידי מהנדס מטעם הס"ס שהעריך כי קצב ההשמדה יהיה 4756 בני אדם ביום, פי 30 מהערכתו של לצ'טר.

רוב ההנחות של הדו"ח התבססו על ריכוז נמוך של ציאניד בדוגמיות שלקח מתאי הגזים שאותם השווה לרמות ריכוז הנדרשות לחיטוי מכינים מאחר ולטענתו נדרשים ריכוזים הרבה יותר גבוהים על מנת להרוג בני אדם. בפועל, מאחר ומערכת העצבים של הכינים היא פשוטה יותר והמטבוליזם איטי יותר מה שהופך אותם לעמידים יותר לרעל מאשר יונקים. כמות הציאניד הדרושה להרג כינים היא 16,000 חלקיקים למיליון בעוד שהרג יונקים דורש 300 חלקיקים למיליון. כמו כן חיטוי יעיל מכינים דורש חשיפה של כמה שעות לרעל בעוד שלהרג יונקים משפיקה חשיפה של כמה דקות.

בדו"ח עלו גם סתירות פנימיות מאחר ולצ'טר טען מצד אחד כי ההסבר להימצאות שאריות ציקלון בי מעידות על חיטוי נגד כינים בעוד שהוא עצמו טען כי הגז לא מתאים לחיטוי בשל בעיות טכניות שנוצרות עקב השימוש בו.

בשנת 1999 פרופסור יאן מרקוביץ מהמכון לרפואה משפטית בקראקוב החליט לחזור על הבדיקה של לצ'טר. מרקוביץ השתמש בשיטה אחרת מלצ'טר מאחר וסבר כי הבדיקה של לצ'טר תלויה בחומציות הסביבה אשר הייתה נמוכה בתאי הגזים. מרקוביץ מצא רמות שונות של ציאניד בתאי הגזים ובתאי החיטוי אך לא בצריפי המגורים ובכך שלל את הטענה כי ציקלון בי שימש לחיטוי נגד כנים. את הרמות השונות של הציאניד שנמצאו הסביר מרקוביץ בפרק הזמן של 50 שנה שעברו מאז מלחמת העולם השנייה.

לאחר סיום משפט צינדל

בעקבות פרסום הדו"ח ועדותו במשפט צינדל נערכו מספר הפגנות נגד לצ'טר מול ביתו במסצ'וסטס אך הוא המשיך לעבוד במקצועו עד לשנת 1990 מתי שנחשפה העובדה כי אף פעם לא הייתה לו הכשרה פורמלית כמהנדס. כמו כן, בעקבות מערבותו במשפט צינדל החל לתת הרצאות לקבוצות של מכחישי שואה ובהם המכון לבחינה היסטורית (IHR).

בשנת 1990 ממשלת מסצ'וסטס החלה בהליכים משפטיים נגד לצ'טר בשל העובדה שהציג עצמו כמהנדס בעוד שלא הייתה לו הכשרה פורמלית ואף לא תואר בהנדסה. לצ'טר הודה כי אין לו הכשרה פורמלית בכימיה,ביולוגיה וטוקסיקולוגיה ונדון לתקפות מבחן בת שנתיים. חוזים שנחתמו איתו על ידי מדינות שונות בארצות הברית בוטלו עקב חוסר ההכשרה שלו. בנובמבר 1991 לצ'טר נעצר וגורש מבריטניה בעת שנתן ראיון בעניין משפטו של דיוויד אירווינג וכניסתו למדינה נאסרה.

בשנת 1999 פרד מוריס צילם סרט דוקומנטרי "מר מוות: עלייתו ונפילתו של פרד לצ'טר" בו תיאר בצורה ביקורתית את טענותיו של לצ'טר בדבר תאי הגזים. בין השאר הופיע בסרט רוברט יאן ואן פלט שגם שימש עד מומחה במשפט הדיבה של דיוויד אירווינג. ואן פלט הדגש בסרט כי אחד הטעויות המרכזיות של לצ'טר הייתה כי הוא לא השתמש בארכיון הדוקומנטרי הגדול שקיים באושוויץ