משתמש:Shaybauer/אקוויפר ירקון-תנינים

אקוויפר ירקון הנקרא גם אקוויפר ירקון-תנינים. האקוויפר נמצא למרגלות הרי הכרמל ומגיע עד לאזור באר שבע, ומגב הרי יהודה ושומרון במזרח ועד שפלת החוף. במערב הוא משתרע על שטח של למעלה מ-3500 קמ"ר.

גילויו והשפעת הגילוי

אקוויפר ירקון-תנינים נתגלה בארץ בשנות ה-20 על ידי קידוח בקיבוץ רמת הכובש שנועד למצוא מים ליישובים חדשים באזור השרון.

לפני שהתחילו לשאוב מהאקוויפר התנקזו מימיו דרך שני מקומות טבעיים הטבעיים: מעיינות ראש העין שהזינו את נחל הירקון (כ-220 מלמ"ש מים שפירים) ומעיינות התנינים (כ-110 מלמ"ש מים מליחים).

התפתחות השאיבה מהאקוויפר גרמה לירידה במפלסים. מעיינות ראש העין התייבשו כליל בשנות השישים וגם שפיעת התנינים הושפעה בכך שירדה עד ל-25 מלמ"ש.

במשך התקופה 1951-1991 חלה ירידת מפלסים בשיעור של כ-12 מ', שמשמעותה כרייה של כמיליארד מ"ק מהאוגר.

בחורף 1991-1992, שהיה מלא בגשמים, המפלסים שבו לרמתם בשנות החמישים, מעיינות ראש-העין חזרו לשפוע וכך גם שפיעת התנינים עלתה .

כיום שפיעת המעיינות נמצאת במגמת ירידה.

גיליו של האקוויפר הביא עמו תקופה חדשה בניצול מקורות המים בארץ ישראל. אקוויפר זה נתגלה כמאגר מי התהום הגדול ביותר בארץ ישראל והשני בגודלו הוא אקוויפר שפלת החוף,

ומהווה אחד המרכיבים שבונים את המערכת התלת אגנית הקשורה במפעל המים הארצי.

מבנה

השכבות החיצוניות" שכבות הסלע החיצוניות משתרעות על שטח של קצת פחות מ-1400 קמ"ר וכמות המים המחללת דרכם נאמדת ב-360 מליון מ"ק בשנה בממוצע.

השכבות ההרריות צונחות בכיוון מערב ונעלמות בפני הקרקע ביוצק ההולך וגדל, עומק זה מגיע עד ל 1500 מטר ויותר בתוך פני האדמה.

מעל לאקוויפר הסלעי ישנן שכבות יומיות מאוחרות יותר ואטומות, אשר כולאות את המים הנמצאים באקוויפר ומונעות את עלייתן כלפי מעלה ואת זרימתן אל תוך הים .

השכבות הפנימיות: מבנהו התת-קרקעי של אקוויפר הירקון הוא בצורת מרזב רחב, שקצוותיו גדולים ממרכזו. אקוויפר זה מתנקז בכיוון צפון מפני שכיוון זרימתו הטבעית היא מהדרום לצפון.