שנות ה-50 של המאה ה-20

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שנות החמישים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה עליונה משמאל לימין: תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. שורה אמצעית משמאל לימין: ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. שורה תחתונה משמאל לימין: עשן עולה ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), צנחנים צרפתים צעדו באלג'יר בתחילת מלחמת אלג'יריה (1957), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל.
מאות:
המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21
עשורים:
1930–1939 - 1940–1949 - 1950–1959 - 1960–1969 - 1970–1979
שנים:
<<< - 1950 - 1951 - 1952 - 1953 - 1954 - 1955 - 1956 - 1957 - 1958 - 1959 - >>>

שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

בשנות ה-50 החלה המלחמה הקרה לצבור תאוצה ולהכות גלים בזירה הבינלאומית. מלחמת וייטנאם שהחלה לקראת סיומו של העשור, ובמידה פחותה יותר גם מלחמת קוריאה בתחילת העשור - מסמנות את נקודות הציון הדרמטיות ביותר למאבק בין המחנה הקומוניסטי בהובלת ברית המועצות, לבין המחנה הקפיטליסטי בהובלת ארצות הברית. השפעות המלחמה הקרה בעשור זה מזוהות גם עם תקופת המקארתיזם בארצות הברית, שהתאפיינה בהאשמות, לעיתים מוגזמות, של אנשי ציבור ובידור רבים ב'שיתוף פעולה עם הקומוניזם'. ברחבי העולם לקחו חלק במאבקים מקומיים רבים תנועות קומוניסטיות וליברליות, שלעיתים נתמכו על ידי המעצמות הגדולות, וגרמו בין השאר למהפכה המרקסיסטית בקובה.

שנות ה-50 הן בעיצומה של נקודת מפנה מבחינת הקולוניאליזם, והן התאפיינו במאבקים רבים לעצמאות לאומית באסיה ואפריקה. רבים מהמאבקים הובילו לתוצאות שונות, החל מהתערבות צבאית אגרסבית מצד המעצמות הקולוניאליסטיות, דרך הרחבת האוטונומיה של העמים הכבושים ועד השגת עצמאות של ממש.

גם מגמת הדה-קולוניזציה וגם התגברות המלחמה הקרה, היו תחת השפעה רבה של מלחמת העולם השנייה, שאף על פי שהסתיימה באמצע העשור הקודם, השפעותיה הדרמטיות עדיין ניכרו ברחבי העולם. דוגמאות נוספות להשפעות המלחמה ניתן לראות בהתחזקותן הכלכלית של גרמניה המערבית, אוסטריה ויפן תחת הסכמי הכניעה ממלחמת העולם השנייה, וכן בהתחזקות האו"ם שקלט חברות רבות חדשות וכונן כמה הסכמים בינלאומיים משמעותיים.

מבחינה חברתית, בעשור זה המשיכה המגמה העולמית של הכרה בזכות הבחירה לנשים, וגם העלייה בתרבות הביטניקים. בארצות הברית עשור זה מזוהה עם המאבקים של התנועה לזכויות האזרח שנאבקה באפליה ממנה סבלו אפרו-אמריקאים, וכן עם מאבקם של ההומוסקסואלים למען שיפור זכויותיהם.

מבחינה תרבותית מזוהה עשור זה עם עליית הרוקנרול ותחילתו של הפופ המסרתי.

מבחינה מדעית וטכנולוגית ראויים לציון תחילתו של השימוש ההמוני בטנזיסטור, פיתוח שפות התכנות הראשונות, וגילוי ה-DNA. הרפואה המודרנית סימנה נקודות ציון משמעותיות כאשר הציגה לעולם את מבחן אפגאר, שיטה שהפחיתה משמעותית את תמותת תינוקות בעולם, ושנתיים לאחר מכן, כאשר פותח החיסון לפוליו.

במערב אירופה בעשור זה הוקם השוק האירופי המשותף, וכן כמה ארגונים נוספים, שיחד היוו צעד משמעותי לכיוון היווסדו של האיחוד האירופי בהמשך. במזרח אירופה התאפיין עשור זה בדיכוי אלים של הצבא האדום בתגובה למחאות בגרמניה המזרחית, גאורגיה והונגריה. במזרח התיכון בלטו מאבקים פנימיים אלימים בסוריה, לבנון, מצרים ועיראק.

בישראל שנות ה-50 מזוהות בעיקר עם הסכם השילומים, מבצע קדש, והעלייה ההמונית שהכפילה את כמות היהודים במדינה.

אירועים עולמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איומים גרעיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 8 במרץ 1950 – ברית המועצות מכריזה שיש לה פצצת אטום.

הסכמים ומשברים בין-יבשתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערב אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרח הרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 פידל קסטרו הופך למנהיג קובה בעקבות המהפכה הקובנית

אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 8 ביוני 1953 – 115 הרוגים בסופת טורנדו אשר מכה בעיר פלינט שבמישיגן. זהו הטורנדו האחרון שגבה יותר מ-100 קורבנות
  • 27 ביוני 1957 – סערת ההוריקן "אודרי" הורגת 500 בני אדם בלואיזיאנה וטקסס
  • 2 ביולי 1957 – ברעידת אדמה במגניטודה 7.4, מצפון לטהראן באיראן נהרגים 2,500 איש
  • 27 בספטמבר 1959 – קרוב ל-5,000 איש נספים בסופת טייפון באי הונשו (Honshu) ביפן

אסונות מעשי ידי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיית חלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית המועצות משגרת את ספוטניק 1, הלוויין המלאכותי הראשון.

טכנולוגיה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסוי בפצצת מימן בעוצמה של 15 מגהטון על ידי ארצות הברית בשנת 1955. צולם ממרחק 125 ק"מ מהפיצוץ.

פיתוחים טכנולוגיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים מדעיים בתחום הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק

הישגים מדעיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון מגלים את המבנה הספירלי של ה-DNA
ב-1953 פסגת האוורסט נכבשת לראשונה על ידי אדמונד הילרי וטנזינג נורגיי

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה אמריקנית צופה ביחד בטלוויזיה, 1958

מגמות אופנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "דור הביט" תיאר זרם אומנותי של תחילת העשור, המאופיין בכתיבה חופשית ואסוציאטיבית, בשפת דיבור, אשר כותביה כותבים את כל אשר על דעתם ונמנעים מלערוך תיקונים בטקסט. בשנת 1958 נטבע בארצות הברית המונח "ביטניק", כינוי גנאי לנערים מזוקנים וצמאי חופש, המשתמשים בסמים ובאלכוהול, ושהוריהם או מנהלי בית הספר חששו כי יהפכו לקומוניסטים.

החופש, הפוליטיות וגילם הצעיר של הביטניקים יהוו שנים אחר כך מודל לתנועת-נגד: למשל, ההיפים בשנות השישים והפאנקיסטים בשנות השבעים.

שנות ה-50 במערב מזוהות עם אופנת ההוט קוטור - ביגוד ואביזרי אופנה יוקרתיים שהוכנו והותאמו באופן אישי - שהחלה לצבור פופולריות לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר שמדינות המערב יצאו מכלכלת הצנע של המלחמה, ופריז חזרה להיות בירת האופנה העולמית. אחת התוצאות של השגשוג הכלכלי שלאחר מלחמת העולם השנייה הייתה זמינות רבה של בדים סינתטיים חומרים כמו ניילון, ופוליאסטר, אשר היו נוחים לכביסה.

הכתפיים המרובעות והחצאיות הקצרות חלפו מהאופנה, והתחלפו בעיצובי צורות וצלליות בבד ובעיצוב בגדים המחמיאים מאד לצורת הגוף הנשית, דוגמת דיור. אופנה זו באה לידי ביטוי, בדרך כלל, בגזרת כתפיים צרות, מותניים צמודים, דגש על חזה, חצאיות ארוכות יותר, ולרוב בעלות שוליים רחבות יותר. באמצע שנות ה-50 אופנה זו פינתה בתורה את מקומה לאופנה חדשה של ביגוד שאינו מותאם אישית לצורת הגוף, וחלק מבגדים אלו כונו על ידי מגזין ווג "שמלת חולצת טריקו". מגמה חדשה, שצברה תאוצה בתקופה זו, הייתה שבני הנוער פיתחו אופנה משלהם, במקום להתלבש בדומה להוריהם כמו בעשורים הקודמים.

עוד בתחילת העשור, הביקיני, שחולל סערה ברחבי העולם בהמשך, הפך פופולרי על חופי הריביירה הצרפתית. הזינוק המשמעותי ביותר של הביקיני בשוק העולמי בא, כאשר הופיעה השחקנית בריז'יט בארדו בבגד הים הזעיר בסרט "ואלוהים ברא את האישה" משנת 1956.

במזרח, מעצבים שונים במדינות עולם שלישי אשר היו מחוץ לשליטה קולוניאלית ביקשו ליצור זהות אופנתית שונה שתבדיל אותם מהתרבות המערבית, וכך, אנשי עסקים מאסיה או מהמזרח התיכון, למשל, לבשו לעיתים חליפות בסגנון מערבי עם כיסויי ראש מקומיים כמו תרבוש או כאפיה. בהודו, בגדים מסורתיים הותאמו לסגנון חליפה, ובסין החלה בהדרגה לחלחל לאופנה חליפות בסגנון לבושו של מאו.

בעשור זה לראשונה הצטרפה הטלוויזיה למגזיני האופנה וסרטי הקולנוע, בהכתבת האופנה.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדה משחקת בהולה הופ, 1958

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":

שחקנים / אנשי בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקאים ולהקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-50 בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – 1950 בישראל, 1951 בישראל, 1952 בישראל, 1953 בישראל, 1954 בישראל, 1955 בישראל, 1956 בישראל, 1957 בישראל, 1958 בישראל, 1959 בישראל

אירועים משמעותיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 לאחר הסכמת ממשלת ישראל, נפתח הסכם השילומים, שעורר סערה גדולה במדינה והביא לדילמה מוסרית את אנשי הממשל השונים בארץ. בשנים 19541955 התחוללה בארץ פרשת לבון שעוררה בפעם הראשונה פקפוק בממשל ובמוסדות הביטחון. ב-1956, בעקבות הודעת מצרים על הלאמת תעלת סואץ ושורה של פעולות טרור מצד הפדאיון, פתחה ישראל, בשיתוף פעולה סודי עם בריטניה וצרפת, במבצע קדש - לכיבוש חצי האי סיני והשגת שליטה על תעלת סואץ. לאחר שהושגו התוצאות הרצויות נסוגה ישראל מחצי האי סיני ומרצועת עזה בלחץ המעצמות.

כמו כן התאפיינו שנים אלה בהגעתם של קרוב למיליון יהודים לישראל כחלק מהעלייה ההמונית, מהלך שהכפיל את האוכלוסייה היהודית במדינה ועירער את ההרכב ההומוגני שלה. העולים שבאו ממרבית ארצות הפזורה היהודית במזרח התיכון ומרכז אירופה, שוכנו במעברות שהוקמו במהירות. תנאי החיים הקשים, לצד תחושתם של עולים רבים כי הם מופלים על רקע מוצאם התרבותי, הביאו למירמור ולמתחים ששיאם היה בהתפרצות שנודעה לימים כמהומות ואדי סאליב.

בשנות ה-50 הוקמו קרנות הפנסיה ההסתדרותיות שהתפתחו עד שהקיפו חלק גדול של ציבור העובדים המאורגן בישראל. קרנות דומות הוקמו גם על ידי ארגוני עובדים אחרים (הסתדרות הפועל המזרחי והסתדרות העובדים הלאומית.

בשנת 1955 נבנה מחשב הויצק, המחשב הראשון במדינת ישראל, ואחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם.

ב-30 באוקטובר 1957 הושלם מפעל ייבוש אגם החולה על ידי קק"ל.

בשנת 1959 הוקמה שכונת קריית מטרסדורף השכונה הוקמה על ידי הרב שמואל ארנפלד. ונקראה על שם העיר מטרסדורף בהונגריה (שלאחר מכן הפכה למטרסבורג באוסטריה), שם שכנה קהילה יהודית מוכרת ומפורסמת. הקמת הקריה סמלה את התפתחויות הבנייה החרדית בירושלים והתרחבותן של השכונות החרדיות סביב שכונת מאה שערים (השכונה החרדית הוותיקה בירושלים).

תרבות ישראלית פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנות ה-50 של המאה ה-20 בוויקישיתוף